הו-ני 1
| הו-ני 1 | |
 |
|
| מידע כללי | |
| מדינה מייצרת |  יפן |
| שנת ייצור | 1941 |
| דגם עוקב | הו-ני 2 |
| מערכה מרכזית | מלחמת העולם השנייה |
| מידע טכני | |
| אורך | 5.90 מ' |
| רוחב | 2.29 מ' |
| גובה | 2.39 מ' |
| משקל | 15.4 טון |
| מהירות | 38 קמ"ש |
| טווח פעולה | 200 ק"מ |
| חימוש עיקרי | תותח Type 90, 75 מ"מ, עם 54 פגזים. |
| מנוע | מיצובישי מקורר אוויר, V12 דיזל, 170 כוחות סוס |
| מיגון | 51-25 מ"מ |
| צוות | 5 |
ההוֹ-נִי 1 (一式砲戦車 ホニ I, יפנית: טנק תותח, סוג 1, הו-ני 1), משחית טנקים נטול צריח, מחופה למחצה, מתוצרת יפן, שפותח תוך כדי מלחמת העולם השנייה ושירת בזירת האוקיינוס השקט.
תוכן עניינים |
תכנון ופיתוח [עריכה]
עם תחילת המערכה באוקיינוס השקט, יחידות יפנית נתקלו בטנקים המודרניים של בעלות הברית, דוגמת השרמן. הטנק העיקרי של הצבא היפני, הצ'י-הא, חסרו השריון והחימוש הדרושים כדי להתמודד בהצלחה עם טנקים אלה[1], מה שהוביל לדרישה היפנית לפיתוחו של משחית טנקים.
ההו-ני 1 פותח על בסיס תובת טנק הצ'י-הא. צריח הטנק עם התותח בקוטר 57 מ"מ הוסר, והוחלף במבנה עילי משורין מחופה למחצה, ובו תותח שדה "סוג 90" בקוטר 75 מ"מ, עם זווית צידוד של 10°, וזוויות הגבהה של 25°+ — 5°- מעלות. המבנה העילי של ההו-ני 1 נותר פתוח מאחור, דבר שהותיר את הצוות הכלי חשוף לפגיעות רסיסים ולאש מנשק קל. פרט להחלפת הצריח והחימוש העיקרי, והוספת לוחות שריון נוספים על גבי התובה שעיבו את השריון ב-16 מ"מ נוספים, נותר ההו-ני 1 זהה לצ'י-הא.
ההו-ני 1 נשא דמיון רב למשחיתי הטנקים הגרמניים מטיפוס פנצרייגר, אולם שלא כמוהם, תוכנן ההו-ני לפעול יותר כתותח מתנייע נגד טנקים, בטווחים של עד 12,000 מטרים[2], ופחות כמשחית טנקים היורה מהמארב או כזה המיועד להלחם בטנקי האויב פנים אל פנים. בשל כך לא צויד ההו-ני במקלעים או באמצעים אחרים נגד חיילי האויב.
בסך הכל יוצרו 124 משחיתי טנקים מטיפוס הו-ני 1 בין 1941 ונובמבר 1943. ההו-ני 1 הוחלף על ידי משחית הטנקים הו-ני 2, שצויד בתותח הוביצר "סוג 91" בקוטר 105 מ"מ.
שירות מבצעי [עריכה]
ההו-ני 1 עבר את טבילת האש שלו במהלך קרב לוזון במהלך המערכה בפיליפינים ב-1944. הכלים זכו להצלחות מוגבלות במהלך הקרב, אך מספרם היה קטן מכדי שיהיו בעלי השפעה ממשית על מהלך המערכה בפיליפינים. רוב משחיתי הטנקים הו-ני 1 נשמרו כעתודה על אדמת יפן, מתוך ציפייה לפלישה האמריקאית, ולא השתתפות בכל פעילות מבצעית עד לכניעה.
מקורות [עריכה]
- Christopher Foss , (2003), Great Book of Tanks: The World's Most Important Tanks from World War I to the Present Day , Zenith Press, ISBN 0-7603-1475-6
- Christopher Foss , (2003), Tanks: The 500 , Crestline, ISBN 0-7603-1500-0
- Steven J. Zaloga , (2007), Japanese Tanks 1939-45 , Osprey Publishing, ISBN 1-8460-3091-8
ראו גם [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
הערות שוליים [עריכה]
- ^ Zaloga, Japanese Tanks 1939-45
- ^ אתר History of War.org
