החברה הלאומית לדרכים בישראל
המונח "מע"צ" מפנה לכאן. לערך העוסק בפרשה שבה זוכו מורשעים בדין בישראל, ראו: "כנופיית מע"צ".
| החברה הלאומית לדרכים בישראל | |
|---|---|
 |
|
| סוג: | חברה ממשלתית |
| שנת הקמה: | 1921 ומחדש בשנת 2003 |
| משרד ראשי: | אור יהודה |
| מייסדים: | ממשלת המנדט הבריטי |
| בעלות: | מדינת ישראל |
| ענפי תעשייה: | פיתוח תשתיות כבישים, מחלפים וגשרים |
| דף הבית: | www.iroads.co.il |
החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ היא חברה ממשלתית האחראית לפיתוח תשתיות הכבישים בישראל. החברה עוסקת בתכנון, פיתוח ואחזקת מרבית הכבישים הבינעירוניים בישראל, לרבות מחלפים וגשרים. החברה החליפה את מחלקת העבודות הציבוריות (מע"צ), יחידת סמך במשרד התחבורה. מע"צ הוקמה בשנת 1921[1] כיחידה ההנדסית של ממשלת המנדט הבריטי בארץ ישראל, ולאחר הקמת מדינת ישראל עברה לאחריות ממשלת ישראל. בשנת 2004 הפכה היחידה לחברה ממשלתית.
תוכן עניינים |
[עריכה] תחומי פעילות
באחריות החברה כבישים באורך 6,500 קילומטר. החברה הלאומית לדרכים בישראל אחראית על מרבית הכבישים הבינעירוניים במדינה, לצד חברות נוספות האחראיות על הכבישים במרחבים המטרופוליניים (יפה-נוף בחיפה, נתיבי איילון בגוש דן, ומוריה בירושלים) ולצד חברת כביש חוצה ישראל האחראית על כביש 6 וחברת נתיבי היובל האחראית על כביש 431.
[עריכה] מבנה החברה
החברה מורכבת ממטה החברה באור יהודה, בו שוכנת ההנהלה וחטיבות התכנון והביצוע, אחזקה ותפעול, מחקר, פיתוח ואבטחת איכות, וארגון ומִנְהָל; וכן משלושה מחוזות האחראיים בעיקר על עבודות האחזקה: צפון, מרכז ודרום. החברה הלאומית לדרכים פועלת בתוכנית עבודה רב שנתית שהחלה בשנת 2006 והסתיימה בשנת 2010 ומכונה "חומש ראשון". תקציב החברה לחומש הראשון היה 19 מיליארד שקלים, אך מאז עבר מספר קיצוצים קלים בהחלטת הממשלה.
החברה הלאומית לדרכים עדיין משתמשת בלוגו שבו מופיעות האותיות מע"צ.
[עריכה] היסטוריה
מחלקת העבודות הציבוריות (באנגלית: Department of Public Works) הוקמה ב-1921, בתקופת המנדט הבריטי. הרברט סמואל, שכיהן כנציב העליון בארץ ישראל, פעל להקמת גופים אדמיניסטרטיביים אזרחיים בארץ, ומע"צ הוקמה כאחד מהם, כיחידה ההנדסית של ממשלת המנדט הבריטי בארץ ישראל. בתקופת המנדט פעלה מע"צ בפרויקטים רבים של סלילת כבישים ובניית נמלים וגשרים, בהם בניית גשר הירקון הראשון ב-1922, ופריצת הדרך לשריד ב-1933. רבים מייחסים פן חלוצי למלאכת הבנייה של מע"צ ותרומה להתפתחות החברתית והכלכלית של החברה הישראלית בראשית ימיה.
בשנת 1948, עם הקמת המדינה, הועברה האחריות על מע"צ למשרד העבודה של מדינת ישראל. בתקופה זו, הריבונות על שטחים חדשים וגלי עלייה המוניים הגבירו את הצורך ליישב אוכלוסייה חדשה בערים ובכפרים בכל שטחיה של המדינה, מה שחייב חיבור של אותם שטחים למרכזי האוכלוסייה באמצעות סלילת כבישים[2]. רשת התחבורה שהחלה להיבנות תרמה לתנופת הפעילות הכלכלית של המדינה, יצרה תכנונים של שימושי קרקע, ניידות של אנשים והון, ועוד. במקביל הושקעו משאבים של המדינה באמצעות מע"צ גם בפיתוח התשתיות הקיימות, שנפגעו במהלך מלחמת השחרור[3]. בנוסף, בעתות מלחמה היה למע"צ תפקיד בפריצת דרכים בשטחי האויב, והניחה גשרים מעל מקורות מים, כדי לאפשר תנועה של את הכוחות הלוחמים[4]. סלילת הכבישים התבצעה על ידי חלוצים וחלוצות, ויש הרואים בפעילותה של מע"צ בתקופה זו את תחילתו של כור היתוך בחברה היהודית במדינה[5].
לאורך השנים סללה מע"צ אלפי קילומטרים של כבישים וגשרים, עורקי תחבורה לכ-500 יישובים. בין הפרויקטים החשובים מאז קום המדינה היו בניית גשר בכביש באר שבע-דימונה ב-1960, בניית גשר הראל במבואות ירושלים ב-1971, חפירת מנהרת מוצא ב-1991, ועוד. בנוסף הקימה מע"צ בנייני שירות ממשלתיים רבים, בתי חולים, מרכזי קשר למנויי טלפונים, מעגני דייג, כיתות ואמצעי לימוד והדרכה במרכזי הכשרה, מוסדות סעד, בתי חינוך חקלאיים ועוד[6].
במהלך השנים עלה צורך בשיפור רמת הבטיחות בכבישים ובמניעת תאונות דרכים, דבר שהוביל את מע"צ לפיתוח אמצעי בטיחות חדשים. כך למשל פיתחה טכנולוגיית כביש שקיבלה את הכינוי "כביש סלחני", המאפשר לנהגים שנקלעו למצב מצוקה בדרך (סטייה מנתיב או סיבוב חד) לשוב ל"דרך הישר" באמצעות מבנה הנדסי מיוחד של הכביש ובאמצעות אביזרי בטיחות שהותקנו לאורכו – מעקות הפרדה, שוליים מיוצבים ועוד.
מע"צ עברה לאורך השנים בין משרדים ממשלתיים שונים. ב-1977 הועברה מע"צ ממשרד העבודה למשרד הבינוי והשיכון. בשנת 1996 הועברה למשרד התשתיות הלאומיות וב-1999 עברה למשרד התחבורה. אז הפכה מע"צ ליחידה המקימה כבישים בלבד, בעוד תחום הבנייה הועבר למשרד האוצר. בשנת 2004, בעקבות ליקויים פנימיים שנמצאו בפעילותה של מע"צ ומתוך רצון לייעל את החברה, הפסיקה מע"צ להיות יחידת סמך במשרד התחבורה, והפכה לחברה ממשלתית בשם "מע"צ - החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ". החברה קיבלה לאחריותה את כל מערכת הכבישים הבינעירוניים, ניהול ובקרת תנועה, תכנון, פיתוח ותחזוקת הדרכים ובטיחותן.
אלכס ויז'ניצר, מנכ"ל מע"צ לשעבר, ייסד את החברה והיה מנהלה הכללי עד לשנת 2010. מחליפו הינו אדריכל שי ברס, לשעבר מנכ"ל נתיבי איילון. מאז 2012 משמש יאיר שמיר כיושב ראש החברה.
[עריכה] לקריאה נוספת
- פריצקי, ש. (עורך), מע"צ - ספר העשור, הוצאת מע"צ, משרד העבודה, ירושלים, 1959
- רייכמן, ש. ובראשי, ד., התפתחות רשת הכבישים הבנעירוניים בישראל בשנים 1948-1970, מכון ישראלי לתכנון ומחקר תחבורה, ירושלים, 1972
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- סגירת יחידת הסמך מע"ץ והקמת מעצ - החברה הלאומית לדרכים בישראל, מתוך דו"ח מבקר המדינה לשנת 2006
- בני ברק, מע"צ: 580 עובדים מקבלים משכורת בלי לעבוד, באתר ynet, 12 באוקטובר 2004
- אבי בר-אלי, מבקר המדינה על מע"צ: שיקולים זרים בקבלת עובדים; ליקויים במינויי בכירי החברה, באתר דה-מרקר, 9 במאי 2007
- אבי בר-אלי, "הפוליטיקאים השחיתו את מע"צ", באתר הארץ, 14 בדצמבר 2007
[עריכה] הערות שוליים
- ^ [1] מתוך האתר הרשמי.
- ^ אפרת, א., "תכנון לאומי ופיתוח בישראל בשנות ה-2000". הוצאת רמות, אוניברסיטת תל אביב, 2003
- ^ נויברגר, ב. (עורך), "ישראל בעשור הראשון", האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, 2002
- ^ רייכמן, ש., "ממאחז לארץ מושב", הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים, 1979
- ^ פריצקי, ש. (עורך), "מע"צ - ספר העשור", הוצאת מע"צ, משרד העבודה, ירושלים, 1959
- ^ פריצקי, ש. (עורך), "מע"צ - ספר העשור", הוצאת מע"צ, משרד העבודה, ירושלים, 1959
 |
||
|---|---|---|
| כלכלה |
המוסד לביטוח לאומי • שירות התעסוקה • רשות ההגבלים העסקיים • בנק ישראל • רשות המסים בישראל • רשות ניירות ערך • המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה • מכון התקנים הישראלי |
 |
| תחבורה |
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים • החברה הלאומית לדרכים בישראל (מע"צ) • רשות הספנות והנמלים • רשות שדות התעופה • רשות התעופה האזרחית |
|
| סביבה |
מינהל מקרקעי ישראל • קרן קיימת לישראל • קרן היסוד • רשות הטבע והגנים • רשות העתיקות • המרכז למיפוי ישראל • רשות המים |
|
| תקשורת |
רשות השידור • הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו • המועצה לשידורי כבלים ושידורי לוויין • רשות הדואר • בזק |
|
