החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

החלטה מספר 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם מיום 31.10.2000 ("החלטה 1325"), מצהירה על המחויבות של מועצת הביטחון של האו"ם להגן על נשים ולהבטיח את ייצוגן בתהליכי שלום ובפוליטיקה הבינלאומית. החלטה זו שנתקבלה לאחר שנים רבות, עקובות מדם, הצהירה על הצורך של קובעי מדיניות ושל המשפט הבינלאומי להסתכל על חוויותיהן של נשים ונערות החיות באזורי לחימה וסכסוכים אלימים מתוך נקודת מבט מגדרית ומתוך הכרה בהשפעה הייחודית הקיימת על נשים, נערות (וילדים) במצבים כגון דא. החלטה 1325 מהווה את המסמך הרשמי הראשון של מועצת הביטחון שדרש מהצדדים המעורבים בסכסוכים אלימים לכבד זכויות נשים ולתמוך בשיתוף וייצוג נשים בתהליכי משא ומתן לשלום ובפתרון סכסוכים. את ההחלטה יזמה שרת החוץ של נמיביה בעת שכיהנה כראש המועצה לביטחון של האו"ם, לאחר עבודת לובי של ארגוני נשים, שבראשם יוניפם (UNIFEM). בעקבות החלטה זו, גיבשו 23 מדינות ברחבי העולם תוכניות פעולה לאומיות (National Action Plans) להטמעת עקרונות החלטה 1325 , ובכללן ארצות הברית, בוסניה, ליבריה, בריטניה, ספרד, נורבגיה והפיליפינים. מדינת ישראל הייתה המדינה הראשונה בקרב חברות האו"ם אשר הטמיעה בחוק חלק מעקרונות החלטה 1325, אולם עד שנת 2012 טרם אימצה תוכנית פעולה לאומית בנושא.

עיקרי ההחלטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהחלטה שלוש סוגיות מרכזיות: הסוגיה הראשונה היא ההשפעה של סכסוכים אלימים ומלחמות על נשים (ועל ילדים). היא נשענת על ההכרה בכך שנשים (וילדים) הם הקרבנות העיקריים של מלחמות בתקופתנו, הנערכות לרוב בעורף האוכלוסייה וחשופים יותר לפגיעות כגון: אונס, אלימות במשפחה, מניעת שירותים ייחודיים, היעדר השפעה פוליטית, עוני, זנות, סחר בנשים ומחלות מין. על כן ההחלטה תובעת הגנה מוגברת על נשים בעת סכסוך אלים ולאחריו. באופן זה ההחלטה מציגה את החשיבות שבבחינת סכסוכים צבאיים בפרספקטיבה מגדרית. הסוגיה השנייה היא שיתוף נשים בפתרון סכסוכים ובתהליכי שלום. ההחלטה מדגישה את החשיבות שבשילוב נשים ביצירת הסכמים לסיום אלימות ובחיפוש אחר פתרונות צודקים ומתאימים להשגת הסכמי שלום. בדרישה לייצוג של נשים בניסיונות להשכין שלום ובשילוב נקודת המבט של נשים בנושאים אלה, ביקשו מנסחי ההחלטה לשבור את מחסום המגדר הקיים בפעולות למען השלום. הסוגיה השלישית, קוראת להטמיע נקודת השקפה מגדרית בכל פעילויות האו"ם ומוסדותיו הנוגעות לאזורי סכסוך, כולל בקרב כוחות שמירת השלום.

חשיבות החלטת מועצת הביטחון של האו"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייחודה וחשיבותה של ההחלטה נובעות לא רק משינוי ברמה הבינלאומית כי אם משינוי יומיומי אשר היא מצליחה לחולל ברמת השטח במקומות השונים בעולם ובפעילות המבורכת שהחלה בעקבותיה על ידי תנועות נשים וארגוני זכויות אדם, הפועלים להשתמש בה על מנת להביא פתרונות ולקדם את הנושאים שהועלו בה, ברמת השטח. כאן מתחברים להם פמיניזם עם עבודה לזכויות אדם ואכיפת החוק ההומניטארי הבינלאומי. החלטה 1325, מעלה לשיח הציבורי את סוגיית האלימות על רקע מגדרי בזמן מלחמה ומעל הכל מדגישה את החובה בייצוגן של נשים בכל העניינים הנוגעים להן ובשיתופן בחיפושים אחר פתרונות צודקים למניעת סכסוכים וכן יישוב ושיקום של מדינות לאחר סכסוכים. כל זאת מתוך הבנה עמוקה כי לנשים נקודת מבט ייחודית, חיונית ובעלת ערך רב, אשר חייבת להישמע בעת קבלת החלטות הנוגעות לציבור הרחב בכלל ולנשים בפרט וחייבת להוות חלק בלתי נפרד מדרך קבלת ההחלטות. לפיכך, מתוך החלטה 1325, קראה מועצת הביטחון של האו"ם לכל המדינות החברות באו"ם לכלול נשים בכל מוקדי קבלת ההחלטות, פנימיות ובינלאומיות כאחד, מתוך אותה הכרה בחשיבות הזווית המגדרית. יש להדגיש את החשיבות ההיסטורית של ההחלטה, שכן זאת הפעם הראשונה בה המשפט הבינלאומי מביע תמיכה רשמית בשילוב קבוצות אזרחיות, ובייחוד נשים, בהליכי שלום וביישום הסכמי שלום. ההחלטה תורגמה למספר ניכר של שפות, ואומצה על ידי תנועות פמיניסטיות ברחבי העולם.

חשיבות ההחלטה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשורתה של החלטה 1325 הייתה רלוונטית ביותר למציאות הישראלית, זאת בין היתר לאור העובדה כי מחד אזרחים ואזרחיות בישראל נתונים להתקפות ואיומים ביטחוניים לעתים קרובות ומנגד, נשים המהוות רוב באוכלוסייה הודרו באופן כמעט מוחלט ממוקדי קבלת החלטות לאומיות על כל גוניהן, לרבות החלטות ביטחוניות-מדיניות והכרעות חברתיות. במציאות זאת, הלכה למעשה, נעדר קולן של נשים, מכל רקע וגוון, מכל גוף ממונה במסגרתו נלקחו החלטות שמטיבן וטבען יכולות להשפיע על עיצוב המדיניות במדינה, הן מדיניות ביטחונית והן מדיניות חברתית-כלכלית. מסמך שהוגש לוועדה לקידום מעמד האישה, מציג את החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם בדבר נשים, שלום וביטחון ואת הפרשנות שנתנו להחלטה מומחים וגופים שונים. כמו כן, המסמך בוחן צעדים שנקטו מדינות וארגונים ממשלתיים ולא-ממשלתיים ליישום ההחלטה. לבסוף המסמך מביא שתי דוגמאות למעורבותם של ארגוני נשים בתהליכי שלום שהתנהלו בשנים האחרונות בצפון אירלנד ובמערב אפריקה. בתקופה זו פעל ארגון "אשה לאשה" ליישומה של החלטה 1325 בהקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני ולהכללתן של נשים ממגזרים שונים בחברה בהליכי משא-ומתן ובמפגשים פורמליים ובלתי-פורמליים בין ישראלים לפלסטינים. הארגון העביר למרכז מחקר ומידע של הכנסת מידע ומסמכים לצורך גיבוש המלצות לקידום יישומה של החלטה 1325 בישראל.

תיקון חוק שיווי זכויות האישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתאריך 20.7.2005 חוקק תיקון מס' 4 לחוק שיווי זכויות האישה, אשר עוגן בסעיף 6ג1 לחוק שיווי זכויות האישה הקובע כי: "בוועדה ציבורית ובצוות שמינו הממשלה, ראש הממשלה, שר, סגן שר או מנהל כללי של משרד ממשלתי (להלן-גוף ממונה) יינתן ביטוי הולם בנסיבות העניין לייצוגן של נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה". הדבר התאפשר באמצעותן של חברות הכנסת יולי תמיר ואתי לבני שהובילו את הצעת החוק וארגון "אישה לאישה", מרכז פמיניסטי חיפה.

בדברי ההסבר לחוק כפי שמופיעים בהצעות חוק - הכנסת 78, ח' באייר התשס"ה, 17.5.2005 המתייחסים לחשיבות ייצוג הולם לנשים בצוותים לעיצוב מדיניות לאומית: "הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון מס' 4) (ייצוג הולם בעיצוב מדיניות לאומית), התשס"ה- 2005, המתפרסמת בזה, באה לתת ביטוי לערכיה השוויוניים של מדינת ישראל. הנשים מהוות רוב באוכלוסייה הישראלית ועליהן ליטול חלק בהכרעות בנושאים הקשורים למדיניות לאומית, ובדרכים לפתרון הסכסוכים המדיניים שמדינת ישראל נתונה בהם". על אף החוק החשוב המציאות לימדה כי הממשלה לא יישמה את החוק. לאור זאת, החל משנת 2007 פועלת עמותת איתך-מעכי משפטניות למען צדק חברתי ליישום החוק. העמותה פועלת ליישומו בין היתר על ידי הגשת עתירות לבג"ץ כנגד הרכבי ועדות וצוותים אשר אין בהם ביטוי הולם לנשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה. כך למשל הוגש בג"ץ 2475/09 עמותת איתך ואח' נ' שר הפנים וזאת בשל העדר נשים בוועדה לבחינת איחוד ערים רמלה ולוד. עתירות נוספות אשר הובילו ליישום החוק ביתר שאת: בג"ץ 5660/10 עמותת איתך ואח' נגד ראש הממשלה בעניין הוועדה לבחינת אירועי המשט בראשות השופט טירקל וכן בג"ץ 5980/11 אשר הוגש כנגד ראש הממשלה בהיעדר ייצוג לנשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה בוועדת טרכטנברג אשר הוקמה לאור מחאת הקיץ. החל משנת 2012 פועלים עשרות ארגוני נשים לקידום תוכנית פעולה לאומית אשר תוביל ליישום כל עקרונות החלטה 1325 בישראל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]