החלונות הגבוהים (אלבום)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
החלונות הגבוהים
אלבום אולפן מאת החלונות הגבוהים
יצא לאור אפריל 1967
הוקלט 1966–1967
סוגה פופ רוק
שפה עברית
חברת תקליטים הד ארצי
הפקה בני אמדורסקי
עטיפה אלטרנטיבית
עטיפת האלבום בגרסתו משנת 2007
סינגלים מ-החלונות הגבוהים
  1. "אינך יכולה"
    תאריך יציאה: פברואר, 1967

החלונות הגבוהים הוא אלבומה היחיד של להקת הרוק הישראלית החלונות הגבוהים. האלבום, שהופק על ידי בני אמדורסקי, יצא לאור באפריל 1967, ובהוצאה מחודשת ומורחבת כעבור 40 שנים ביוני 2007, על ידי חברת התקליטים הד ארצי.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1966, שמוליק קראוס, ג'וזי כץ ואריק איינשטיין הקימו את להקת 'החלונות הגבוהים', והחלו לאסוף טקסטים מכותבים שונים אותם הלחין קראוס[1]. באפריל 1967 הופיע תקליטה היחיד של הלהקה, הנושא את שמה. משיריו הבולטים: "אינך יכולה" (מילים: יורם טהרלב), "זמר נוגה" (רחל), "בובה זהבה" (מרים ילן-שטקליס), "יחזקאל" (חיים חפר), "אהבה ראשונה" (עמוס קינן), "ילדה קטנה" (חיים חפר), "חייל של שוקולד" (חנוך לוין), "כל השבוע לך" (אריק איינשטיין) ו"אז מה" (איינשטיין). "יחזקאל" נפסל לשידור בשל "זלזול ברגשות הקהל הדתי", ו"חייל של שוקולד" נפסל לשידור בגלל רגישות פוליטית. רבים משירי התקליט הפכו ללהיטים.

סגנונו של האלבום התאפיין בניסויי הפקה ועיבוד ייחודיים, חדשניים והרמוניים, חריגים בנוף המוזיקלי באותה תקופה, עם אווירה שנעה בין שירי אהבה פשוטים ונאיביים ("כל השבוע לך", "אהבה ראשונה"), לפסיכדליה ("איפה הם כל אבותינו", "בובה זהבה") מעט מתונה יחסית לזו שאפיינה את איינשטיין בתקליטון "אריק והאיינשטיינים" קודם לכן. הנופך הלירי נע בין שירי אהבה, מוזיקה מחאתית בוטה ("חייל של שוקולד") ושירים פרובוקטיביים ("יחזקאל") לשירי משוררים ("זמר נוגה").

על העיבוד התזמורתי לאלבום היה אחראי הפסנתרן ונגן הג'אז זיגי סקרבניק, שנפטר מסרטן כשלושה חודשים בלבד לאחר צאת האלבום. שנתיים אחרי מותו יצא השיר "היה היה (לזיגי)", שהוקדש לזכרו, והופיע באלבום "פוזי" של אריק איינשטיין[2].

את עטיפת האלבום עיצב חובב כרובי על בסיס תצלום שצילמה אלונה איינשטיין ובו רואים את השלישייה בעמידה חופשית על חוף הים בתל אביב[3].

גרסה מחודשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-27 ביוני 2007, במלאת 40 שנה להופעת האלבום המקורי, הוציאה "הד ארצי" מהדורה מחודשת בעריכת ערן ליטוין שגם כתב את המאמר המצורף להוצאה, במסגרת סדרת "מבראשית", הכוללת את אלבום המקור בתוספת תקליטור בונוס ובו 14 שירים שטרם ראו אור וכוללים הופעות חיות, גרסאות באנגלית ובצרפתית לשירי האלבום ועוד, סאונד משופר, חוברת עם מילות כל השירים, תולדות הלהקה ותמונות ארכיון. כעבור כשבועיים, ב-12 ביולי, הגיע האלבום, בהוצאתו המחודשת, למעמד של אלבום פלטינה, לאחר שנמכרו ממנו למעלה מ-40,000 עותקים. אלבום הפלטינה הוענק לג'וזי כץ, כנציגת הלהקה, במסגרת ערב המחווה שנערך בנמל תל אביב ושודר ב-ערוץ 24. במופע, בהנחיית יואב קוטנר ובניהולו המוזיקלי של אילן וירצברג, השתתפו, בין השאר, שאנן סטריט, נינט טייב, דנה עדיני, חמי רודנר ואחרים, שביצעו את השירים על פי סדר הופעתם באלבום[4][5][6].

מבצעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משתתפים נוספים בהקלטות

רשימת רצועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוזיקה לשירים הולחנה על ידי שמוליק קראוס.

האלבום המקורי
מס' שםמילים משך
1. יחזקאל חיים חפר 3:14
2. אינך יכולה יורם טהרלב 2:39
3. חייל שוקולד חנוך לוין 2:56
4. אהבה ראשונה עמוס קינן 2:47
5. איפה הם כל אבותינו חיים חפר 3:23
6. כל השבוע לך אריק איינשטיין 3:02
7. זמר נוגה רחל 2:33
8. בובה זהבה מרים ילן-שטקליס 3:19
9. אז מה אריק איינשטיין 3:26
10. הורוסקופ חיים חפר 2:51
11. ילדה קטנה חיים חפר 3:16
משך כולל:
33:36
תקליטור בונוס (גרסת 2007)
מס' שםמילים משך
1. אהבה ראשונה (בהופעה חיה באולימפיה, פריז) עמוס קינן  
2. כל השבוע לך (בהופעה חיה באולימפיה, פריז) אריק איינשטיין  
3. זמר נוגה (בהופעה חיה באולימפיה, פריז) רחל  
4. El El Israel ("יחזקאל" בצרפתית, הופעה) חיים חפר  
5. Maybe Someday ("כמה נעים" באנגלית) אריק איינשטיין, שמוליק קראוס  
6. Your Eyes ("בואו ונרים כוסית" באנגלית) אריק איינשטיין, שמוליק קראוס  
7. Soldat De Chocolate ("חייל של שוקולד" בצרפתית) חנוך לוין  
8. El El Israel (יחזקאל באנגלית) חיים חפר  
9. El El Israel (יחזקאל בצרפתית) חיים חפר  
10. Anybody Needs A Lover ("בובה זהבה" באנגלית) מרים ילן-שטקליס  
11. כמה נעים אריק איינשטיין, שמוליק קראוס  
12. בואו ונרים כוסית אריק איינשטיין, שמוליק קראוס  
13. פגישה במילואים (מהאוסף "ירושלים של זהב", 1967) אריק איינשטיין, שמוליק קראוס  
14. אלישבע מה נחמדת (מפסטיבל שירי משוררים, 1974) מרים ילן-שטקליס, שמוליק קראוס  

הכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ערן ליטוין, פרומו, חלונות גרסת 67', באתר nrg‏, 29 ביולי 2007
  2. ^ בן שלו, רחוק למעלה בכה אלוהים, באתר הארץ, 6 ביולי 2007
  3. ^ בן שלו, עלייתן ונפילתן של עטיפות התקליטים הישראליות, באתר הארץ, 22 בינואר 2013
  4. ^ איתי שטרן, אינכם יכולים, באתר nrg‏, 5 ביולי 2007
  5. ^ אביגיל לאפין, חלונות פלטינום, באתר nrg‏, 15 ביולי 2007
  6. ^ קרן נתנזון, תפתח חלון, באתר ynet, 14 ביולי 2007
  7. ^ 7 לילות, 100 האלבומים הישראלים הטובים, באתר ynet, 30 בספטמבר 2005
  8. ^ כל ההתחלות קלות, מוסף 7 לילות, ידיעות אחרונות עמוד 6, 15 בפברואר 2008
  9. ^ ביקורת: מצעד השישים בערוץ 2., העם רצה, העם קיבל, באתר יוסמיוסיק
  10. ^ גואל פינטו, אפשר לזרוק את הטלוויזיה, באתר ynet, 6 במאי 2008
  11. ^ אסף נבו, מדינה נוגה, על בחירת "זמר נוגה" לשיר ה-60 בתאריך 7 במאי 2008, בארכיון האינטרנט (מאתר MOOMA - המוזיקה של ישראל)
  12. ^ ריטה התשמע קולי - זמר נוגה, סרטון באתר יוטיוב
  13. ^ התשמע קולי / גלגלצ במחווה לחלונות הגבוהים, באתר גלגלצ, 30 ביוני 2017
  14. ^ ביקורת: התשמע קולי, גלגלצ במחווה להחלונות הגבוהים (זמרים שונים, ספטמבר 2017), באתר יוסמיוסיק
  15. ^ אתר למנויים בלבד 24 שעות | אמיר שוורץ, החלומות הגבוהים, באתר "ידיעות אחרונות", 2 באוגוסט 2017
  16. ^ עמי פרידמן, מעל לזמן: שבן, אמדורסקי וקראוס עושים החלונות הגבוהים, באתר ynet, 16 בינואר 2018