הזאבה הקפיטולינית

הזאבה הקפיטולינית (באיטלקית: Lupa Capitolina) הוא פסל ברונזה המוצג במוזיאון הקפיטוליני בקמפידוליו שעל גבעת הקפיטולין שברומא. הפסל הוא סמל העיר רומא ומוצג במוזיאון מאז שנת 1473. במשך שנים נטען כי הפסל שייך לאמנות האטרוסקית, אך תיארוך פחמן-14 שבוצע בשנת 2012 הראה שהפסל נוצר, ככל הנראה, בין השנים 1021 ל-1153^[1].

תיאור הפסל[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המסורת של ייסוד רומא, נומיטור מלכה החוקי של העיר הלטינית של אלבה לונגה, וסבם של רמוס ורומולוס, הודח על ידי אחיו אמוליוס שתפס את השלטון על אלבה. לאחר מכן כפה אמוליוס על ריאה סילביה להפוך לבתולה וסטלית ובכך למנוע ממנה להביא יורשים חוקים לנומיטור ולכס המלכות. למרות זאת, היא נכנסה להריון, שבסופו ילדה ריאה את התאומים רמוס ורומולוס. כאשר נולדו התאומים ציווה אמוליוס לקבור בחיים את ריאה (העונש המסורתי לכוהנת וסטה שאיבדה את בתוליה) והכריח את אחד ממשרתיו להרוג את התאומים ולהשליכם לנהר הטיבר. המשרת לא הרג את התאומים, אלא נתן להם לצוף על הטיבר, ואל הנהר טיברינוס, הוביל אותם בבטחה לעץ תאנה. שם הם נמצאו על ידי זאבה שגידלה אותם והניקה אותם.

עד יולי 2008 היה מקובל כי פסל הזאבה נוצר (על פי סגנונו) בין השנים 480 - 500 לפני הספירה, וזאת, בהסתמך על כתביו של קיקרו בן המאה הראשונה המתאר פסל של זאבה אשר רגלה הימנית נפגעה בפגיעת ברק. ב-2008 התפרסם כי בדיקת תיארוך פחמן-14 מראה שהפסל נוצר במאה ה-13, והתאומים נוספו בסוף המאה ה-15. בהתאם למחקר זה, ולמחקר נוסף לפיו הפסל נוצר באמצעות יציקה בשעווה והפגם ברגל הזאבה מקורו בשיטת היציקה ולא במכת ברק, פסל הזאבה הקפיטולינית המוצג במוזיאון אינו הפסל אליו התייחס קיקרו^[2]^[3]. תארוך נוסף באמצעות פחמן-14 שבוצע ב-2012, העריך את התקופה בה נוצר הפסל לבין השנים 1021 ל-1153^[1].

ממדי הפסל הם 75 ס"מ גובה ו-114 ס"מ אורך.

הפסל כסמל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסל הוצג בארמון הלטראנו החל מאמצע המאה התשיעית, ומוזכרת בכתבים מהמאה ה-10 כ"אמא של רומא". הפסל מוזכר בכתבים נוספים עד המאה ה-15 כפסל המוצג בבית המשפט של העיר או באתר ההוצאה להורג ומסמל את העיר. הפסל הועבר בשנת 1473 למוזיאון הקפיטוליני בקמפידוליו בצו האפיפיור סיקסטוס הרביעי.

הפסל היה אהוב במיוחד על ידי בניטו מוסוליני שליט איטליה הפשיסטית אשר ראה את עצמו כבונה "רומא החדשה". במסגרת ניסיונותיו לחזק את קשריה של איטליה עם ארצות הברית, שלח מספר העתקים של הפסל לערים שונות ובהם לעיר סינסינטי שבאוהיו בשנת 1929. בשנת 1931 נשלח פסל נוסף לעיר רומא שבמדינת ג'ורג'יה (הפסל הוסתר במהלך מלחמת העולם השנייה מחשש שיינזק). פסל שלישי נשלח לעיר ניו יורק.