וריד נבוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וריד נבוב
בתרשים מס' 3 הוא הווריד הנבוב העליון; מס' 11 הוא הווריד הנבוב התחתון
בתרשים מס' 3 הוא הווריד הנבוב העליון; מס' 11 הוא הווריד הנבוב התחתון
שיוך particular anatomical entity עריכת הנתון בוויקינתונים
תיאור ב האנטומיה של גריי (מהדורה 20) (529) עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
FMA 321896 עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד MeSH A07.231.908.949 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה MeSH D014684 עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת השפה הרפואית המאוחדת C0042460 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הוורידים הנבוביםלטינית: venae cavae (צורת הרבים של vena cava); מכונים גם הוורידים החלולים) – הווריד הנבוב העליון והווריד הנבוב התחתון – הם שני כלי הדם הוורידיים העיקריים המנקזים דם מחוזר מכל רקמות הגוף לתוך הלב (מלבד הריאות, שמתנקזות דרך ורידי הריאה).[1]

הווריד הנבוב העליון (Vena cava superior) מנקז את וריד הזרוע והראש (vena brachiocephalica) הימני והשמאלי, שאחראים על ניקוז הדם המחוזר בעיקר מן הראש, החזה והגפיים העליונות. וריד מרכזי נוסף המתנקז לווריד הנבוב העליון הוא הווריד האי-זוגי (Azygos vein), אשר מנקז דם מכלי הדם העוטפים את עמוד השדרה והשרירים הבין-צלעיים.

הווריד הנבוב התחתון (Vena cava inferior), לעומת זאת, מנקז את איברי הבטן, האגן והגפיים התחתונות. הסעיפים העיקריים של הווריד הנבוב התחתון הם וריד הכבד, ורידי הכליה והוורידים הפמורליים המגיעים מן הירך ומנקזים את הדם הוורידי ברגליים. בשונה משאר הגוף, כלי הדם המנקזים את מערכת העיכול אינם מנוקזים ישירות לווריד הנבוב התחתון, אלא עוברים שלב של סינון הכרוך במעבר דרך הכבד. סינון זה נועד למנוע הגעה לא מבוקרת של מרכיבים מתהליך העיכול אל יתר חלקי הגוף מבלי שעברו "מיון".

בסופם, מתנקזים שני הוורידים הנבובים לחלל העלייה הימנית בלב. העלייה הימנית מעבירה את כלל הדם המחוזר שקיבלה לחדר הימני, ומשם עובר הדם דרך ארבעה עורקים עיקריים לחימצון בנאדיות הריאה.

בזמן ההתפתחות העוברית משמש הווריד הנבוב התחתון כצינור המרכזי שדרכו מגיע דם מחומצן למערכת כלי הדם של העובר. במסגרת סדרה של כלי דם עוקפים ופתחים זמניים מסופקים צורכי העובר על אף שריאותיו אינן מסוגלות לחמצן דם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Joshua Henrina Sundjaja, Bruno Bordoni, Anatomy, Thorax, Lung Veins, Treasure Island (FL): StatPearls Publishing, 2022