הוקון השביעי, מלך נורבגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הוקון השביעי
(3 באוגוסט 1872; ארמון שרלוטנלונד, קופנהגן, דנמרק - 21 בספטמבר 1957; הארמון המלכותי, אוסלו, נורבגיה) (בגיל 85)
Haakon7.jpg
שם מלא כריסטיאן פרדריק קארל גאורג ולדמאר אקסל
מקום קבורה טירת אקרסהוס
בת-זוג
שושלת בית שלזוויג-הולשטיין-סונדרבורג-גלוקסבורג
תואר מלך נורבגיה
אב פרדריק השמיני
אם לוביזה משבדיה
צאצאים
מלך נורבגיה
תקופת כהונה 18 בנובמבר 1905 - 21 בספטמבר 1957 (51 שנים)
הקודם בתפקיד אוסקר השני
הבא בתפקיד אולף החמישי

הוקון השביעי (3 באוגוסט 1872 - 21 בספטמבר 1957) היה מלכה הראשון של נורבגיה לאחר פירוק האיחוד עם שבדיה ב-1905. הוא נודע בהתנגדותו האיתנה לפלישת גרמניה הנאצית לארצו במלחמת העולם השנייה.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוקון נולד בשנת 1872 בשם קרל למשפחת המלוכה של דנמרק. אביו היה מלך דנמרק העתידי פרדריק התשיעי, ואחיו הבכור היה מלך דנמרק העתידי כריסטיאן העשירי.

משפחתו שימשה כמשפחת המלוכה הדנית מאז שנת 1448, וכמה מבני משפחתו אף שימשו כמלכי נורבגיה בעבר.

הוקון נישא בשנת 1896 לנסיכה מוד מוויילס, בתו של מלך בריטניה העתידי אדוארד השביעי. בשנת 1903 נולד לזוג בן.

מלך נורבגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי פירוק האיחוד השבדי-נורבגי בשנת 1905 הוקמה על ידי הממשלה הנורבגית ועדה, שתפקידה היה לחפש מועמד מתאים לשמש כמלך נורבגיה העצמאית הראשון בעידן המודרני. הנסיך קרל סומן כמועמד המוביל בזכות קשרי הדם שלו למלכי נורבגיה בעבר, העובדה שהיה לו בן שיוכל לשמש כיורש, וקשרי המשפחה שלו עם בית המלוכה הבריטי, שיכולים היו להיות לתועלת למדינה הצעירה.

הנסיך התנה את הסכמתו לשמש כמלך נורבגיה בעריכת משאל עם שבו יאושר המשך קיומה של מונרכיה בנורבגיה העצמאית, ויידחה הרעיון להפוך את המדינה לרפובליקה. לאחר שמוסד המונרכיה זכה לתמיכה של 79% מהבוחרים, הוכתר הוקון רשמית כמלך נורבגיה ב-22 ביוני 1906. הוא בחר את השם הוקון, שמם של שישה ממלכי נורבגיה העצמאית בימי הביניים.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הצהירה נורבגיה על נייטראליות. למרות זאת, ולמרות הבטחות מצד גרמניה, היא פלשה לנורבגיה ב-9 באפריל 1940. תחילה הצליחו הכוחות הנורבגיים לבלום את הפולשים, דבר שנתן לממשלה, למשפחת המלוכה ולפרלמנט שהות להתפנות מהבירה אוסלו לכיוון הצפון.

קורט ברוייר, דיפלומט גרמני שהיה מוצב בנורבגיה, דרש להיפגש עם המלך. בפגישתם הבהיר להוקון שלהיטלר אין כל רצון להדיח אותו מכיסאו, ודרש שכתנאי להישארותו כמלך נורבגיה הוא יורה על כניעת צבא נורבגיה וימנה את מנהיג הנאציונל סמלינג (המפלגה הנאצית הנורבגית), וידקון קוויזלינג, לראש ממשלת נורבגיה. ברוייר איים כי ההשלכות לנורבגיה יהיו קשות אם יסרב המלך להצעתו. הוקון הודיע לו שהוא צריך להעלות את ההצעה בפני ממשלתו.

בפגישה עם הקבינט הנורבגי לא התערב הוקון בהחלטה, אולם הבהיר את דעתו שאין לקבל את תנאי הגרמנים, ואם הממשלה תמצא לנכון לקבל אותם הוא לא יראה את עצמו כשיר עוד לשמש כמלך נורבגיה ויגיש את התפטרותו. הקבינט החליט פה אחד נגד קבלת התנאים הגרמניים, ובשידור רדיו קרא המלך לעם הנורבגי להמשיך בהתנגדותו לפולשים הגרמנים.

כתגובה לסירוב לשתף פעולה שלחו הגרמנים מפציצים של הלופטוואפה להפציץ את העיירה בה שהו המלך וממשלתו, בניסיון לחסל אותם, אולם המלך והממשלה הצליחו לעזוב את העיירה לפני מועד ההפצצה. המלך ונסיך הכתר אולף פונו באונייה בריטית לטרומסו בצפון המדינה, שהוכרזה בירה זמנית.

בעלות הברית הצליחו לבסס את אחיזתן בצפון נורבגיה, אולם בסוף מאי התחילו להעביר כוחות שהיו זקוקים להם בקרב על צרפת. עמידת הכוחות הנורבגיים נחלשה, וב-7 ביוני פונו המלך והממשלה לבריטניה, והקימו ממשלה גולה בלונדון. במהלך שלטון הכיבוש הגרמני שימש המלך סמל לאומי של המחתרת הנורבגית.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קברו

עם סיום המלחמה חזר הוקון לנורבגיה המשוחררת, שם זכה לאהדה רבה בעקבות עמידתו נגד הפולש הגרמני.

בשנת 1955 שבר הוקון את עצם הירך כתוצאה מתאונה במקלחת. התאונה ריתקה אותו לכיסא גלגלים, דבר שדיכא את רוחו והוסיף להידרדרות במצבו הרפואי עד פטירתו בשנת 1957, בגיל 85. הוא מלך על נורבגיה 52 שנה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקודם:
אוסקר השני מלך שבדיה ונורבגיה
מלך נורבגיה
1905-1957
הבא:
אולף החמישי