החומה הסינית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

החומה הגדולה
אתר מורשת עולמית
מראה לאורך החומה
מדינה	הרפובליקה העממית של סין
הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1987, לפי קריטריונים 1, 2, 3, 4, 6

החומה הסינית (长城/Cháng Chéng/,צָ'אנג-צְ'נג; מילולית: "החומה הארוכה" או בתעתיק מסינית "וָאן-לִי צָ'אנג-צֶ'נג" בתרגום "החומה שאורכה עשרת אלפים לי"), הנקראת גם "החומה הסינית הגדולה" או "החומה הגדולה של סין", היא מערכת ביצורים שנבנתה כדי להגן על האימפריה הסינית נגד פשיטות של ברברים ממונגוליה ומנצ'וריה. החומה נבנתה ושופצה פעמים רבות בין המאה החמישית לפני הספירה לבין המאה השש-עשרה לספירה. מטרת החומה לא הייתה למנוע מעבר של אנשים, אלא למנוע מהם לקחת את סוסיהם.

החומה בנויה ברובה מלבנים. החומה ארוכה ועבה, ובה משובצים צריחים ומגדלי שמירה. אורכה הוא יותר מ-6,300 ק"מ, מגבול קוריאה על נהר יאלו (Yalu Jiang) עד למדבר גובי.

במשך השנים הופצה אגדה אורבנית לפיה ניתן לראות את החומה מן החלל החיצון, אך עובדה זו אינה נכונה‏‏.^[1]

[עריכה] היסטוריה

החומה נבנתה בזמן שלטונו של צ'ין שה-חואנג (秦始皇), מייסד שושלת צ'ין (秦/Qín), וסין הקיסרית בכלל. החומה לא נבנתה כפרויקט יחיד, אלא נוצרה מחיבורן של כמה חומות מקומיות אשר נבנו על ידי "הממלכות הלוחמות", קודמותיה של סין הקיסרית. לאחר מכן, החומה שופצה והורחבה על ידי כמה מהשושלות הבאות, כאשר רוב המבנה הנוכחי נוצר על ידי שושלת מינג (明). מטרת החומה לא הייתה להשאיר אנשים בחוץ, שכן הם יכלו לטפס מעל החומה, אלא לוודא ששבטים מחוץ לחומה לא יוכלו לעבור אותה עם סוסיהם.

לאורך ההיסטוריה, ניתן למנות ארבע תקופות עיקריות בהן נערכו בנייה ושיפוצים בחומה:

208 לפני הספירה - שושלת צ'ין
המאה הראשונה לפני הספירה: שושלת האן
1138-1198 לספירה - חמש השושלות ועשר הממלכות
1368 - שושלת מינג

החומה הסינית של שושלת מינג מתחילה במזרח במעבר שאנהאי, במחוז הביי ליד מפרץ בוהאי. היא עוברת דרך תשע פרובינציות ומאה מחוזות, עד סיומה המערבי במעבר ג'יאיו' שבצפון מערב מחוז גאנסו. מעבר ג'יאיו' יועד לקדם נוסעים שבאו מדרך המשי. למרות שהחומה מסתיימת במעבר ג'יאיו', יש מגדלי שמירה גם ממערב לו, לאורך דרך המשי. מגדלים אלה סימנו בעשן על פלישות מתקרבות.

ב-1644 פרצו מרידות בשושלת מינג, הבירה נכבשה על ידי איכרים-שודדים וקיסר מינג האחרון התאבד. הגנרל וו סאן-גווי הזמין את שבטי המאנצ'ו לחצות את החומה במעבר שאנהאי ולהציל את הקיסרות. לפי האגדה, לקח לצבא המאנצ'ו שלושה ימים לחצות. לאחר כיבוש בייג'ינג והקמת שושלת צ'ינג (清), גבולותיה של סין הורחבו ולא נותר לחומה ערך אסטרטגי, שכן השבטים שהחומה נועדה לשמור מפניהם שלטו בארץ.

בניית החומה גבתה מחיר כבד בנפש, שכן הבונים עמדו בפני התקפות של ברברים. במהלך בנייתה נהרגו בין 2-3 מיליון סינים. החומה מכונה לעתים "בית הקברות הארוך ביותר בעולם".

[עריכה] שימור

מעברים חשובים בחומה הם:

מעבר שאנהאי (Shānhǎi Guān 山海關)
מעבר ג'ו'יונג (Jūyōng Guān 居庸關)
מעבר ניאנגדזה (Niángzi Guān 娘子關)

החומה היא במצב תחזוקה ירוד ברובה. היא משמשת כמקור אבנים לאיכרים המקומיים כדי לבנות בתים וכבישים, וחלקים ממנה מכוסים בגרפיטי. חלקים אחרים נהרסו כדי לפנות מקום למיזמי בנייה. החברה להגנת החומה הסינית עוסקת בשימור החומה. ב-2006 נקבעו חוקים להגנת החומה.

החומה נכללת לעתים ברשימות "שבעת פלאי העולם המודרני", אך היא כמובן איננה בין "שבעת פלאי העולם הקלאסי" אשר הוכרו על ידי היוונים הקדמונים.

בשנת 1987 הוכרזה החומה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

בשנת 2007 הוכרזה החומה כאחד משבעת פלאי תבל החדשים.