החלפת מפרק

**החלפת מפרק**
שיוך	arthroplasty
מזהים
קוד MeSH	E04.555.110.110
מזהה MeSH	D019643
מערכת השפה הרפואית המאוחדת	C0185317

החלפת מפרק הוא אחד הניתוחים הנפוצים והמוצלחים בשטח האורתופדיה המודרנית. בניתוח מוחלף מפרק חולה, כואב ובלתי מתפקד, אשר מצבו התדרדר כתוצאה מדלקת מפרקים, משחיקה או ממחלה אחרת, במפרק מלאכותי המעוצב באופן המאפשר את המשך תפקודו. ניתוח החלפת מפרק מלא (באנגלית: Total Joint Replacement, Arthroplasty) פירושו החלפת כל חלקי המפרק, זאת בניגוד לניתוח החלפת מפרק חלקי (Hemiarthroplasty), שבו מחליפים רק את משטח אחת העצמות במפרק או חלקים משטח הפנים של המפרק.

תיאור ההליך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטרם ביצוע הניתוח עובר החולה הערכה כללית באשר למצבו הבריאותי, בדרך כלל על ידי רופא מומחה בהרדמה. אצל חולים קשישים ייבדק אף תפקוד הלב בבדיקת א.ק.ג., ייעשה צילום רנטגן של בית החזה, ותתבצענה בדיקות אבחוניות בדם ובשתן. כיוון שמנותחים רבים נזקקים לעירוי דם במהלך הניתוח, תיעשינה הבדיקות לזיהוי סוג הדם של המנותח. תערכנה בדיקות הדמיה מקיפות למפרק המועמד להחלפה, כך שניתן יהיה להכין מראש מפרק מלאכותי בגודל המתאים לגופו של החולה.

בניתוח החלפת מפרק מנסר המנתח את ראשי העצמות המתחברות במפרק ומשתיל במקומן תותבים מלאכותיים. תותבים אלה עשויים לרוב ממתכת ומפוליאתילן בצפיפות גבוהה. נהוגים אף מפרקים ששטח הפנים שלהם מצופה בחומר קרמי. התותבים מוחדרים בדרך כלל אל חלל העצם ולעיתים נעשה שימוש בדבק פולימרי הנקרא זכוכית אקרילית (PMMA) לצורך חיזוק החיבור. ניתוח החלפת מפרקים הוא ניתוח הנעשה בדרך כלל בהרדמה מלאה.

התוויות לניתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתוח החלפת מפרקים נחוץ כאשר התסמינים מהם סובל החולה הם: מפרק בלתי מתפקד, כאבים עזים והגבלה בתנועות, ואלה גורמים לנכות חמורה לחולה, עד כדי איבוד יכולת הניידות. הבחירה בניתוח החלפת מפרקים צריכה להישקל אל מול הסיכונים המשמעותיים הכרוכים בביצוע הניתוח וכן סיכויי ההצלחה והכישלון של הניתוח. החולה חייב להבין גורמים אלה ולהחליט אם הסיכונים הכרוכים בביצוע הניתוח עדיפים על פני המשך חיים עם הנכות הנגרמת כתוצאה מן המפרק החולה.

התוויות-נגד[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיהום באזור המפרק הכולל הפרשה נחשב בדרך כלל להתוויית-נגד מוחלטת לביצוע ניתוח החלפת מפרק, זאת כיוון שניתוח עלול לגרום להתפשטותו של זיהום זה לרקמות שכנות ועמוקות יותר בגפה. זיהום הקיים בגופו של החולה, באזור מרוחק מן המפרק, יהיה התוויית נגד יחסית לביצוע הניתוח.

מצב בריאותי ירוד מהווה אף הוא שיקול העומד כנגד ביצוע ניתוח החלפת מפרק ובכל מקרה יישקל חוסנו הגופני של המטופל לעמוד בניתוח גדול. עם זאת קיימות דעות מקצועיות בתחום האורתופדיה הטוענות כי חוסר הניידות הנגרמת בגלל מחלת המפרק עלולה לסכן את המטופל במידה המצדיקה ניתוח החלפת מפרק, אפילו אצל חולים הסובלים ממחלות קשות של לב וריאות.

שיקום לאחר הניתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

החזרתו של המנותח לניידות, מוקדם ככל האפשר לאחר ביצוע הניתוח מקובלת היום ברפואה כמפתח להגדלת סיכויי ההחלמה והשיקום ולהפחתת סיכוני סיבוכים כגון התפתחות קרישי-דם ודלקת ריאות. חולה המנותח בפרקי גפיו התחתונות יהלך בתחילה בעזרת עזרי-הליכה, כגון הליכון או מקל הליכה. זמן האשפוז לאחר ניתוח החלפת מפרק משתנה ממטופל אחד למשנהו ותלוי במידה רבה בכושרו הגופני ומצבו הבריאותי של המטופל בטרם הניתוח. תקופת האשפוז הממוצעת היא 4–7 ימים.

תהליך ההחלמה והשיקום מניתוח החלפת מפרק מחייב פיזיותרפיה רבה, זאת כדי להחזיר את המפרק לתפקוד מלא. תפקידם של הפיזיותרפיסטים הוא לבנות וליישם לכל מטופל תוכנית טיפולית מדורגת, הלוקחת בחשבון גורמים כגון סוג המפרק המלאכותי ורקמות רכות שנפגעו במהלך הניתוח ומונעת פגיעה באזור המפרק כתוצאה ממאמצים מוגזמים.

סיכונים וסיבוכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיכונים רפואיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתוח החלפת מפרק הוא ניתוח ארוך וגדול הכרוך בסיכונים בדרגות שונות.

סיכונים בניתוח עצמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום שגוי של מרכיבי המפרק
- קיצור הגפה
- חוסר יציבות / פריקת המפרק
- קיצור טווח תנועות המפרק
שבר בעצם
נזק עצבי
נזק לכלי דם

סיכונים לאחר הניתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיהום - בניתוחים אורתופדים באופן כללי הסיכון לזיהום גבוה יותר משום שאין אספקת דם טובה לאזור.
פריקת המפרק
כאב במפרק
אובדן טווח תנועות המלא
חולשה במפרק

סיכונים לטווח ארוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרופפות חלקי המפרק בנקודת החיבור שבין המפרק המלאכותי לעצם. התרופפות זו עלולה להתרחש כתוצאה משבר העצם בנקודת החיבור, מהתפוררות העצם ותנועה של החלק המושתל אל תוך העצם.
שחיקה של משטח פני המפרק. ההנחה היא כי מפרק העשוי מפוליאתילן נשחק בקצב של 0.3 מ"מ בשנה. היות שעובי משטח פני המפרק הוא פחות מ-10 מ"מ, תופעת השחיקה מגבילה את אורך חיי המפרק המלאכותי. רסיסים הנוצרים בתהליך השחיקה עלולים אף הם להפריע לתפקודו.

מחלוקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף שניתוח החלפת מפרק הוא אחד הניתוחים הנפוצים והמוצלחים בשטח האורתופדיה, מלוות את ההליך מחלוקות מקצועיות רבות. קיימים מחקרים רבים הבוחנים הליך זה מתוך מאמץ לשפרו ולמזער את סיכוניו. המחלוקות העיקריות באשר לניתוח החלפת מפרק הן:

מהו ציפוי המפרק הטוב ביותר – מתכת/פוליאוריתן, מתכת/מתכת, ציפוי קרמי/ציפוי קרמי.
מהי השיטה היעילה ביותר לקיבוע המפרק לעצם, האם בעזרת דבק או בלעדיו.
מהי הגישה הניתוחית הטובה ביותר (גודל החתך, זווית הניתוח, וכולי).

פרוגנוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרוגנוזה לניתוח החלפת מפרק היא טובה או מצוינת ב-95% מכלל החלפות המפרק בגפיים התחתונות (מפרק הברך או הירך). רוב החולים חשים הקלה משמעותית בכאב. עם זאת, לא בכל המקרים מצליח הניתוח להשיב את המפרק למלוא טווח תנועותיו.

החלפות מפרקים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתוחי החלפת מפרקים, כאשר מתקיימת ההתוויה הניתוחית המתאימה, הם חלק מסל שירותי הבריאות לו זכאי כל תושב מדינת ישראל על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. מושתלי מפרקי גפיים תחתונות, אשר לא שבו לתפקוד מלא במפרק, בין אם עקב הגבלת תנועות המפרק או עקב התרופפות המפרק המושתל, עשויים להיות זכאים לגמלת ניידות מן המוסד לביטוח לאומי, בהתאם למבחנים הקבועים בהסכם הניידות אותו מיישם המוסד.