החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה ממשלתית |
| תקופת הפעילות | 2006–2017 (כ־11 שנים) |
  | |
החברה לאיתור ולהשבת נכסי נספי השואה בע"מ היא חברה שהוקמה על פי חוק הנכסים של נספי השואה, במטרה להשיב את נכסיהם של נספי השואה בישראל ליורשיהם החוקיים. החברה נרשמה ב-30 באוגוסט 2006 אצל רשם החברות, ונמצאה בבעלות מלאה של מדינת ישראל. החברה נסגרה בסוף 2017.
החברה ופעילותה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האידאולוגיה הציונית שרווחה בקהילות היהודיות באירופה בתקופה שקדמה למלחמת העולם השנייה הניעה יהודים לרכוש נכסים ולהשקיע בארץ ישראל. עם פרוץ מלחמת העולם, פקודת המסחר עם האויב 1939 הורתה להעביר נכסים לבעלות הממונה על נכסי אויב רכוש ונכסים של אזרחי גרמניה ומדינות שכבשה. לימים, רבים מהם נספו בשואה, ולא זכו לממש את זכויותיהם בנכסים שרכשו. בעקבות זאת נותרו נכסים רבים מיותמים מבעליהם. הם הוחזקו על ידי גופים שונים ולא הגיעו ליורשיהם החוקיים[1].
בפברואר 2000 הוקמה "ועדת החקירה לבדיקת נושא איתור והשבת נכסים של נספי השואה", בראשותה של ח"כ קולט אביטל[2], בעקבות מחקרים היסטוריים שהראו כי יהודי אירופה החזיקו בארץ ישראל, ערב מלחמת העולם השנייה, אלפי חשבונות בנק, נדל"ן ונכסים פיננסיים אחרים. היוזמה להקמת הוועדה באה על רקע ביקורת ציבורית גוברת על כך שבישראל, בניגוד לאירופה, לא נעשה כמעט דבר להשבת רכושם של יהודים שנספו בשואה[3]. הוועדה הגישה מסקנותיה בינואר 2005. בין השאר איתרה שמות של כ-9,000 יהודים שנספו בשואה, שהחזיקו חשבונות בנק בחמשת הבנקים הגדולים הפועלים בישראל[4]. בעקבות כך, נחקק בדצמבר 2005 חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס"ו-2006, שהביא להקמתה של החברה לאיתור ולהשבת נכסי נספי השואה, כדי שתפעל להשבת נכסים אלו[5]. נכסים שלא נמצא להם יורש, מועברים למטרות סיוע לניצולי השואה נזקקים, למוסדות חינוך ולהנצחת זכר השואה, תוך מתן עדיפות לסיוע לניצולים. החברה הוסמכה לאתר את כל הנכסים המצויים בישראל, שיש יסוד מוצק להניח כי בעליהם נספו בשואה. הקמת החברה הושלמה, לאחר עיכובים רבים, בסוף 2006[6].
החברה הגישה מספר תביעות כדי לקבל חזקה על כסף ונכסים של אנשים שיש יסוד מוצק להניח כי נספו בשואה, בסכומים מהותיים. התביעה הידועה ביותר היא התביעה נגד בנק לאומי[7]. לאחר שדו"ח שערך שופט בית המשפט העליון בדימוס, תיאודור אור, לבקשת בנק לאומי, קובע כי מבחינה משפטית לא חלה על הבנק חובה להשיב כספים ליורשים של נספים בשואה, המורכבים משיערוך של ריבית והצמדה שצברו כספי הנספים בכ-2,300 חשבונות, עד שהבנק העביר אותם בשנת 1960 לאפוטרופוס הכללי[8]. במרץ 2011, בנק לאומי והחברה חתמו על הסכם פשרה, לפיו שילם הבנק לחברה 130.8 מיליון שקלים[9].
במאי 2013 הגישה החברה תביעה להשבת קרקעות שנרכשו על ידי נספי שואה לכאורה, ונמצאים כיום בידי חברת הכשרת הישוב[10]. עד שנת 2017 הגישה ארבע תביעות נוספות, בנוגע לנכסים של עשרות נספים, נגד חברת הכשרת הישוב[11][12]. כמו כן איתרה נכסים וקרקעות, שבשלהי מלחמת העולם השנייה הועברו לקרן הקיימת בנאמנות, נכסים שיהודים הספיקו לרכוש בארץ ישראל בטרם נספו בשואה, כיוון שהיה חשש שרכושם ייגזל או יוחרם על ידי ממשלת המנדט, או גורמים אנטי ציוניים ואחרים. רק בשנת 2013, לאחר שנים של דיונים, השלימה הקרן להעביר כחצי מיליארד שקל לחברה[13].
עלות הפעילות של החברה עד דצמבר 2016 נאמד ב-186 מיליון ש"ח, רובה מנכסי נספים[1].
פעילותה של החברה נועדה מראש להיות מוגבלת בזמן, בשנת 2014 הוחלט כי החברה תפורק בסוף 2017[1], וכך קרה, לאחר שבכל שנות פעילותה הצליחה לאתר נכסים בשווי כולל של כ-2.1 מיליארד שקל. מתוכם 679 נכסי נדל"ן בשווי 840 מיליון שקל. מתוכם, הצליחה לאתר יורשים לנכסים כספיים ונדל"ן בשווי של כ-718 מיליון שקל וכמיליארד שקל הועבר כסיוע לניצולי שואה[14].
ועדה ממנה והנהלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוועדה הממנה הוקמה מכוח חוק הנכסים ומשמשת כאספה הכללית של החברה. יו"ר הוועדה ממונה על ידי שר המשפטים, ושאר חברי הוועדה ממונים על ידי יו"ר הוועדה לאחר התייעצות עם השר ועם פורום הארגונים של ניצולי השואה. הוועדה ממנה את חברי דירקטוריון החברה ואת חברי ועדת הביקורת ובין היתר מאשרת את בחירת יו"ר החברה, את מינוי מנכ"ל החברה ואת תקציב החברה.
יו"ר הוועדה הממנה היה השופט מנחם נאמן ויו"ר דירקטוריון החברה הראשון היה אברהם רות[15], ואחר כך, מ-2012 מיכה חריש[16].
מנכ"ל החברה הראשון היה אברהם קנובל, לשעבר סמנכ"ל הכספים של התעשייה האווירית, שהתפטר לאחר מחלוקת עם יו"ר הדירקטוריון בתחילת 2007. אחריו מונו: ישי עמרמי שהיה בתפקיד עד 2009[17], צבי קנור שהיה בתפקיד כשנה[18], אחריו שימש בתפקיד ירון יעקובס[19], ב-1 בינואר 2012 מונה ד"ר ישראל פלג כמנכ"ל החברה.
ביקורת על החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כבר בדצמבר 2007, פנה זאב פקטור, יו"ר הקרן לרווחת ניצולי השואה, ליו"ר הוועדה הממנה השופט יצחק רביבי, בבקשה לפטר את יו"ר הדירקטוריון של החברה, אברהם רות, ואת מנכ"ל החברה, ישי עמרמי[20], לאחר תלונות על עיכובים וסחבת בתשלום ליורשים וניצולי שואה[21]. בדצמבר 2008, פרסם עיתון "הארץ", תחקיר בו חשף את תפקודה הלקוי של החברה. בין השאר, על כך שלא הגישה תביעות נגד הבנקים שסירבו לדרישותיה לקבל נכסים, דוגמת בנק לאומי שסירב לדרישה להחזיר נכסים בשווי 250 מיליון שקלים. כמו כן, בשנתיים הראשונות מאז הוקמה לא הפעילה את סמכותה לקבל מידע מארכיונים של גופים שונים, אך הוצאות תפעול שלה היו יותר מ-30 מיליון שקלים עד אותה עת[22]. דו"ח שהכין מבקר הפנים של החברה חשף כי החברה שילמה עשרות אלפי שקלים לבנו של המנכ"ל, צבי קנור, תמורת עבודות אדריכלות במשרדי החברה[23]. דו"ח מבקר המדינה שפרסם בינואר 2011 חשף שורה של ליקויים בתפקודה של החברה[24][25]. ליקויים נוספים חשף מבקר המדינה בנובמבר 2016[26].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה בע"מ
- הפרוטוקולים של ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא איתור והשבת נכסים של נספי השואה, באתר הכנסת
- טל לוי ולין, מי יירש את עזבונו של חוזה המדינה? נמצאו מניות אבודות בבעלותם של הרצל, דיזנגוף ואחד העם, באתר הארץ, 28 במאי 2010
- משה גולן, מרכנתיל יעביר 5.1 מ' ש' לחברה להשבת נכסים של נספי שואה, באתר גלובס, 14 במרץ 2013
- שירי דובר, 1,424 דונם של אדמות נספי השואה מחפשים יורש, באתר גלובס, 30 במרץ 2014
עופר אדרת, 60 אלף נכסים מחפשים יורש, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2014- עופר אדרת, השבת הרכוש היהודי תמה, ולא נשלמה, באתר הארץ, 5 בינואר 2018
החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 החברה לאיתור והשבת נכסים של נספי השואה בע"מ ופעולות המדינה לאיתור ולהשבה של נכסי הנספים, מבקר המדינה
- ^ עמירם ברקת, היום: פגישה בין אולמרט לאביטל על החוק להשבת נכסי נספי השואה, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2005
- ^ יאיר שלג, באירופה כבר גמרו את הבדיקה, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2003
- ^ עמירם ברקת, היום יפורסמו שמות נספי השואה שהחזיקו חשבונות בחמשת הבנקים הגדולים בישראל, באתר הארץ, 18 בינואר 2005
- ^ צבי לביא, הכנסת אישרה את הקמת החברה הממשלתית להשבת נכסי קורבנות השואה בישראל, באתר גלובס, 19 בדצמבר 2005
- ^ צבי לביא, הממשלה לא מיישמת החוק לאיתור נכסי נספי השואה, באתר גלובס, 13 ביוני 2006
- ^ יעל גרונטמן, הכנסת תדון בסירוב בנק לאומי להשיב כספי נספי שואה ליורשים, באתר גלובס, 8 ביולי 2009
- ^ תומר זרחין, דו"ח בבנק לאומי: אין צורך להשיב רבע מיליארד שקל של נספי השואה, באתר TheMarker, 18 בנובמבר 2008
- ^ דנה ויילר-פולק, בנק לאומי יעביר 130 מיליון שקל ליורשי נספים וניצולים, באתר הארץ, 27 במרץ 2011
- ^ ניר חסון, תביעה תקדימית נגד הכשרת הישוב: השיבו קרקעות של נספי השואה, באתר הארץ, 27 במאי 2013
- ^ לי ירון, הכשרת הישוב תפצה במיליונים יורשים של אדם שנספה בשואה, באתר הארץ, 4 במאי 2017
- ^ לי ירון, החברה להשבת נכסי נספים: הכשרת היישוב מסרבת לפצות יורשי יהודים שנרצחו בשואה, באתר הארץ, 24 באפריל 2017
- ^ שירות גלובס, קק"ל העבירה כחצי מיליארד שקל למשפחות נספי השואה, באתר גלובס, 25 באפריל 2013
- ^ שירי דובר, איתרה 2.1 מיליארד ש': החברה לאיתור נכסי נספי שואה נסגרת, באתר גלובס, 21 בדצמבר 2017
- ^ עמירם ברקת, חברה ממשלתית אחראית על איתור רכוש נספי השואה בישראל והשבתו ליורשים, באתר הארץ, 1 בפברואר 2007
- ^ לילך ויסמן, כמעט כל כספי נספי השואה שאותרו לא הועברו ליורשים, באתר גלובס, 9 ביולי 2013
- ^ שחר אילן, נהרי יכול לחכות, באתר הארץ, 27 במאי 2007
- ^ גידי וייץ, החברה להשבת נכסי נספים שילמה עשרות אלפי שקלים לבנו של המנכ"ל צבי קנור. הוא לא מבין מה לא בסדר בזה, באתר הארץ, 20 בפברואר 2010
- ^ גידי וייץ, הון, שלטון והפרטות. כך זה נראה מבפנים, באתר הארץ, 22 ביוני 2012
- ^ שמואל דקלו, יו"ר הקרן לרווחת ניצולי השואה: לפטר את יו"ר ומנכ"ל החברה להשבת נכסים של נספי השואה, באתר גלובס, 11 בדצמבר 2007
- ^ אנשיל פפר, שנה וחצי להקמת החברה לנכסי הנספים, רק 10 קיבלו כסף, באתר הארץ, 8 ביולי 2008
- ^ תומר זרחין, תחקיר "הארץ" חושף את תפקודה הלקוי של החברה להשבת נכסי נספי השואה, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2008
- ^ גידי וייץ, החברה להשבת נכסי נספים שילמה עשרות אלפי שקלים לבנו של המנכ"ל, באתר הארץ, 17 בפברואר 2010
- ^ דנה ויילר פולק, דו"ח מבקר המדינה: עובד אחד במחלקה לאיתור יורשי נספי השואה, באתר הארץ, 3 בינואר 2011
- ^ אורלי וילנאי, דו"ח מבקר המדינה על החברה להשבת רכוש נספי השואה: מורשת שהנחילה המדינה, באתר הארץ, 4 בינואר 2011
- ^ עמרי מילמן, שכר מופרז למנכ"ל החברה להשבת נכסי נספי השואה וליקויים בפעילות החברה, באתר כלכליסט, 1 בנובמבר 2016
