הזנחת צד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תסמונת הזנחת צדאנגלית: Hemispatial Neglect) היא תסמונת התנהגותית נוירולוגית המתרחשת לאחר נזק להמיספרה אחת של המוח, כמו למשל נזק בעקבות שבץ מוחי. הלוקה בתסמונת זו נוטה שלא להתייחס לגירויים חיצוניים המגיעים מהכיוון של ההמיספרה הבריאה. כך למשל, חולה שנפגע בהמיספרה הימנית עלול להתעלם מגירויים המגיעים מצד שמאל.

הזנחת צד נגרמת בדרך כלל מפגיעה באונה הקודקודית בהמיספרה הימנית (למעלה, בצהוב)
שתי ההמיספרות של המוח

תיאור התסמונת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזנחת צד נגרמת בדרך כלל כתוצאה מנזק באונה הקודקודית בהמיספרה הימנית. מקרה זה מכונה הזנחת צד שמאלית. הזנחת צד שמאלית שכיחה בהרבה מהזנחת צד ימנית.

חולה הלוקה בתסמונת אינו פונה לאזור המרחב שמנגד להמיספרה הפגועה, אינו מדווח על גירויים המוצגים לו באזור זה, ואינו מגיב אליהם. כך למשל, חולה כזה עלול לאכול רק מה שנמצא בצד אחד של הצלחת, או להתעלם ממילים המושמעות לו ממקור קול הנמצא בצד המוזנח. ההזנחה יכולה להתקיים לא רק במרחב החיצוני לחולה, אלא גם ביחס לגופו הוא - חולה כזה עלול להתכחש לקיומם של איברי גופו הממוקמים בצד המנוגד להמיספרה הפגועה.

ב-20%-58% מהמקרים, נמצא שהזנחת צד מלווה באנוזוגנוזיה, לקות הפוגעת ביכולתו של האדם להיות מודע להפרעותיו.

תסמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן רשימת תסמינים טיפוסיים של הזנחת צד. עוצמת התסמינים משתנה מחולה לחולה.

  • החולה בהזנחת צד מתקשה להבחין במתרחש במרחב השמאלי וכמעט שאינו מצליח להגיב לגירויים ולאובייקטים במרחב השמאלי. ההמיספרה הימנית אחראית על תהליכי קשב, במיוחד קשב מרחבי. הפגם אינו נובע מפגיעה בשדה הראיה, כגון המיאנופיה. כך למשל, כשמבקשים מחולים אלו לצייר שעון, הם יציירו עיגול, ויוסיפו את הספרות רק בצד הימני של העיגול. וכשנעמיד אותם על טעותם הם ירשמו את כל 12 המספרים בצד הימני של השעון. בהעתקת תמונה, חולים אלו יעתיקו רק את מחציתה. בעת הליכה, החולים נתקלים בחפצים שנמצאים בצד שמאל ולא עונים גם לאנשים שעוברים מצד שמאל או מדברים אליהם מכיוון זה.
  • ליקוי מוטורי כגון המיפלגיה (שיתוק צד אחד של הגוף). בשלב האקוטי החולים נוטים אל הצד ההפוך מהצד הפגוע. הלוקים בתופעה זו של הזנחת צד, מתעלמים ממחצית מן העולם: חולים אלו יכולים להתגלח רק בצד ימין, לרחוץ רק חצי גוף ימני, לאכול רק את המזון בחצי הימני של הצלחת, או להופיע לפגישה עם נעל אחת. התופעה עשויה להתבטא גם בשמיעה או במישוש.
  • במקרים קיצוניים במיוחד החולים מפתחים מחשבות מוזרות כלפי חלק הגוף השמאלי או אפילו שונאים את גופם. ישנם חולים שמאמינים שחלקים מגופם השמאלי אינו שייך להם וחלקם אף אומרים שהיו רוצים להיפטר ממנו. דיסמורפופוביה - אדם מאמין שחלק מגופו מוזר או דוחה. אחת התופעות השכיחות היא הכחשה (denial). ההכחשה יכולה להיות חלקית או מלאה. חלק גדול מן החולים לא מודעים כלל שיש להם בעיה וטוענים שהכל בסדר או מוצאים תירוץ כלשהו לבעיה. חולים אלו יכולים אפילו להכחיש שיתוק במחצית גופם.
  • ההזנחה מתרחשת גם בעולם הדמיון. אם נותנים לחולה כזה לדמיין אזור במרחב, הוא יראה רק את הדברים במרחב הימני.
  • במקרים מסוימים מתרחשת תחרות בין הצד הימני ובין הצד השמאלי. כשמציגים לחולה גירויים משני הצדדים הוא מתייחס רק לצד הימני, אולם כשמציגים לו גירויים רק בצד השמאלי הוא כן מתייחס אליהם. תופעה זו מעידה על כך שהחולה מסוגל להבחין בגירויים משמאל אך מתעלם מהם כשהקשב שלו מוסט.

אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מספר מבחנים שפותחו לצורכי אבחון של הזנחת צד:

  • משימת העתקה וציור - על הפגוע להעתיק תמונה. לוקה בהזנחת צד עלול לצייר רק צד אחד של התמונה ולהזניח את הצד השני.
  • ציור שעון - גם כאן מתגלה התופעה בכך שהנבדק מצייר רק חלק ממספרי השעון, אולם ישנה גם תופעה בה הנבדק מצייר את כל ספרות השעון רק בצד אחד.
  • סריקה ויזואלית - מציגים לפני הנבדק גירויים שונים, מפוזרים, ומבקשים ממנו לזהות גירוי ספציפי. כאשר ממפים את תנועות העיניים שלו רואים כי הן מכוונות לצד אחד בלבד.

טיפול ושיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב שיטות השיקום מתמקדות בעידודה של המודעות. מנסים להזכיר לחולים שוב ושוב שיש להם פגיעה מוחית ומה קרה להם כתוצאה מהאירוע. דרך שיקום חדשה כוללת השמעת צלילים באופן פתאומי. הצליל הלא צפוי גורם לעוררות ומביא את החולה להסתכל על המרחב כולו. אמצעים נוספים כוללים קריאה, הרכבת פאזלים ומשחקים אחרים שבהם נדרש החולה להתייחס לשני הצדדים של המרחב. מאוחר יותר, נהוג לתרגל התייחסות מלאה למרחב, כמו ניווט בכיסא הגלגלים בבית החולים.

התופעות הקליניות של הזנחת צד נעלמות לכאורה במקביל להחלמה מהנזק המוחי. אולם, קיום הזנחת צד הוא אחד הסימנים הרעים ביותר ביחס לסיכויי תהליך ההחלמה ולתוצאותיו הסופיות. חולים שאינם לוקים בהזנחת צד מחלימים מהר יותר וטוב יותר מאלה שיש להם סימנים כאלה. יש להדגיש שגם כאשר נעלמים הסימנים הקליניים הברורים עדיין יש חשש כי ההחלמה אינה סופית, וייתכן כי במצב עייפות או במצבי לחץ מכל סוג שהוא, אדם שסבל מתסמונת הזנחת צד עלול לשים לב פחות לגירויים המוצגים בחלק השמאלי של המרחב.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרקים בנוירופסיכולוגיה (פרופ' שלמה בנטין) - אוניברסיטה משודרת, הוצאת משרד הביטחון. ISBN 9650512195, 2003.
  • שמאל, שמאל, שמאל, ימין, שמאל - נטע זך, הארץ, 30.9.02
  • מארק סולמס ואוליבר טרנבול - המוח ועולם הנפש. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2005
  • הלא מודע בפעולה. או: לאן נעלם חצי עולם? (ד"ר רז אבן)
  • מחקר ישראלי מוכיח: מוזיקה של מוצרט מעוררת המוח, ידיעות אחרונות, 11.01.06

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.