הושע יעקבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הושע יעקבי

הושע (הרמן) יעקבי (Hosea Hermann Jacobi;‏ 18411925) היה הרב הראשי של קהילת יהודי יוגוסלביה במשך כ-58 שנה, מחנך, איש ציבור ודוקטור לפילוסופיה.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הושע יעקבי נולד בכפר יעקבסהגן (Jacobshagen) שבפומרניה (גרמניה). הוא היה צאצא של שושלת הרבנים- ברודא/ברוידא (אבי-סבו הר' יצחק גולדברג היה רב בקלצק בפולין, סבו הרב יעקב משה גולדברג היה אב"ד בקניגסברג ורב בוולוז'ין, ביאליסטוק, המבורג וברלין ודודו ר' נחמן אברהם גולדברג היה תלמיד חכם ומוציא לאור של ספרי קודש בברלין).

כשהיה בן עשר נפטר אביו מאיר יעקבי. בצעירותו עבר עם בני ביתו להתגורר בברלין, שם כדי לפרנס את המשפחה, הקימה אמו שרה-מרים מלון ביודנשטרסה (ברלין) (Juedenstrasse) שאירח מבקרים יהודים. בני משפחת יעקבי וגולדברג היו מאנשי הקהל האורתודוקסי מודרני בברלין והרב עזריאל הילדסהיימר היה מבאי ביתם. הרב יעקבי קיבל חינוך תורני מסבו, דודו ומהרב הילדסהיימר ומאוחר יותר היה תלמידו של הרב אלחנן רוזנשטיין.

בהתאם לגישת "תורה עם דרך ארץ" עליה התחנך למד הרב יעקבי פילוסופיה ותאולוגיה באוניברסיטאות ברלין והלה (Halle). ב-1865 הגיש את עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת הלה שכותרתה: De loco feminarum apud Iudaeos antiuissimos maxime matrimonii contrahendi ratione habita– על מעמד האישה ביהדות, תוך התייחסות מיוחדת לנישואין, כפי שהם מתוארים במקרא.

ב-1867 מונה לרבה הראשי של זאגרב בירת קרואטיה.

הרב יעקבי הקים את תלמוד-התורה בזאגרב ניהל אותו ולימד בו, לימד יהדות בבתי הספר התיכוניים, עמד בראש הוועד המנהל של בית האבות היהודי, נתן חסות לפעילות הציונית, נתן שעורי יהדות ועברית, גם בביתו, והקים ארגוני נשים יהודיות. כמו כן קשר קשרים עם כל ראשי השלטון ומנהיגי הדתות האחרות ביוגוסלביה, השתתף בפעילויות לרווחת כלל האוכלוסייה ונחשב דמות אהודה מאוד גם בציבור הכללי. ב-1885 נשא לראשונה בשפה הקרואטית את הדרשה בבית הכנסת הגדול בזאגרב (לפני כן נישאו דרשות בגרמנית) וכן חיבר ספרי לימוד בנושאי יהדות בקרואטית.

בנו ד"ר איוון (יוחנן) היה עו"ד ידוע (ד"ר למשפטים וד"ר לכלכלה) ביוגוסלביה, היה בין מקימי וראשי ההסתדרות הציונית ביוגוסלביה ונציג הסיעה הציונית במועצת קהילת זאגרב עד לשואה. רעייתו של איוון, רוז'ה, עמדה בראש ארגון נשים יהודיות בזאגרב.

בנותיו של הרב יעקבי- לואיזה-לאה זלוסצר וקלרה (לויה) ברמפר הנהיגו את פעילות הקק"ל ביוגוסלביה, עמדו בראש ארגוני נשים יהודיות ואירגנו את רכישת קרקעות המושב בית שערים. חתנו, ד"ר הוגו שפיצר, היה יושב-ראש איגוד הקהילות היהודיות, פעיל ציוני ומראשי הקהילה ביוגוסלביה.

נכדיו- האגרונום הוגו (חיים) זלוסצר היה מראשוניי וראשי החינוך החקלאי בישראל. הקים וניהל במשך שנים רבות את בית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה ולאחר מכן ניהל את בית הספר למדריכים והנדסאים חקלאיים, יד-נתן; אברהם זלוסצר (בן שמעון) היה ממקימי מגדל העמק ראש הרשות המקומית במגדל העמק ובמשך שנים איש ציבור בעיר.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אבנטוב יקיר. 1971. תולדות יהודי יוגוסלביה: מימי קדם עד סוף המאה הי"ט, כרך ראשון, תל–אביב: התאחדות עולי יוגוסלביה.
  • לוקר צבי (עורך). תשנ"א. תולדות יהודי יוגוסלאוויה: יהודי קרואטיה ובוסניה הרצגובינה בעידן החדש, כרך שני, תל–אביב: התאחדות עולי יוגוסלאוויה.
  • לוקר צבי (עורך). 1998. פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, ירושלים: יד ושם.


Freidenreich H. P. 1979. The Jews of Yugoslavia, Philadelphia: JPSA.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]