החברה המרכזית לייצור משקאות קלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
החברה המרכזית לייצור משקאות קלים
סוג: חברה מסחרית פרטית
שנת הקמה: 1968
משרד ראשי: בני ברק
מייסדים: אברהם פיינברג
אנשי מפתח: משה ורטהיים - יו"ר

רוני קוברובסקי - נשיא

מוצרים עיקריים: קוקה-קולה, ספרייט, FUZE tea, פריגת, פאנטה, קינלי סודה, נביעות, קרלסברג, טובורג, טרה (מילר), משק צוריאל, יקב תבור
הכנסות: 500 מיליון דולר
עובדים: 4,700

החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ היא יצרנית ומשווקת שהינה הזכיינית הבלעדית בישראל של חברת קוקה-קולה ובירות שונות כגון טובורג וקרלסברג, ומחזיקה במספר חברות מזון ומשקאות נוספות. החברה הוקמה בשנת 1968 והיא מעסיקה בה ובחברות הבת שלה כ-4,700 עובדים. לחברה אחזקות בחברות נוספות שהבולטת בהן היא זכיינית ערוץ 2, קשת.

המפעל הראשי של החברה ומשרדיה שוכנים בבני ברק.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניסיון ראשון להקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת קוקה-קולה העולמית היא חברה לייצור משקאות קלים, שנוסדה באטלנטה, ארצות הברית, עוד בשנת 1892. כיום היא נחשבת אחת החברות העשירות והמוּכרות בעולם. מוצר הדגל שלה הוא המשקה קוקה-קולה.

כבר בשנת 1949 פנה איש העסקים אברהם פיינברג לחברת קוקה-קולה בבקשה לאשר לו לפתוח בישראל מפעל מקומי שיוכר כזכיין למוצרי המפעל. הרעיון אושר על ידי החברה, אך לא קיבל אישור מממשלת ישראל. שר האוצר הראשון של המדינה, אליעזר קפלן, הביע התנגדותו בתוקף להכנסתו של מפעל זה לישראל, בגיבויו של דוד בן-גוריון. ההתנגדות הייתה אידאולוגית. במדינת ישראל הצעירה, שסיימה מלחמה עקובה מדם זה עתה, ושקלטה מעל מיליון עולים תוך זמן קצר, ללא תשתיות ותוך קשיים כלכליים, הונהג עם קום המדינה משטר צנע כלכלי. הקמתו של מפעל לשתייה קלה, המייצג באופן מופגן את ערכי הקפיטליזם האמריקאיים, לא הייתה יכולה להיות רחוקה יותר מהשקפת עולמה של ממשלת ישראל הראשונה.

בישראל הוקמו מפעלים מקומיים אחרים לייצור משקאות קלים וגזוז, אולם חברת קוקה-קולה האמריקאית לא קיבלה דריסת רגל במשך יותר משני עשורים.

חברת קוקה-קולה מול החרם הערבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1951 עברה במליאת הליגה הערבית החלטה כלכלית-פוליטית כי מדינות ערב לא יקיימו יחסים כלכליים עם חברות המקיימות קשרים כלכליים עם מדינת ישראל. החלטה זו, שכונתה "החרם הערבי", היוותה מכה קשה לכלכלתה הצעירה של מדינת ישראל.

בשנות ה-60 של המאה ה-20 החל בארצות הברית מאבק פוליטי מצד ארגונים יהודיים נגד החרם הערבי. נעשתה פנייה לחברות אמריקאיות שונות בבקשה לפעול נגד החרם, לפתוח נציגויות בישראל ולשווק את מוצריהן בה. מרבית החברות האמריקאיות לא נענו לפניות הארגונים היהודיים, חלקן מסיבות כלכליות. השוק הערבי, שגודלו הפוטנציאלי נאמד ב-800 מיליון צרכנים, היה גדול באופן ניכר מפוטנציאל השוק הישראלי והיהודי.

בניגוד לחברות אחרות, הודיעה חברת קוקה-קולה העולמית על הסכמתה העקרונית למאבק האידאולוגי, ולשיתוף פעולה כלכלי עם מדינת ישראל, וזאת גם במחיר כלכלי כבד. החלטה זו של חברת קוקה-קולה הביאה בדיעבד לעליית כוחה של החברה האמריקאית המתחרה, פפסי קולה, שהמשיכה לשתף פעולה עם החרם הערבי.

בשנת 1965 הודיעה חברת קוקה-קולה באופן רשמי על הסתלקות מהחרם הערבי. איש העסקים הישראלי-אמריקאי אברהם פיינברג פנה לממשלת ישראל בבקשה לאישור הקמת מפעל ישראלי כזכיין של חברת קוקה-קולה. הפעם, בברכתה של ממשלת מדינת ישראל, הוקמה בשנת 1968 החברה המרכזית לייצור משקאות קלים, ומפעל הייצור הראשון נבנה בבני ברק.

התפתחות החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקבוקים משפחתיים של מוצרי החברה

המשקאות המיוצרים על ידי החברה תחת זיכיון קוקה-קולה: קוקה-קולה, ספרייט, פאנטה, קינלי סודה, קוקה-קולה דיאט, קוקה-קולה זירו ו-FUZE tea (עד 2012 נקרא נסטי).

בשנת 1990 קנתה החברה את "משקר", חברה למכונות אוטומטיות.

בשנת 1992 נכנסה החברה גם לשוק הבירה בישראל והקימה את "מבשלות בירה ישראל".

בשנת 2000 החלה החברה לשווק מים מינרליים, במותג "נביעות".

בשנת 2005 רכשה "החברה המרכזית לייצור משקאות קלים" את מחלבות "טרה", המחזיקות בכ-12 אחוז משוק מוצרי החלב בישראל.

בשנת 2006 החברה רכשה את "יקבי תבור".

בשנת 2007, על מנת להוסיף מגוון מוצרים לחברת החלב "טרה", נרכשו "מחלבות גלעד" ו"משק צוריאל".

בשנת 2008 החלה "טרה" בשיווק מוצרי חלב של חברת "מילר". כמו כן רכשה ה"חברה המרכזית לייצור משקאות קלים" 95.6% מקרלסברג טורקיה, ובנוסף רכשה גם את 20% הנותרים של קרלסברג ישראל והפכה לבעליה בשליטה מלאה.

מבשלות בירה ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבשלות בירה ישראל בע"מ, ידועה גם כמב"י או קרלסברג ישראל, היא חברה ישראלית השייכת לחברה המרכזית לייצור משקאות קלים. מב"י הוקמה ב-1992 כגוף אשר מטרתו לשווק את מותגי הבירה של קרלסברג וטובורג בישראל.

בשנת 1995 הוקם מפעל באשקלון הכולל מבשלה, בו מיוצרים עד היום מוצרי קרלסברג, טובורג, מאלטי (נקרא במקור "טובורג מאלט"), FUZE tea (בעבר נקרא "נסטי") ומיצי פירות סחוטים. ב-1996 נכנסה מב"י לשותפות עם חברת גת גבעת חיים, יצרנית מותג פריגת, וב-2003 שולבו שתי החברות.

בנוסף, מב"י היא היבואנית של מותגי הבירה הוגרדן, לף, וסטלה ארטואה של חברת InBev הבלגית, מותג הבירה האירי גינס (כולל מותג-הבת קילקני), והמותג הגרמני ויינשטפן.

כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפעל החברה בפאתי בני ברק בסמוך לכביש 4

כיום מעסיקה "החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ" כ-4,700 עובדים (כולל חברות הבת), והיא אחד המעסיקים הפרטיים הגדולים במשק הישראלי. המפעל הראשי של החברה ומשרדיה שוכנים בבני ברק. מפעל זה הוא מהגדולים במתקני חברת קוקה-קולה בעולם. החברה מפעילה מרכז שירות ארצי לטיפול ואחזקה של ציוד הקירור והמזיגה של החברה, בסמוך לצריפין.

משקה קוקה-קולה נמכר בישראל, כבשאר העולם, במשך שנים רבות בבקבוקי זכוכית. ב-1980 החלה מכירת המשקה גם בפחיות, ומ-1982 הוא נמכר גם בבקבוקי פלסטיק.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]