הזר המסתורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הזר המסתורי
Myststranger heb.jpg
מהדורת הספר בשפה העברית
מחבר מארק טוויין
שם בשפת המקור The Mysterious Stranger
שפת המקור אנגלית
הוצאה עקד/גוונים (מהדורה עברית)
שנת הוצאה 1916
סוגה דרמה
מספר עמודים 143 (מהדורה עברית)
מסת"ב ISBN 965-411-157-8

הזר המסתורי היא יצירה בלתי גמורה מאת הסופר האמריקאי מארק טוויין, יצירה זו נכתבה ועובדה במחזוריות משנת 1890 לערך ועד מותו ב-1910.

מרכז היצירה הוא פרשנות חברתית רצינית הנוגעת לרעיונותיו של טווין על החוש המוסרי ו"הגזע האנושי הארור". גרסה "מלאה" פורסמה לאחר מותו, ב-1916 על ידי הביוגרף שלו, אלברט ביגלו פיין תחת השם "הזר המסתורי, רומן". גרסה זו פורסמה כפרוזה אך היא כוללת עריכה נרחבת של פיין שאיננה נאמנת לחלוטין למקור.

שלוש הגרסאות של טוויין[עריכת קוד מקור | עריכה]

טוויין כתב מספר גרסאות לסיפור זה, כל אחת מהן לא הושלמה כראוי אך בכולן נכללה דמותו של שטן. הגרסה המוחשית הראשונה של היצירה מכונה לרוב כ"כרוניקות של שטן צעיר" ומספרת את ההרפתקאות של שטן, אחיינו נטול החטא של השטן האמיתי, בכפר אוסטרי בימי הביניים. הסיפור בגרסה זו נגמר באופן פתאומי באמצע סצנה בה מבדר שטן את נסיך הודו, מה שמעיד על האפשרות שטוויין נטש את היצירה לפני שהספיק להשלימה.

הגרסה השנייה שטוויין ניסה להשלים ידועה כ-"Schoolhouse Hill" אשר מערבת את הדמות המוכרת של הקלברי פין ותום סוייר והרפתקאותיהם עם השטן, אשר בגרסה זו נקרא כ"מספר 44". עלילת גרסה זו, הקצרה משלוש הגרסאות, מתרחשת באמריקה.

הגרסה השלישית נקראה "מספר 44, הזר המסתורי", והיא חוזרת אל אוסטריה של ימי הביניים ומספרת על הופעתו המסתורית של מספר 44 בחנות דפוס ושימושו בכוחות שמימיים כדי לחשוף את ההבלים של המין האנושי. גרסה זו מציגה רעיון שבו השתעשע טוויין בערוב ימיו, על הדואליות של "העצמי", על אדם כ"עצמי הער" והשני כ"עצמי כחלום". טוויין חוקר את הרעיון הזה דרך השימוש ב"שכפולים", העתקים של עובדי חנות דפוס הנעשים על ידי מספר 44. בגרסה זו של היצירה יש סוף ממשי, אך גם היא נחשבת כגרסה אשר לא הושלמה כפי שטוויין התכוון.

גרסת 1916[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1916, לאחר מותו של טוויין, הוציא לאור הביוגרף של טוויין, אלברט ביגלו פיין גרסה "מלאה" של היצירה. הגרסה שיצאה לאור ב-1916 מורכבת בעיקר מגרסאות ערוכות מאוד של "כרוניקות של שטן צעיר", בתוספת סיום השונה מזה שבגרסה של מספר 44. לאחר מותו של טוויין, לפיין הייתה חזקה בלעדית על עבודותיו הבלתי גמורות, ולאחר שחיפש בין כתבי היד שלו, מצא את הסוף הראוי אשר לו התכוון טוויין לסיפור הזר המסתורי.

לאחר מותו של פיין ב-1937 הפך ברנרד דה וטו למחזיק הבלעדי של כתבי טוויין והוציא אותם לפומבי. בתחילת שנות ה-60, למדו מבקרים את הגרסאות המקוריות של הסיפור וגילו שהסוף שבחר פיין לזר המסתורי התייחס לדמויות מגרסה אחרת של הסיפור (מספר 44 במקום שטן) והשמות המקוריים נמחקו ונרשמו מחדש בכתב ידו של פיין.

הגרסה שפורסמה לבסוף כללה למרות הכול את ביקורתו החריפה של טוויין על הצביעות של הדת המאורגנת, אשר מהווה נושא חוזר ברוב כתביו האחרונים. הוא ראה בדת "מוסר" הנועד להגן על העושר, הכוח והדיכוי.

ב-1982, פרסמה באוניברסיטת קליפורניה, כחלק מסדרת ספרי מארק טוויין, גרסה מלומדת של "מספר 44, הזר המסתורי". לטענת עורכי הסדרה, חברי "פרויקט מארק טוויין", זוהי הגרסה הקרובה ביותר למה שהיה מפרסם טוויין אם היה חי כדי לעשות כך.

סיכום גרסתו של פיין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגרסה זו, עלילת הסיפור מתקיימת ב-1590. 3 ילדים המקיימים חיים מוגנים ומבודדים בכפר נידח באוסטריה הנקרא אסלדורף (בגרמנית: עיירת טיפשים) פוגשים בנער נאה העונה לשם שטן (לא השטן בכבודו ובעצמו, אלא סוג של מלאך כפי שמציג עצמו לפניהם). שטן מבצע בפני הילדים מעשי קסמים ומשתף אותם ביכולתו לראות את העתיד כדי להזהירם על אירועים מצערים הצפויים בחיי קרוביהם. הסיפור מסופר בגוף ראשון על ידי אחד מהילדים.

בתחילה אין הילדים מאמינים לחזיונות העתיד, אך לאחר התגשמותו של אחד האירועים, מאמינים הילדים לדברי שטן. הילדים מבקשים בתחנונים בפני השטן לשנות את עול הגורל, והוא אכן מציע עזרה בסופו של דבר. לאחר שהכפר נקלע לרצף משפטים, שריפות, תליות, מיתות והיסטריה המונית, שטן נעלם בהסבר קצר:

Cquote2.svg

עכשיו אתה מבין, שכל הדברים הללו לא ייתכנו אלא בחלום. אתה מבין שאלה אינם אלא שגעונות ילדותיים, פירות מטופשים של דמיון שאינו מודע לעיוות שלו - במילה אחת, שאלה חלומות ואתה יוצרם. סימני החלומות מוחשיים כולם, היה עליך לזהותם מוקדם יותר.

זאת האמת, כפי שחשפתי אותה לפניך: אין אלוהים, אין יקום, אין מין אנושי, אין חיי העולם הזה, אין שמיים ולא גיהנום, הכול חלום - חלום אווילי וגרוטסקי. דבר אינו קיים מלבדך. ואתה אינך אלא מחשבה - מחשבה תועה, מחשבה חסרת תועלת, מחשבה חסרת בית, הנודדת אבודה בין הנצחים הריקים!

Cquote3.svg

פסקה זו ופסקאות נוספות ביצירה זו זהות בצורה חדה לנקודת המבט הפילוסופית האקזיסטנציאלית, אשר תופיע עשורים אחר מותו של טוויין.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]