החינוך העצמאי
במדינת ישראל, החינוך העצמאי הוא כינוי כולל לאחד ממערכי החינוך של בתי הספר החרדים. הוא כולל מסגרות אחדות, שמרביתן מתאפיינות בזיקתן הפוליטית למפלגות החרדיות-אשכנזיות (ובראשן אגודת ישראל). המערך הוקם על ידי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בראשות האדמורי"ם הבית ישראל מגור, האמרי חיים מויז'ניץ, הרבי מקופישניץ, האדמו"ר מסדיגורה והרבנים איסר זלמן מלצר, מאיר קרליץ, אהרן קוטלר וזלמן סורוצקין. החינוך העצמאי הוכר בכנסת ובממשלה עקב מאמציהם של ראשי אגודת ישראל ובראשם הרב יצחק מאיר לוין. נשיאו האחרון באופן רשמי היה הרב שך, שהיה משתתף בקביעות באסיפות הנשיאות מדי יום ראשון, ויושב בראשן. מאז פטירתו ב-2001 אין נשיא מכהן רשמי, אלא שהחינוך העצמאי על פי התקנון כפוף למועצת גדולי התורה. בין המנהלים במשך השנים היו הרב צבי שרגא גרוסברד הרב יצחק מאיר, הרב מאיר לוריא ועוד.
מערכת החינוך של החינוך העצמאי כוללת בעיקר את רשת בתי הספר היסודיים לחינוך חרדי לבנות, בית יעקב, אשר הוקמה במזרח אירופה בראשית המאה ה-20, והיא הוותיקה שבין מערכות החינוך החרדיות במדינת ישראל. בתחילה, היו כל החרדים כלולים במסגרת החינוך העצמאי, אולם עם הקמת תנועת ש"ס, הקימה התנועה על רקע של אפליה עדתית רשת חינוך משלה בשם מעיין החינוך התורני.
תוכן עניינים |
[עריכה] רקע
חוק חינוך ממלכתי, שנחקק בשנת 1953, איחד את הזרמים השונים שהתקיימו במערכת החינוך בישראל לשתי מסגרות: חינוך ממלכתי וחינוך ממלכתי דתי. מסגרות אלה נמצאות בניהולו ובפיקוחו של משרד החינוך. מחוץ למסגרת האחידה של חוק חינוך ממלכתי נותרו בתי הספר של החינוך העצמאי של הזרמים החרדיים. הסיבה להכרה בזרמים הללו היה הרצון לחברת את הזרמים החרדיים למדינה ברוח הציונות, ולשלבם במוסדות המדינה הישראלית, כמו גם האמונה של דוד בן-גוריון ואחרים שהיהדות החרדית לא תמשיך להתקיים במתכונתה הנוכחית לאורך זמן רב, וזאת לאור המודרניזם והקמתה של המדינה.
שמירת המערכת הנפרדת של החינוך החרדי, לה נאלץ בן-גוריון להסכים בראשית שנות המדינה (לאחר שנאלץ להסכים לחינוך הממלכתי-דתי) הביאה לסיכול מטרתו ליצור מערכת אחת של חינוך ממלכתי. בכך הוחמצה המטרה העיקרית של חוק החינוך ממלכתי - ביטול הפוליטיזציה של מערכת החינוך.
[עריכה] תקצוב החינוך העצמאי
מסגרות החינוך העצמאי אינן תחת פיקוחו הישיר של משרד החינוך, ואינן נהנות מהתקציבים הרגילים של מערכות החינוך הממלכתית והממ"ד. הם משתמשים בכספי תרומות ובכספי מדינה המועברים אליהם במסגרת סעיפים מיוחדים. לצורך העברות מיוחדות אלו, נדרשת לפעמים התערבותם של חברי כנסת מהמפלגות החרדיות, וכך נוצר לעתים רחוקות מצב לא מאוזן בו בתי ספר מסוימים המקורבים לחברי כנסת נהנים מתקציבים גבוהים יותר משאר בתי הספר החרדיים. זאת בניגוד לחינוך הממלכתי והחינוך הממלכתי דתי בו קיים תקצוב שוויוני על פי מפתח של מספר תלמידים בכל בית ספר. עקב שיטת התיקצוב השונה נוצר לעתים רושם בתקשורת ובציבור כאילו מדובר בתוספות מיוחדות המפלות לטובה את הציבור החרדי, בעוד שלאמיתו של דבר החינוך העצמאי זוכה לתקציבים קטנים בהרבה מן החינוך הכללי.
[עריכה] מייסדים ומנהלים
למסגרת החינוך העצמאי נכנסו בתחילה בתי הספר של היהדות החרדית שהיו עד אז תחת הזרם הרביעי וברובם הוקמו על ידי העסקנים הנודעים של אותם הימים. בירושלים הרב הלל ליברמן, והרב פנחס לוין מנהלי בתי ספר בנות. הרב משה פרוש - בנים. בת"א ובני-ברק, מאיר שצ'רנסקי - בנות. בחיפה, הרב מאיר ווידיסלבסקי - בנות. הרב פנחס מונדרי והרב זלמן ינקלביץ - בנים. וכן הרב זלמן קוריץ.
המפקח הראשון של הרשת היה הרב זלמן ינקלביץ. המנהל האחרון מאיר לוריא (איש חסידות סלונים) כיהן בה עד שנת תשס"ח (2008). כיום אין מנכ"ל לרשת, כשברקע מתקיימים מאבקי פנימיים על השליטה בארגון.
לאחרונה נערך הסכם חדש בעניין הנהלת החינוך העצמאי כשמדובר על חלוקה שווה לאגודת ישראל ודגל התורה בהנהלת החינוך העצמאי, שתורכב מעתה מ-14 חברים.
החלוקה הפנימית בתוך אגודת ישראל, תתבצע לפי הסדר הבא: שלושה נציגים לחסידות גור; נציג אחד לחסידות ויז'ניץ; נציג אחד לחסידות סלונים; ושני נציגים לשלומי אמונים. שאר החברים יבואו משורות דגל התורה. אולם לאחרונה פרסם העיתון בקהילה כי חסידות גור לא תצטרף ובמקומה יינתנו שלושת המקומות לאנשים אחרים.
