The Jimi Hendrix Experience

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
The Jimi Hendrix Experience
מקום הקמה לונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19661969 (כ־3 שנים)
סוגה רוק פסיכדלי, בלוז רוק, אסיד רוק, הארד רוק
חברת תקליטים טראק רקורדס, ברקלי רקורדס, פולידור רקורדס, רפרייז רקורדס, MCA רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה היכל התהילה של הרוק אנד רול (1992) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.jimihendrix.com
פרופיל ב-IMDb
חברים
ג'ימי הנדריקס
Noel Redding
מיטש מיטשל
Billy Cox עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

The Jimi Hendrix Experience (בתרגום מאנגלית: "החוויה של ג'ימי הנדריקס"), היא להקה בריטית/אמריקאית בהנהגתו של הגיטריסט ג'ימי הנדריקס, שלמרות תקופת פעילותה הקצרה היא אחת הלהקות המשפיעות ביותר בהיסטורית הרוק. ללהקה להיטים מפורסמים רבים, בהם: "פרפל הייז", "פוקסי ליידי", "פייר" "היי ג'ו" "וודו צ'יילד", "ליטל ווינג" ו"לאורך מגדל השמירה".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ימי הנדריקס הגיע לאנגליה ב-24 בספטמבר 1966, עם מנהלו החדש ובסיסט להקת "The Animals" לשעבר, צ'ס צ'נדלר, הם הקימו להקת ליווי עם הבסיסט נואל רדינג והמתופף מיטש מיטשל. מיטשל היה מתופף לונדוני מנוסה שלשעבר עבד עם ג'ורג'י פאמה. הנדריקס בחר ברדינג בגלל יחסו למוזיקה ותסרוקתו. רדינג היה נגן גיטרה עד אז, אבל ניגן בס בלהקה. את השם "החוויה של ג'ימי הנדריקס" הוטבע על ידי המנהל העסקי שלהם מייקל ג'פרי. ההופעה הרשמית הראשונה של החוויה (שהוזמנה על ידי הזמר הצרפתי ג'וני האלידיי) הייתה בחידוש באוורה, צרפת, ב-13 באוקטובר 1966. שישה ימים לאחר מכן הלהקה ניגנה את ההופעה הראשונה שלהם בבריטניה בהופעה פרטית ב-"Scotch of St James".

אף על פי שהותה כלהקת הליווי עבור הנדריקס, החוויה, כיחידה, זכתה לתהילה והוקרה. בעקבות ההובלה של קרים החוויה הייתה אחת הלהקות הראשונות שגרמה לתהילה של הפורמט "Power trio", שהגביל את קו להקות הרוק לגיטרה, בס ותופים. הנדריקס שילב גיטרת קצב וגיטרה מובילה, בשימוש פדלים של Fuzz ו-Wah-wah כדי לשנות את הטון שלו. מיטשל השתמש לפעמים בטכניקות המושפעות מג'אז, ואילו רדינג ניגן קווי בס פשוטים שעזרו לעגון את צליל הלהקה.

מבחינה חזותית, הם קבעו את המגמה בבגדים ותסרוקות פסיכדליות (בעקבות תסרוקות בסגנון בוב דילן משנת 1966, מיטשל השיג לעצמו עותק מחובר). בהופעות המוקדמות שלהם, למשל ב-"The Bag O'Nails" בלונדון הגיעו כמה מהשמות הגדולים ביותר בסצנת הרוק האנגלית, כולל חברי הביטלס, הרולינג סטונז, והגיטריסטים ג'ף בק ואריק קלפטון. פיט טאונסנד מThe Who הודה כי: "[ג'ימי] שינה את כל הצליל של גיטרה חשמלית והפך את עולם הרוק על פיו". קלפטון הסכים: "אחרי שפיט טאונסנד ואני הלכנו לראות אותו מנגן, חשבתי שזהו זה. המשחק היה תלוי בכולנו. יכול להיות שאנחנו גם נארוז את זה". הלהקה הגיעה לגדולה בארצות הברית. אחרי פסטיבל הפופ של מונטריי, ביוני 1967, אחד מפסטיבלי המוזיקה העיקריים הראשונים של מוזיקת הרוק. הופעת הלהקה הסתיימה בכך שהנדריקס העלה באש את גיטרת הפנדר סטראטוקסטר. לאחר הפסטיבל הם הופיעו בסיבוב הופעות עם להקת המאנקיז, אך עזבו את סיבוב ההופעות כשבועיים לאחר מכן, על פי הדיווחים בגלל חוסר תגובה מהקהל.

עם החוויה, הנדריקס הקליט כמה להיטים כמו "Hey Joe", "Purple Haze", "The Wind Cries Mary", "Burning of the Midnight Lamp" ו-"All Along the Watchtower" ושלושה אלבומים מצליחים: "Are You Experienced", "Axis: Bold as Love" ו-"Electric Ladyland". עם זאת, באפריל 1969 הגיעו היחסים המדרדרים של הנדריקס עם רדינג לשיאם, והוא חש שהתפתחותו המוזיקלית פוגעת בפורמט של השלישייה. הלהקה המקורית הייתה קיימת מספיק זמן כדי לממש את הקשר שלהם, והגיעה לשיאה בפסטיבל הפופ של דנבר ב-29 ביוני 1969. לאחר ששמע שהנדריקס מתכנן להרחיב את ההרכב מבלי להתייעץ עמו קודם, פרש רדינג מהלהקה וחזר לאנגליה.

הנדריקס ומיטשל התנסו בהרכב גדול יותר שכלל את הבסיסט בילי קוקס. לפעמים הם נקראו Gypsy Sun and Rainbows הם הופיעו בפסטיבל וודסטוק באוגוסט 1969. עד חודש נובמבר התפצל ההרכב והנדריקס חזר למתכונת השלישייה עם קוקס והמתופף באדי מיילס. לאחר הקלטת האלבום Band of Gypsys והופעה שהייתה בינואר 1970 פוטר מיילס. מייקל ג'פרי (כרגע המנהל היחידי של הנדריקס) התקשר לרדינג ומיטשל על איחוד של החוויה. שניהם הסכימו להשתתף בסיבוב ההופעות. הנדריקס היה פתוח לגבי החזרה של מיטשל, אבל התנגד לחזרה של רדינג.

בתחילת פברואר 1970, ג'פרי השתתף בריאיון למגזין הרולינג סטון כדי להכריז על החזרה של החוויה, שפורסם ב-19 במרץ 1970 בשם: "J.H.: The End of a Beginning Maybe". רדינג חיכה שבועות כדי לשמוע שוב על החזרות לסיבוב ההופעות הקרוב, ושכדיבר לבסוף עם חברתו של מיטשל, נודע לו שהוחלף על ידי קוקס. לפני שסיבוב ההופעות התחיל, הנדריקס קרא לסיבוב ההופעות "The Cry of Love Tour". הלהקה עצמה נקראה "ג'ימי הנדריקס" ולפעמים "חוויית ג'ימי הנדריקס".

השלישייה הופיעה והקליטה מאפריל עד אוגוסט 1970. בסוף אוגוסט החל החלק של אירופה בסיבוב ההופעות, כשם ראשי בפסטיבל האי וייט 1970. בין ההופעות, נפטר הנדריקס, ב-18 בספטמבר 1970. בשנת 1992 החוויה נכנסה להיכל התהילה של הרוק אנד רול. נואל רדינג נמצא ללא רוח חים בביתו באירלנד ב-11 במאי 2003. בסיבוב הופעות בארצות הברית, נמצא מיטש מיטשל ללא רוח חיים ב-12 בנובמבר 2008 בחדרו במלון בנסון בפורטלנד, אורגון.

חברי הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא The Jimi Hendrix Experience בוויקישיתוף