החלטה 138 של מועצת הביטחון של האו"ם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 החלטה 138 של מועצת הביטחון של האו"ם
תאריך 23 ביוני 1960
ישיבה מספר 868
קוד S/4349 (מסמך)
נושא שאלה המתייחסת לתיק אדולף אייכמן
סיכום הצבעה

8 הצביעו בעד
0 הצביעו נגד
2 נמנעו

תוצאה התקבלה
הרכב מועצת הביטחון
חברות קבועות טיוואןטיוואן הרפובליקה הסינית
צרפתצרפת צרפת
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
ברית המועצות (1955–1980)ברית המועצות (1955–1980) ברית המועצות
חברות לא קבועות ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה
ציילוןציילון ציילון
אקוודוראקוודור אקוודור
איטליהאיטליה איטליה
הרפובליקה העממית הפולניתהרפובליקה העממית הפולנית הרפובליקה העממית הפולנית
תוניסיהתוניסיה תוניסיה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

החלטה 138 של מועצת הביטחון של האו"ם הייתה החלטה של מועצת הביטחון של האו"ם שנתקבלה במועצת הביטחון של האו"ם ב-23 ביוני 1960 בעקבות תלונתה של ארגנטינה נגד ישראל בשל הפרת ריבונותה על ידי לכידתו של הפושע הנאצי אדולף אייכמן בבירתה בואנוס איירס.

בהחלטתה קבעה המועצה כי ישראל אכן הפרה את ריבונותה של ארגנטינה במעשה וכי הוא נוגד גם את עקרונות מגילת האומות המאוחדות וכי מעשים כאלו עשויים לסכן את השלום והביטחון בעולם. כמו כן מוזכרים בהחלטה מעשיו הנפשעים של אדולף אייכמן והצורך להעמידו לדין. בסיכום ההחלטה מביעה המועצה את תקוותה כי "יחסי הידידות המסורתיים בין ארגנטינה לישראל ילכו וישתפרו".

נוסח ההחלטה הייתה פשרה שהציג נציג ארצות הברית במועצה לאחר שנציגי ארגנטינה דרשו נוסח חריף יותר שיכלול דרישה להשבת אייכמן למשפט בארגנטינה.[1] בסופו של דבר קיבלו נציגי ארגנטינה את נוסח הפשרה, וההחלטה התקבלה ללא התנגדות ועברה בתמיכתן של 8 מדינות, כאשר פולין וברית המועצות נמנעו.

ישראל דחתה את ההחלטה וטענה כי אופי הפשעים של אייכמן חייבו את ביצוע המעשה וכי היא כבר התנצלה בפני ארגנטינה על "ההפרה הבודדת" כלשון שרת החוץ גולדה מאיר בישיבת המועצה. ישראל טענה עוד כי זהו עניין שבינה לבין ארגנטינה ולא עניין למועצה.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא האומות המאוחדות ובנושא ארגנטינה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.