יעקב יצחק הורוביץ
| רבי יעקב יצחק הלוי הורוביץ | |
|---|---|
| החוזה מלובלין | |
 אוהל החוזה מלובלין בלובלין |
|
| תאריך לידה | ה'תק"ה |
| תאריך פטירה | ט' באב ה'תקע"ה |
| חסידות | לובלין |
| מקום מגורים | בעיר לובלין שבפולין |
| מספר בשושלת | הראשון |
| הקודם | - |
| רבותיו | המגיד ממזריטש, רבי אלימלך מליז'נסק |
| אב | רבי אברהם אליעזר הלוי הורוביץ משברשין |
| ילדים | רבי יוסף מטורטשין, רבי ישראל (מתוך ארבע) |
רבי יעקב יצחק הלוי הורוביץ (תק"ה - ט' באב תקע"ה; 1745 - 1815), מכונה "החוזה מלובלין" ובקיצור מכונה "החוזה". תלמידו של רבי אלימלך מליז'נסק, מחשובי האדמו"רים בפולין במאה ה-18.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
החוזה נולד למשפחה מיוחסת (אמו הייתה בתו של רבי יעקב קאפיל מהעיר ליקווע - פולין). בנעוריו למד אצל המגיד ממעזריטש ורבי שמעלקה מניקלשבורג בעת שזה האחרון היה רבה של שינווה, והיה תלמידו של רבי אלימלך מליז'נסק. בערך בשנת 1780, עבר ללאנצוט, נישא לרבנית שפרינצה לבית שטרנפלד, ושם הנהיג עדת חסידים בתקופה זו של חייו כונה הצדיק מלאנצוט. מלאנצוט עבר לזמן קצר לרוזואדוב, ב-1800 הגיע ללובלין, שם נשאר עד פטירתו. במרכז הרובע היהודי בלובלין הקים קלויז (בית מדרש) אליו הגיעו רבים מכל שכבות האוכלוסיה לקבל את עצתו.
[עריכה] הנהגתו
הפך את לובלין של המחצית הראשונה של המאה ה-19, למוקד חסידות חשוב, יחד עם רבי ישראל הופשטין – המגיד מקוז'ניץ. קיבל על עצמו תקופה ארוכה ללכת עם כיסוי סביב עיניו כדי להישמר ממראות אסורים ונודע אחר כך כבעל ראיה רוחנית ועל כן נקרא החוזה. "החוזה" גם סמך אדמו"רים וראשי שושלות חסידיות אחרות ברחבי פולין כולה, ופעל להפצת החסידות בפולין. בנוסף, עסק בלימוד תלמידים רבים אשר חלק נכבד מהם היו לרבני ערים בפולין. בימיו של "החוזה" החל הפילוג ביהודי פולין, בין החסידים למתנגדים. החוזה אף הותקף מספר פעמים על ידי חלק מהמתנגדים[דרוש מקור], אך התרחק מהתגוננות והתקפה על המתנגדים, מפני חשש שבנוסף לפירוד הלבבות ושנאת החינם שתיצור תגובתו, הדבר יביא לזילזול בתורה ובדקדוקי המצוות. בערב שמחת תורה בשנת תקע"ה, נפל מחלון ביתו, וגופו שותק עד לפטירתו בתשעה באב באותה שנה (תקע"ה). עם פטירתו, ירדה לובלין מכס מעמדה כמרכז חסידי. הוא נקבר בבית העלמין בלובלין, על הר הארמון.
| תקופת חייו של יעקב יצחק הורוביץ על ציר הזמן |
|---|
 |
[עריכה] שיטתו
החוזה מלובלין גיבש שיטה עיונית מקורית סביב תורת הצדיק אותה למד ממוריו המגיד ר' דב בער ממזריטש ור' אלימלך מליז'נסק, אך הוסיף עליה ממדים חדשים והעמיק בה מנסיונו המעשי בהנהגת עדה בגליציה בשנות השמונים של המאה השמונה עשרה. בספריו זאת זיכרון, זיכרון זאת ויושר דברי אמת הכתובים בחלקם כאוטוביוגרפיה, פרש את לבטיו בהנהגת הציבור ואת מחשבותיו אודות יסודות המחשבה המיסטית שההנהגה הצדיקית נשענת עליה.
שמו וזכרו נערצים בעיקר בחסידויות פולין וגליציה שיצאו מתלמידיו. מכונה בחסידויות פולין:"הרבי מלובלין".
[עריכה] היחס אליו מצד תלמידיו
ההמון האמין כי בכוחו של "החוזה" לנבא עתיד, לחזות בעבר, לגלות את שושלת היוחסין של נשמת האדם ואת תיקונה מגלגול לגלגול, וכל זאת יכול היה לקרוא מעל מצחו של אדם או מעל פתק שהוגש לו. גם זכרונו הפך לאגדה ידועה. על "החוזה" נאמר מפי רבי אורי מסטרליסק (השרף), מתלמידיו המובהקים, שלובלין היא ארץ ישראל, חצר בית המדרש שלו היא ירושלים, בית המדרש עצמו הוא הר הבית, דירת "החוזה"- אולם העזרה וההיכל, וחדר "החוזה" – הם קודש הקודשים, וה' בעצמו מדבר מגרונו של "החוזה מלובלין".
היהודי הקדוש, תלמידו של החוזה, הוא גיבור הרומן ההיסטורי של מרטין בובר גוג ומגוג, והרומן מתמקד ביחסיו הנפתלים עם רבו.
[עריכה] מתלמידיו
- רבי יעקב יצחק מפשיסחה מכונה "היהודי הקדוש"
- רבי שמחה בונים מפשיסחה
- רבי גדליה מלבוב
- רבי אורי מסטרליסק (השרף)
- רבי שלום רוקח מבעלז
- לתקופה קצרה אף רבי מנחם מנדל מקוצק
- רבי נפתלי צבי מרופשיץ
- רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב מיסד שושלות דינוב ומונקאטש.
- רבי יחזקאל מקוזמיר מייסד שושלת מודז'יץ.
- רבי ישכר בר מרדושיץ.
- רבי אברהם מ קונסקוולה.
- רבי דוד מללוב מייסד שושלת לעלוב
- רבי שמואל מקארוב
- רבי מאיר מאפטא מחבר הספר "אור לשמים", שרבו הסמיכו לאדמו"ר, אבי שושלת אפטא.
- רבי ישעיה מפשדבורז'
- רבי קלונימוס קלמן הלוי מקרקא מחבר הספר "מאור ושמש"
- רבי מרדכי דוד אונגר מדומברובה
- מחותנו רבי ראובן הלוי הורוביץ מדרזנובצה (זרניווצא). בעל הספר דודאים בשדה. חמיו של רבי אריה לייבוש מאוז'רוב. היה תלמידם של רבי אלימלך מליז'נסק ושל רבי שמעלקה מניקלשבורג. כיהן בגוטמן הגרמנית אך עזבה עם בא ההשכלה וכיהן בנאויפלה ובדרזנובצה.
- רבי מאיר הלוי הורוביץ אחיו של רבי ראובן. כיהן כאדמו"ר בשֶפס (בהשפעת רבי לוי יצחק מברדיצ'ב) ובד בבד נסע לחוזה.
[עריכה] ספריו
- דברי אמת
- זיכרון זאת
- זאת זיכרון
[עריכה] משפחתו ושושלתו
דודתו:
- צביה אחות אביו. סבתו של רבי אליהו מויסקוט בעל "אזור אליהו".
אחיו:
- רבי אשר זעליג מבלזיץ (הסמוכה ללובלין).
- רבי מנחם מנדל מאיזביצה.
- רבי יוסף מטארניגראד, רבו של ה"דברי חיים" מצאנז.
- רחל אשת רבי יהודה לייב הלוי הורביץ מדזרנובצה בן רבי ראובן בעל ה"דודאים בשדה" תלמידו של החוזה.
- חתנם רבי ישראל יצחק מרדושיץ.
ילדיו:
- בנו רבי ישראל חתנו של רבי דוד אחיו של רבי אברהם משה מפשעוורסק. החידושי הרי"ם אמר עליו: "הוא מסכת בפני עצמה, ואין הוא זקוק ליחוס אבות". משנת תקע"ה החל לשמש באדמו"רות למעט חסידים והיה מפנה אותם לאדמו"רים אחרים. חתנו היה רבי אהרן מקראקא.
- בנו רבי יוסף מטורטשין חתנו של רבי מרדכי מקוריץ. נפטר שלש שנים לאחר פטירת אביו. יש אומרים שאביו הועידו ליורשו. חתניו היו רבי מנחם נחום ממקארוב ורבי שמואל יחיאל מבוטושאן (בן רבי דן מראדוויל).
- בנו רבי אברהם חתנו של הרב יעקב משה מלובלין. נפטר בחיי אביו בט' בתשרי תק"ע.
- בנו רבי צבי. בזיווגו הראשון חתנו של רבי אריה יהודה לייב מוואלטשיסק ובזיווג שני חתנו של רבי נטע מחלם. חותנו של רבי אלעזר מנדל בידרמן מלעלוב.
- חתנו רבי שמואל מקוריץ. בנו היה רבי יחיאל חותן רבי ישראל אלימלך מדז'בנה.
שושלתו:
- רבי קלונימוס קלמן מפאריצק בן רבי ישראל מלובלין. חתנו של רבי נח מפאריצק. נפטר בכ"ד באב תרמ"ה בירושלים.
- חתנו רבי אברהם אלחנן מקאלושין.
- רבי זושא בן רבי ישראל מלובלין. חתנו של רבי זאב מזברז'.
- רבי מרדכי זאב בן רבי צבי. חתנו של רבי משה מקוז'ניץ. יש אומרים שלא היה בנו.
- רבי יהושע אשר שטרנפלד. נולד בשנת תרכ"ז. תלמידם של רבי יעקב צבי מפוריסוב ואחיו רבי מאיר שלום מקלושין. בשנת תרצ"ד החל לשמש באדמו"רות. נרצח במכות בשואה בוורשה.
- רבי חיים שמואל שטרנפלד-הורוביץ מחנטשין. חתן רבי יהושע העשיל פרנקל מקומרנה. היה מתמיד גדול. ערך טישים בשעות מאוחרות. היה מחבב את ארץ ישראל ושעונו וסדריו היו מכוונים לפי זה. בתחילת מלחמת העולם הראשונה עבר לקילץ בה נפטר בי"ח בטבת תרע"ו. חתניו היו רבי יצחק שלמה מקעלץ (גזע זליחוב-זוויהל), רבי יצחק שלמה מסובוקוב רבי אברהם שלמה מאוז'רוב ורבי אלימלך מגרודז'יסק.
- רבי אליעזר חתן רבי משה יוסף מאויהל. נולד בשנת תרכ"ו. לאחר פטירת אביו החל לכהן בקילץ. נפטר בה' בסיוון תרע"ט.
- רבי שלום. כיהן אחר פטירת אחיו בקילץ ונפטר לאחר חצי שנה בי"ח בחשוון תר"פ.
- רבי יהושע העשיל מעלקוש. נולד בשנת תרט"ז. בשנת תר"ע החל לשמש ברבנות בחנטשין ולאחר פטירת אביו בשנת תרע"ו באדמו"רות. היה מתמיד גדול. עבר לעלקוש משם ניהל את חצרו. נרצח בשואה בג' באב תש"ג בסוסנוביץ.
- הרב יעקב יצחק.
- רבי יחיאל אהרן חתן דודו רבי אליעזר. הנהיג עדה קטנה.
- רבי אליעזר בן רבי צבי. חתנו של רבי יוסף ברוך "היהודי הטוב" מניישטט (בנו של המאור ושמש). מגדולי תלמידיו של רבי ישכר בר מרדושיץ. נפטר בח' בתמוז (ויש אומרים:י') תר"ג מעוגמת נפש על פטירת רבו.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- יעקב יצחק הורוביץ, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- החוזה מלובלין באתר "עמלנט"
- ר' יעקב יצחק הלוי הורוויץ - החוזה מלובלין באתר "MyTzadik"
- זיכרון זאת, באתר HebrewBooks
[עריכה] לקריאה נוספת
- א' רובינשטין, ספרי החוזה מלובלין - קריית ספר, כרך לז, תשכ"ב, עמ' 123-126
- אברהם יצחק ברומברג, ה"חוזה" מלובלין, ירושלים תשכ"ב
- יצחק אלפסי, החוזה מלובלין, ירושלים תשכ"ט
- ר. פרידמן, החוזה מלובלין: ספור חייו ופעליו של רבי יעקב יצחק מלובלין
- רחל אליאור,"יש ואין-דפוסי יסוד במחשבה החסידית", משואות, מחקרים בספרות הקבלה ובמחשבת ישראל מוקדשים לזכרו של פרופ' אפרים גוטליב (בעריכת מ' אורון וע' גולדרייך), ירושלים מוסד ביאליק, תשנ"ד: 74-53
- רחל אליאור,"תמורות במחשבה הדתית בחסידות פולין: בין "יראה" ו"אהבה" ל"עומק" ו"גוון", תרביץ סב, ג, (תשנ"ג): 432-381
- רחל אליאור, "בין "היש" ל"אין"- עיון בתורת הצדיק של ר' יעקב יצחק החוזה מלובלין", בתוך: צדיקים ואנשי מעשה: מחקרים בחסידות פולין (בעריכת ר' אליאור, י' ברטל וח' שמרוק), ירושלים: מוסד ביאליק, תשנ"ד: 167-218
