הוראת שעה

ערך זה עוסק בחיקוק שתוקפו הוגבל בזמן מראש. אם התכוונתם לחקיקה הלכתית שנועדה לענות על צורך שהזמן גרמו, ראו תקנת חכמים.

הוראת שעה היא חיקוק שתוקפו הוגבל בזמן מראש. זאת, להבדיל מיתר החוקים והתקנות, שעומדים בתוקף כל עוד לא בוטלו או תוקנו.

הוראת השעה הראשונה בישראל נקבעה בחוק המעבר (הוראת שעה), התש"ט-1949, שנחקק ב-6 באפריל 1949, ובו נקבע כי סמכויותיו של הנשיא יועברו ליושב ראש הכנסת בעת שהוא שוהה בחו"ל. מילוי מקומו של הנשיא טרם הוסדר אותה שעה, ומאחר שהנשיא עמד לצאת לחו"ל, נוצר צורך בהסדרת הנושא. מאוחר יותר נקבעו ההוראות בדבר מילוי מקומו של נשיא המדינה בחוק רגיל, וכיום הן מעוגנות בחוק יסוד: נשיא המדינה.

הטעמים לשימוש בהוראת השעה

השימוש בהוראות שעה נעשה משלושה טעמים עיקריים:

• כוונה לתת מענה לסוגיה נקודתית מבלי לשנות את הנורמה הכללית. כך למשל אירע במקרה של חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (הוראת שעה), התשס"ו-2005. בסעיף 1 להוראת השעה נקבע כי היא תחול על "הבחירות לראש הרשות שיתקיימו ביום ה' בכסלו התשס"ו (6 בדצמבר 2005)". הבחירות היחידות שהתקיימו באותו היום הן הבחירות החוזרות לראשות עיריית נהריה, שנערכו בהוראת בית המשפט המחוזי. מאחר שהמחוקק לא נתן את דעתו למקרה מסוג זה, נקבעו בהליך חקיקה מהיר הוראות מיוחדות שיסדירו את מימון הבחירות בעיר.
• קביעת נורמה לתקופת ניסיון שבסיומה ניתן יהיה לבחון את יעילותה והשלכותיה. כך, למשל, נקבע בשנת 2000 בתקנות להגנת חיית הבר איסור על ציד חוגלות וארנבות לתקופה של 3 שנים, בשל הידלדלות אוכלוסייתם של מינים אלה. תוקף התקנות הוארך מספר פעמים, ומשהתברר כי אוכלוסיית החוגלות והארנבות טרם התאוששה, הוחלט בשנת 2006 להפוך את הוראת השעה להוראת קבע.
• חקיקה בעייתית הנדרשת מאילוצים שונים, בדרך כלל ביטחוניים. הוראות שעה מסוג זה נפוצות יותר מאז המהפכה החוקתית, שבעקבותיה התחזק מעמדן של זכויות האדם בישראל. החוק הבולט ביותר בהקשר זה הוא חוק האזרחות והכניסה לישראל, האוסר על איחוד משפחות של פלסטינים בישראל. בג"ץ אישר את חוקתיותו של החוק, ברוב של 6 מול 5, ואולם השופט אדמונד לוי חתם את פסק הדין במילים "אציע לחברי, כי בכפוף לאמור לעיל, נדחה את העתירות ככל שהן נוגעות לעשייתו בעת הזו של צו מוחלט המורה על בטלותו של חוק האזרחות מחמת היותו בלתי חוקתי. עם זאת, אדגיש כי אם לא ישכילו המשיבים למלא אחר שהתבקשו, ספק בעיני אם יוכל החוק להתמיד ולצלוח את הביקורת השיפוטית גם בעתיד"‏‏. מאז ניתן פסק הדין, הוארכה הוראת השעה פעמים נוספות, עד 31 בינואר 2013, ובפסק דין נוסף בעניינו, שוב אושרה חוקתיותו, ברוב של 6 מול 5.

תקופת תוקפה של הוראת שעה

מעצם טיבה של הוראת שעה, תקופת תוקפה היא חודשים ספורים או שנים ספורות. עם זאת, כמה מהוראות השעה בישראל עומדות בתוקפן כבר למעלה מעשור. כך, למשל, הוראת השעה המעמידה את תקופת השירות בצה"ל על 3 שנים, שעומדת בתוקפה מאז ה-18 ביוני 1995, והוארכה עד כה 14 פעמים.

לעתים פוקע תוקפה של הוראת שעה, וכעבור זמן מה הוא מוארך למפרע ממועד הפקיעה. מצב זה, הנובע מטיפול לקוי בהארכת התוקף של הוראת השעה, גורם לחוסר בהירות בתקופה שבין פקיעת התוקף לבין הארכתו, מפני שלא ברור האם המחוקק החליט בפירוש שאין לו עניין יותר בהוראת שעה זו, או שבכוונתו להאריכה.

הוראות שעה התקפות כיום

בכל רגע נתון עומדות בתוקפן עשרות הוראות שעה בנושאים שונים, החל בהוראות המחייבות כי בכל אניה הפוקדת באופן סדיר נמל בישראל ישרתו קברניט ישראלי ושישה ימאים ישראליים‏‏, וכלה בהוראות בדבר תשדירי שירות בגלי צה"ל‏‏.

עם הוראות השעה העומדות כיום בתוקף, ניתן למנות הוראות שעה אלה:

הוראת השעה	נושא	תאריך תחילה	מספר הארכות	תאריך פקיעה
חוק שירות ביטחון (הוראת שעה)	העמדת תקופת השירות הסדיר על 36 חודשים	18 ביוני 1995	14	31 בדצמבר 2012
חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה)	איסור על הלנה, העסקה והסעה של שוהים בלתי חוקיים	14 במרץ 1996	13	31 במרץ 2012
חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם	חוק טל	1 בפברואר 2003	1	1 באוגוסט 2012
חוק האזרחות והכניסה לישראל	איסור על איחוד משפחות של פלסטינים בישראל	6 באוגוסט 2003	12	31 בינואר 2013
חוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון)	הוראות מיוחדות בדבר תקופות מעצרם של חשודים בעבירות ביטחון והגבלות על זכויותיהם	29 ביוני 2006	2	31 בדצמבר 2012
חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים	הסדרת פעולתה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים	1 בינואר 2007	0	31 בדצמבר 2012