החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמל הארגון

החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטיןערבית: الجبهة الديمقراطية لتحرير فلسطين - אלג'בהה אלדימֻקרטיה לתחריר פלסטין) הוא ארגון פוליטי מיליטנטי פלסטיני-קומוניסטי, בעבר ארגון טרור, שהתפצל מהחזית העממית ב-22 בפברואר 1969, בין השאר משום שהתנגד לביצוע פיגועי ראווה המוניים, שכן אלה עלולים ליצור דעת קהל שלילית כלפי המאבק הפלסטיני.

אידאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון הוא בעל אידאולוגיה מרקסיסטית-לניניסטית ורואה ברוב המשטרים במזרח התיכון משטרים ריאקציונריים, שיש להדיחם ולהקים תחתיהם משטרים מהפכניים-סוציאליסטיים. הארגון מאמין כי האינטרסים הפלסטיניים יושגו רק באמצעות מהפכה סוציאליסטית, ופעיליו אף ניסו להקים בתחילת שנות ה-70 סובייטים וקולחוזים בצפון ירדן.

במהלך השנים ביטא הארגון עמדות מדיניות מתונות יחסית לשאר ארגוני הטרור הפלסטיניים, אף שבשנות ה-70 לא בחל בהרג מכוון ובטרור כלפי אזרחים. יחד עם דבקותו במאבק המזוין, הוא רואה את המשא-ומתן כאפשרות לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. ב-1969 הציעו מנהיגיו להקים מדינה פלסטינית דמוקרטית ועממית שבה יוכלו היהודים לפתח את תרבותם, אך לא את לאומיותם. מטרתה המוצהרת של החזית היא "להקים דמוקרטיה עממית פלסטינית שבה יהודים וערבים יוכלו לחיות ללא אפליה ולפתח את תרבותם הלאומית".

בראש הארגון עומד המזכיר הכללי נאיף חוואתמה, היושב בסוריה יחד עם בכירים נוספים. מספר הפעילים נאמד ב-500 והם פזורים בסוריה, לבנון ושטחי יהודה והשומרון וחבל עזה. הארגון מקבל תמיכה מסוריה, וכן מקבל מימון מארגונים ומתורמים פרטיים במדינות ערב. בעבר קיבל סיוע גם מלוב, ואנשיו התאמנו בברית-המועצות ובקובה. בשנות ה-70 יצר הארגון קשרים עם תנועות מהפכניות וגורמים מרקסיסטיים ברחבי העולם ואף בישראל (למשל עם קבוצת דרך הניצוץ ועם ארגון מצפן).

פעילות טרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-22 במאי 1970 ביצע הארגון התקפה על אוטובוס ילדים במושב אביבים וגרם ל-12 הרוגים (9 ילדים ו-3 מבוגרים). החל מ-1973 הארגון ביצע פיגועי ירי, הנחת מטעני חבלה וחדירות מהגבול. הפיגוע הזכור ביותר הוא אסון מעלות (15 במאי 1974, יום העצמאות ה 26 של ישראל), שבמהלכו חדרו מחבלים מלבנון לישראל והשתלטו על בית ספר במעלות תוך שהם לוקחים בני ערובה רבים. ב-19 בנובמבר 1974 השתלט על בניין מגורים בבית שאן וגרם ל-4 הרוגים, וב-13 בנובמבר 1975 פוצץ עגלת תופת בירושלים וגרם ל-7 הרוגים.

בשלהי שנות ה-80 נוצר קרע בשורות הארגון בין אלה שדגלו בהמשך המאבק המזוין בישראל לבין אלה שצידדו במשא-ומתן. מאז הקמתו התנגד הארגון לפיגועי טרור מחוץ לישראל וגינה את התקפות החזית העממית על מטוסים. למרות התנגדותו להסכמי אוסלו, נמנע החזית הדמוקרטית מלפעול נגד ישראל עד האינתיפדה השנייה, ובספטמבר 1999 אף הביע הארגון נכונות להשתתף בניהול משא-ומתן עם ישראל על הסדר קבע. חודש לאחר מכן הסירה מחלקת המדינה של ארצות הברית את הארגון מרשימת ארגוני הטרור הזרים.

האינתיפדה השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך האינתיפדה השנייה, חזרו חוליות של החזית לפעול נגד כוחות צה"ל וישראלים בשטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה, בעיקר ברצועת עזה, ובאזורי שכם ורמאללה. ב-25 באוגוסט 2001 התקיף הארגון מוצב של צה"ל ברצועת עזה וגרם ל-3 הרוגים ול-7 פצועים. באותה תקופה נעצרה בעיסאוויה חוליה של ששה חברי החזית הדמוקרטית שהואשמו בירי על ניידת משטרה שנסעה בכביש למעלה אדומים ב-29 ביולי 2001‏[1]. במהלך שנת 2002 ביצעה חוליה של החזית הדמוקרטית שאורגנה על ידי הייתם ענתרי, שוטר במשטרה הפלסטינית, וחומשה על ידי אברהים עא קאדר מחמוד אבו חיג'לה, חבר המועצה הלאומית הפלסטינית מטעם החזית הדמוקרטית, ירי לעבר רכבים באזור בית אל ותכנון של פעולות נגד אנשי צבא ישראליים. באחת הפעולות, שניים מחברי החוליה נתפסו על ידי הרשות הפלסטינית ואבו חוג'לה דאג לשחרורם עוד באותו יום. הייתם ענתרי ואבו חיג'לה נעצרו על ידי השב"כ לקראת סוף שנת 2002‏[2]. בדצמבר 2003, נהרגו 4 אזרחים ישראלים ונפצעו עשרות בפיגוע התאבדות בצומת גהה, אשר לטענת צה"ל בוצע על ידי מחבל שנשלח על ידי וג'די עזמי סבתי-ג'ודה, ראש החזית הדמוקטית בשכם‏[3].

ב-15 באפריל 2008 נהרג איברהים עלבה, ראש ארגון החזית הדמוקרטית בצפון רצועת עזה, אשר היה מעורב בירי רקטות לעבר שטח ישראל וארגון חוליות מחבלים שניסו לחדור לישראל‏[4]. במהלך מבצע עופרת יצוקה, עצר צה"ל פעיל של החזית הדמוקרטית שהיה מעורב בירי רקטות נגד ישראל ואחסן בביתו אמצעי לחימה‏[5].

לאחר פיגועי 11 בספטמבר נתקבלה הודעה אנונימית לעיתון באבו דאבי שהחזית הדמוקרטית עומדת מאחורי התקיפות, אולם אנשי הארגון הכחישו זאת באופן גורף ומקובל היום שאין להם קשר לפיגועים אלו, הנוגדים את דרך הפעולה של הארגון‏[6].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]