החזית המערבית (ברית המועצות)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
החזית המערבית
פרטים
מדינה ברית המועצות
שיוך הצבא האדום
סוג קבוצת ארמיות
תאריכים וזמנים
הקמה 22 ביוני 1941
מקים הפיקוד העליון הסובייטי
פירוק אפריל 1944
מלחמות

קרב ביאליסטוק-מינסק, קרב סמולנסק, קרב מוסקבה, קרב רז'ב

פיקוד
מפקדים דמיטרי פבלוב (22-30 ביוני 1941)
סמיון טימושנקו (2-19 ביולי 1941)
אנדריי יריומנקו (19-30 ביולי 1941)
סמיון טימושנקו (30 ביולי-12 בספטמבר 1941)
איבן קונייב (12 בספטמבר-10 באוקטובר 1941)
גאורגי ז'וקוב (10 באוקטובר 1941- 26 באוגוסט 1942)
איבן קונייב (26 באוגוסט 1942-28 בפברואר 1943)
ואסילי סוקולובסקי (28 בפברואר-15 באפריל 1944)
איוואן צ'רניאחובסקי (15-24 באפריל 1944)

החזית המערבית הייתה קבוצת ארמיות, שהשתייכה לצבא הסובייטי במלחמת העולם השנייה, ומילאה תפקיד מרכזי בקרבות בלימה בשנת 1941 ובהשמדת הכוחות הגרמניים במהלך קרב מוסקבה.

למעט מפקד הראשון של החזית שהוצא להורג, כל יתר מפקדיו קודמו לדרגת מרשל ברית המועצות.

תוכן עניינים

1941[עריכת קוד מקור | עריכה]

החזית הוקמה על פי החלטת הפיקוד העליון הסובייטי ב-22 ביוני 1941, על בסיס המפקדה והגייסות שהשתייכו לפיקוד הצבאי המערבי. בראש החזית הועמד דמיטרי פבלוב. החזית כללה 4 ארמיות ויחידות רבות נוספות. בסך הכול תחת פיקוד של מפקד החזית היו 45 דיוויזיות. נגד היחידות הסובייטיות לחמה קבוצת ארמיות מרכז, קבוצת ארמיות החזקה של ורמאכט. כבר בימים הראשונים של הלחימה החזית הובסה בקרב ביאליסטוק-מינסק ורוב הכוח כותר. בקרב זה החזית איבדה 420 אלף חיילים (מסך של 625 אלף ורוב הציוד הקרבי. יוסיף סטלין האשים את הפיקוד בתבוסה וב-30 ביוני דמיטרי פאבלוב הודח מתפקידו וב-4 ביולי נעצר. במהלך חודש יולי מספר פאבלוב ומספר קציני מטה בכירים הוצאו להורג.

ב-2 ביולי 1941 סמיון טימושנקו הועמד בפיקוד החזית. החזית כללה 7 ארמיות חדשות. ב-19 ביולי למפקד החזית מונה אנדריי יריומנקו. במהלך אוגוסט-ספטמבר 1941 נערך קרב סמולנסק במהלכו החזית נסוגה מזרחה תוך אבידות קשות. במהלך הקרבות מיחידות באגף השמאלי של החזית הוקמו חזית המרכז וחזית בריאנסק במטרה לשפר את שליטת המפקדים הסובייטים בכוחות הלוחמות.

לאחר התייצבות החזית, ב-12 בספטמבר למפקד החזית מונה איבן קונייב. בתחילת אוקטובר 1941 החזית כללה 6 ארמיות שנפרסו לאורך 340 ק"מ. ב-2 באוקטובר ורמאכט החל במתקפה כוללת ותוך זמן קצר 5 ארמיות של החזית המערבית היו מכותרות. ב-10 באוקטובר גאורגי ז'וקוב מונה למפקד החזית תוך קבלת תגבורות משמעותיות. הוא הצליח לייצב את החזית, אך גרמנים כבר היו בקרבת מוסקבה. ב-15 בנובמבר הגרמנים חידשו את המתקפה על מוסקבה אך נעצרו בפרבריה וב-6 בדצמבר 1941 החזית המערבית בתמיכת חזית קלינין והחזית הדרום-מערבית החל במתקפה כוללת שבמהלכה הצבא האדום הצליח להביא לנסיגה משמעותית של ורמאכט. ניצחון בקרב מוסקבה היה ניצחון משמעותי ראשון של הצבא האדום במלחמה.

1942[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 1942 החזית המערבית בתאום עם חזית קלינין וחזית בריאנסק המשיך בפעולות התקפיות אך ללא הצלחה של ממש. במהלך כול שנת 1942 נערכו קרבות עזים במרחב רז'ב-ויאזמה ללא הצלחות לאף צד. ב-26 באוגוסט 1942 למפקד החזית מונה איבן קונייב שהמשיך בניסיונות להתקדם מערבה אך ללא הצלחה.

1943[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-22 בפברואר 1943 יחידות החזית המערבית החלו במתקפה חדשה אך שוב ללא הצלחה. ב-28 בפברואר למפקד החזית מונה ואסילי סוקולובסקי שהיה במשך תקופה ארוכה ראש המטה של החזית. בתקופה זו החזית כללה 11 ארמיות סובייטיות. במרץ 1943 פיקוד ורמאכט החליט להסיג את כוחות במרחב הלחימה לאחר שנה של קרבות. לאחר הצלחת הצבא האדום בקרב קורסק כוחות החזית המערבית גם החלו במתקפה והצליחו להביא לנסיגה גרמנית. במהלך סתיו 1943 עיר סמולנסק חזרה לשליטה סובייטית.

1944[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחרור סמולנסק כוחות החזית ניסו להמשיך במתקפה לכיוון ויטבסק. הלחימה נמשכה עד לאביב. באביב 1944 וועדה ממלכתית בראשות גאורגי מלנקוב פסקה שהחזית נכשל ב-11 מערכות התקפיות באזור וב-15 באפריל 1944 למפקד החזית מונה איוואן צ'רניאחובסקי. ב-24 באפריל 1944 על בסיס החזית המערבית הוקמה החזית הבלארוסית השלישית והחלו הכנות למבצע בגרטיון.