החברה לישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
החברה לישראל בע"מ
Israelcrop logo.gif
סוג: חברה ציבורית
שנת הקמה: 1968
משרד ראשי: תל אביב
מייסדים: שאול אייזנברג
אנשי מפתח: רון מושקוביץ - יו"ר‏[1]

ניר גלעד - מנכ"ל

מוצרים עיקריים: כימיקלים, זיקוק.
הכנסות: 44.3 מיליארד ש"ח (2011)
רווח: 577 מיליון ש"ח (2011)
עובדים: 25
www.israelcorp.com

החברה לישראל היא חברת אחזקות שעד לסוף 2014 הייתה הגדולה בישראל‏‏.‏[2] היא מתמקדת בעיקר בענפי הכימיקלים וה זיקוק. בתחילת 2015 פוצלה ממנה חברת קנון הולדינגס, שאליה הועברו פעילויות החברה בתחומי ספנות, רכב, מוליכים למחצה ואנרגיה ירוקה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה לישראל הוקמה בשנת 1968 בעקבות ועידה כלכלית של מיליונרים יהודיים באפריל 1968. במסגרת החלטות הועידה הוחלט להקים חברה שתשקיע בישראל, בהון עצמי של 100 מיליון דולר, שיגויסו במניות של 100,000 דולר כל אחת. החברה הוקמה על ידי קבוצת בעלי הון יהודיים בראשות זיגמונד ורבורג‏[3], הברון אדמונד רוטשילד, אייב פינברג ואחרים, וביוזמת ממשלת ישראל, כדי לעודד השקעות זרות בארץ. לצורך עידוד המשקיעים הגדולים, זכתה לקבל אשראי ממשלתי נוח והנחות ביבוא חומרי גלם, כמקובל במפעל מאושר. ביוזמת שר האוצר, פנחס ספיר, נוסף סעיף מיוחד בחוק לעידוד השקעות הון, המבטיח לבעלי החברה פטור ממיסים למשך 30 שנה והטבות נוספות. בשלב הראשון של פעילות החברה מכרה לה הממשלה 26% ממניות בבתי הזיקוק ו-50% ממניות צים[4]. כן השקיעה החברה בתעשייה הפטרוכימית הישראלית, בבניית מלון לאונרדו פלאזה ירושלים ובמספר עסקים נוספים. החברה קבעה לעצמה להשקיע רק בעסקים גדולים, בהם תתאשר לה להשתתף בפועל בניהול ועל כן נותרו בידה כספים רבים שלא הושקעו‏[5]. חלק מכספים אלו הושקעו בבנק של טיבור רוזנבאום בשווייץ, שקרס בשנת 1974 והסב לחברה הפסדים כבדים‏[6].

בשנת 1982 החזיק שאול אייזנברג 21% ממניות החברה והחל לפעול להגעה לשליטה מלאה בה. לצורך כך רכש אייזנברג מניות של החברה במחירים גבוהים, שקרסו במחצית הראשונה של 1983 והסבו הפסדים ניכרים לקבוצת אייזנברג‏[7].

לאחר פטירתו מכרה משפחת אייזנברג ב-1998 את השליטה בחברה לקבוצת האחים עופר[8], ובשנת 2002, עם פירוק השותפות בין האחים היא הועברה לשליטתו של סמי עופר, בניהול בנו, עידן עופר.

בתחילת 2015 פוצלה מהחברה לישראל חברת קנון הולדינגס, שאליה הועברו פעילויות החברה בתחומי ספנות, רכב, מוליכים למחצה ואנרגיה ירוקה.

בעלי המניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה לישראל הינה חברה ציבורית ומניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב, ומהוות חלק ממדד תל אביב 25. נכון ליוני 2008 נמצאת החברה בשליטת קבוצת האחים עופר, המחזיקה בכ-53% ממניותיה. 18% ממניות החברה שייכות לבנק לאומי שרכשה אותן מידי חברת מקס, חברת בת של ספנות והספקה‏[9], ויתר המניות מוחזקות על ידי הציבור.

אחזקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לינואר 2015, האחזקות העיקריות של החברה לישראל הן (בסוגריים שיעור המניות שבבעלותה כאחוז מכלל מניות החברה המוחזקת):

עד סוף 2014 החזיקה החברה גם בחברות הבאות (שהועברו לספין-אוף קנון הולדינגס):

חברת צים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2004 רכשה "החברה לישראל" את יתרת מניות המדינה בחברת צים. "החברה לישראל", שהחזיקה ב-48.6% ממניות צים כבר משנת 1970, הייתה המתמודדת היחידה על קניית יתרת החברה למרות שחברת ספנות נוספת מחו"ל הביעה בשנת 2001 עניין במניות החברה. לצורך מכירת מניות צים, הזמינה ממשלת ישראל שתי הערכות שווי, והמחיר שהתקבל בפועל היה הסף התחתון של הערכות אלו‏‏.‏[10] על תהליך הרכישה של צים על ידי החברה לישראל אמר מבקר המדינה:

מן הראוי היה שהרשות תמצה את האפשרות לקבל הצעה נוספת לרכישת המניות ותיידע את חברת הספנות בחו"ל על חידוש הליך המכירה ועל השינויים שחלו בו כדי לנסות לעניין אותה מחדש בהליך... הפרטת צים הושלמה עם מכירת יתרת המניות לחברה לישראל... מחיר המכירה של מניות אלה נקבע ל-504 מיליון ש"ח בקירוב, והוא שיקף את המחיר הנמוך ביותר שבטווח המחירים שהציגו מעריכי שווי לרשות החברות"

מבקר המדינה, דו"ח שנתי 55 ב' לשנת 2004

ניר גלעד, שהיה החשב הכללי בתקופה בה נחתמה העסקה מונה, כשלוש שנים לאחר פרישתו, למשנה למנכ"ל החברה לישראל, וכשנה לאחר מכן מונה למנכ"ל החברה. בתקופה בה הייתה צים בבעלות משותפת למדינה ולחברה לישראל, שהייתה בשליטת קבוצת האחים עופר, נהגה החברה לערוך עסקאות עם קבוצת האחים עופר תוך הפרת הוראות חוק החברות בעניין עסקאות עם נושא משרה בחברה‏[11] כך, למשל, נהגה קבוצת עופר להימנע מתשלום עמלות על החכרת אוניות לצים ולהעלים את המידע מדירקטוריון החברה.‏[12]

בתי הזיקוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2006 העבירה החברה את כלל אחזקותיה (26%) בבתי הזיקוק (בז"ן) למדינת ישראל תמורת סכום של 677 מיליון ש"ח. על עסקה זאת הייתה ביקורת ציבורית, שכן החברה לישראל הייתה אמורה להעביר את אחזקותיה בבז"ן ללא תמורה בהתאם להסכם קודם. עתירה שהוגשה בעניין זה לבג"ץ, על ידי התנועה לאיכות השלטון, נדחתה תוך שבית המשפט העליון מביע אי-נוחות מהעסקה וביקורת קשה על מחדלי הממשלות בשנים שקדמו לה שקלעו את המדינה למערכת אילוצים קשה במשא ומתן עם החברה לישראל.‏[13] גם מבקר המדינה, שבחן את תהליך הכנת הסכמי עסקת המכירה, ציין פגמים בהליכים אלה.‏[14]

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה לישראל וחברות הבת בהחזקתה ספגו לאורך השנים ביקורות חריפות על התנהלותן הפוגעת בסביבה ובבריאות הציבור. בשנת 2013 הוזכרה החברה לישראל בדו"ח של משרד הסביבה כאחת מתשע החברות הבורסאיות אשר בשלוש השנים הקודמות לפרסום הדו"ח, ביצעו הכי הרבה הפרות סביבתיות. ‏[15] בנוסף, בגרסת הדו"ח שפורסמה על ידי משרד הגנת הסביבה בשנת 2014 הוזכרו חברות כי"ל ובז"ן. ‏[16]

מבקרים אף טוענים כי החברה לישראל מנסה לנקות את שמה באמצעות הצטיירות כחברה "ירוקה", פעולה המכונה Greenwash[17]. כך לדוגמה, את בית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי ייסדה החברה לישראל וחברות הבת שלה כי"ל ובז"ן‏[18].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ניר צליק, איש הצללים של עידן עופר יוצא אל קדמת הבמה, באתר כלכליסט, 16 דצמבר 2012
  2. ^ דירוג הגדולות של D&B - קבוצות החזקה והשקעה
  3. ^ הועידה הכלכלית החליטה, דבר, 5 באפריל 1968
  4. ^ אריאלה ראובני, צים תחת כנפי החברה לישראל, דבר, 25 בפברואר 1970
  5. ^ אריאל ויינשטייןהחברה לישראל מחפשת פרוייקטים, מעריב, 26 בינואר 1972
  6. ^ עמירם פליישר, שאול אייזנברג ניצח את הברון רוטשילד, מעריב, 3 באפריל 1984
  7. ^ דוד ליפקין, אייזנברג הפסיד מליוני דולרים ברכישת מניות, מעריב, 3 במאי 1983
  8. ^ אורנה רביב, ‏הושלמה מכירת החברה לישראל לעופר; צפוי ארגון מחדש בכל קבוצת עופר, באתר גלובס, 15 באפריל 1999
  9. ^ שי שלו, ‏"נערי אייזנברג" יוצאים מהחברה לישראל עם 83 מ' שקל, באתר גלובס, 2 בספטמבר 1999
  10. ^ מוכרים בזול‏
  11. ^ דו"ח מבקר המדינה לשנת 2003
  12. ^ "בשנת 1999 הקימו צים וקבוצת עופר מיזם משותף שעוסק בעיקר בהחכרת אניות לצים. רוב הכנסות המיזם הן מעמלות שהמחכיר משלם. קבוצת עופר אינה משלמת, זה שנים רבות, עמלות בגין אניות שצים חוכרת ממנה. הסדר זה לא עוגן בכתב. צים לא דיווחה עליו לדירקטוריון ולא הביאה אותו לאישורו גם לאחר שקבוצת עופר הפכה בעלת עניין בחברה לישראל" ("עסקאות עם קבוצת אחים עופר" דו"ח מבקר המדינה 2003)
  13. ^ פסק-דין בתיק בג"ץ 4999/03
  14. ^ דו"ח מבקר המדינה, מס' 54א לשנת 2003, פרק שני
  15. ^ חן פונדק, כלכליסט, קיבלו כרטיס אדום: תכירו את החברות הציבוריות המזהמות ביותר במשק
  16. ^ http://glz.co.il/1189-53711-he/Galatz.aspx
  17. ^ http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1615222
  18. ^ http://portal.idc.ac.il/he/schools/sustainability/homepage/pages/homepage.aspx


החברה לישראל
כימיקלים לישראל (52%) • צים (98%) • טאואר סמיקונדקטור (39%) • בתי הזיקוק לנפט (44%) • קורוס אוטו (50%)
Israelcrop logo.gif
מניות מדד תל אביב 25

אבנר חיפושי נפטאופקו הלת'אלביט מערכותאסםבזקבינלאומיגזית גלובבנק דיסקונטדלקדלק קידוחיםהחברה לישראלטבעישראמקוכימיקלים לישראללאומימגדלמזרחינייססלקוםעזריאליבנק הפועליםפזפרטנרפריגושטראוס