החלקה אמנותית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זוג מחליקים ב-2006

החלקה אמנותית היא ספורט אולימפי שבו יחידים (גברים ונשים), זוגות או קבוצות מבצעות סיבובים, קפיצות ותנועות אחרות בהחלקה על הקרח. הדגש הוא על ביצוע אלמנטים פיזיים שונים בעלי איכות אסתטית שיוצרים הופעה אמנותית תוך כדי לבישת תלבושות מיוחדות (המשתנות בין המשתתפים ובין חלקי התחרות) ובליווי מוזיקלי. ישנן תחרויות מקומיות, ארציות ובינלאומיות ששיאן הוא באליפות העולם בהחלקה אמנותית ובמשחקי החורף האולימפיים. האיגוד הבינלאומי להחלקה (ISU), הארגון האחראי על הספורט, נוסד ב-1892. אנגליה היא מולדת ההחלקה האמנותית אשר החלה להתפתח במאה ה-18. אבי ההחלקה האמנותית המודרנית הוא האמריקאי ג'קסון היינס, רקדן בלט שלקח את תנועות הבלט, והעביר אותן לקרח באמצע המאה ה-19 ובכך עורר מהפכה בתחום. בשנת 1850 הוקם בקנדה משטח ההחלקה המלאכותי הראשון, אשר אפשר לספורטאים להתאמן כל השנה. בעקבותיו החלו נבנים משטחים כאלה בכל רחבי צפון אמריקה ואירופה. אליפות העולם הראשונה לגברים בודדים התקיימה ב-1896 בסנקט פטרבורג והיא הייתה הספורט החורפי הראשון שהוכנס למשחקים האולימפיים. הקפיצות הראשונות הופיעו בתחילת המאה ה-20. נכון לשנת 2008, המדינות המובילות בהחלקה על הקרח הן רוסיה, ארצות הברית, קנדה, צרפת, סין (בעיקר בזוגות) ויפן.

היסטוריה של ההחלקה האמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות והתפתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'קסון היינס נחשב לאבי ההחלקה האמנותית המודרנית

את ספורט ההחלקה על הקרח הנהיגו לראשונה הבריטים וההולנדים, במקביל. בהולנד התמחו יותר בהחלקה מהירה ובבריטניה בהחלקה אמנותית. אנגליה היא לפיכך מולדת ההחלקה האמנותית למעשה.

במשך ההיסטוריה של ההחלקה על הקרח - המאות ה-17 וה-18 - היו המחליקים נפגשים במועדונים, בהם עסקו בהחלקה סיבובית על רגל אחת על הקרח, ולאחר מכן ביצעו אותה פעולה על הרגל השנייה. אלו היו התרגילים הראשונים שהמחליקים למדו לבצע. התרגיל הבא היה לקפוץ מעל שלוש מגבעות. ביצוע תרגילים אלו הביא את המחליקים להישגים מצוינים. עד אמצע המאה ה-18 אפילו לא הייתה קיימת מחשבה על אפשרות להחליק אחורנית. המועדון הראשון של חובבי הענף נפתח בבריטניה בשנת 1742. מועדונים דומים החלו להיפתח בעקבותיו בכל רחבי אירופה וגם בארצות הברית וקנדה.

סגנונם של המחליקים הבריטים היה נוקשה ומכני (גב זקוף, ידיים צמודות לגוף וראש קבוע במקום אחד). הם היו עסוקים במחשבות על החלקה מדויקת ומסודרת. זו הייתה תחילתו של אחד מסוגי התחרות בין המחליקים, שהיה קיים עד לא מזמן והתאפיין בניסיון של הספורטאים לצייר צורות מדויקות על הקרח. לפי הדיוק של הצורות - המצוירות על ידי להבי המחליקיים - ניתן הציון. סוג נוקשה זה של תחרות לא עיניין במיוחד את הקהל הרחב, ובסופו של דבר בוטל.

מי שנחשב כאבי ההחלקה האמנותית המודרנית הוא האמריקני ג'קסון היינס (Jackson Haines) שבאמצע המאה ה-19 עורר מהפכה בתחום. הוא היה רקדן בלט שלקח את תנועות הבלט, והעביר אותן לקרח. כתוצאה מכך, התפתח סגנון חופשי יותר, עם השתתפות הידיים, הראש, הכתפיים, גמישות ועוד. באמריקה, בדיוק כמו באנגליה, לא קיבלו סגנון זה והיינס לא מצא שם אהדה. הוא יצא להופעות באירופה, שם קיבלו אותו ראשונים האוסטרים, אוהבי הוואלסים, בהערצה. לאחר מכן הוא התפרסם גם בגרמניה, ברוסיה, בהונגריה ובארצות סקנדינביה, ובסופו של דבר התקבל סגנון זה בכל העולם.

בשנת 1850 הוקם בקנדה משטח ההחלקה המלאכותי הראשון. בעקבותיו החלו נבנים משטחים כאלה בכל רחבי ארצות הברית, קנדה ואירופה. הקרח המלאכותי איפשר לספורטאים להתאמן כל השנה. ב-1879 ארגנו הבריטים את המועדון הבינלאומי הראשון של חובבי ההחלקה על הקרח. המועדון איחד מחליקים מהענף האמנותי וענף המהירות. בזמנים אלו - אמצע המאה ה-19 - ריצה על הקרח נחשבה לספורט ההמונים ואילו "החלקה אמנותית" הייתה ספורט לאצולה.

מיסוד הספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאדג' סיירס הייתה האישה הראשונה להתחרות באליפות העולם בהחלקה אמנותית ב-1902, וזכתה בה במקום השני

האיגוד הבינלאומי להחלקה (International Skating Union, בראשי תיבות ISU), נוסד ב-1892 על ידי 6 מדינות: אוסטריה, גרמניה, בריטניה, הונגריה, הולנד ושבדיה ונורבגיה שהיו תחת איחוד. כיום כולל הארגון כ-60 מדינות. אליפות העולם הראשונה לגברים בודדים התקיימה ב-1896 בסנקט פטרבורג. ההחלקה על הקרח הייתה הספורט החורפי הראשון שהוכנס למשחקים האולימפיים. תחרויות החלקה אמנותית נערכו במשחקים האולימפיים החל משנת 1908, תחילה במסגרת האולימפיאדה הרגילה (משחקי הקיץ) ובאולימפיאדת החורף מראשיתה בשנת 1924.

את המהפכה השנייה בענף הניע אולריך סלכוב (Salchow) משבדיה. בשנת 1909 הוא ביצע, בפעם הראשונה בהיסטוריית הענף, קפיצה סיבובית פשוטה. הבא אחריו, ב-1913, היה הספורטאי האוסטרי אַלוֹיְס לוּץ (Lutz) שחנך קפיצה שהייתה קשה ביחס לאותה עת. שתי הקפיצות קיימות עד היום, ונקראות לוץ וסלכוב על שם מבצעיהן הראשונים. עם השנים פותחו סוגי קפיצות נוספים, ביניהם הטוֹ (Toe), קפיצה הידועה גם בשם טוֹ-לוּפ (Toe Loop), הפליפ (Flip), הלופ (Loop) שנקראת לפעמים רידברגר על שם ממציאה, והאקסל (Axel), הנחשבת לקפיצה הקשה ביותר.

האישה הראשונה ששכנעה את האיגוד שתוכל להצטרף לענף חרף האיסור על השתתפות נשים הייתה מאדג' סיירס שאכן השתתפה בתחרויות עם גברים. הודות לה התאפשר ב-1906 לערוך את האליפות הראשונה לנשים. באליפות הנשים הראשונה היא ניצחה וקיבלה את מדליית הזהב. במקביל להשתתפותן של הנשים במשחקים האולימפיים, הן ערכו גם הופעות לקהל בליווי תזמורות והכניסו חידושים סגנוניים. בשנות העשרים והשלושים של המאה ה-20 התבלטה סוניה הני (Sonja Henie) ילידת נורבגיה, שחקנית שהופיעה על הקרח. רבים קראו לה "מלכת הקרח". היא החזיקה בתואר אלופת העולם במשך 12 שנה.

לאחר מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן מלחמת העולם השנייה נהרסו כליל כמעט כל משטחי הקרח באירופה. הפעילויות הספורטיביות בענף זה כמו גם בענפים אחרים עברו לארצות הברית ולקנדה. החל משנות החמישים החלו להתחרות גם מחליקים מברית המועצות דאז, שקודם לכן התאמנו מבלי להיפגש עם מחליקים בני אומות אחרות. ברית המועצות הפכה במהרה למדינה מובילה בענף, בעיקר בקטגוריית הזוגות ובריקוד על הקרח. לודמילה בלוסובה (Belousova) ואולג פרוטופופוב (Protopopov) היו הזוג הסובייטי הראשון שזכה במדליית זהב אולימפית (אינסברוק 1964) בקטגוריית זוגות, ומאז ועד היום כל הזוכים בזהב אולימפי בתחום זה היו מברית המועצות או מרוסיה (פרט למשחקי 2002 בהם את מדליית זהב קיבלו שני זוגות - מרוסיה ומקנדה). גם הגברים הרוסים הצטיינו לאורך השנים, וכל זוכי הזהב האולימפיים החל מ-1992 ייצגו את ברית המועצות לשעבר או את רוסיה.

במשחקים שהתקיימו בארצות הברית ב-1960, שודרו לראשונה תחרויות ההחלקה בטלוויזיה. הדבר חשף את הענף במדינות בהן הוא עוד לא היה מוכר, כמו יפן, והשפיע רבות על אופי ההחלקה. ענף הריקוד על הקרח הוכנס לראשונה במשחקי 1976.

פורמט התחרות וניקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

סשה כהן מחכה לראות מהו הניקוד שקיבלה מהשופטים

בתחרויות ההחלקה על הקרח מבצעים המחליקים שני תרגילים, אחד קצר שבו מרכיבי חובה, ואחד ארוך ובסגנון חופשי יותר.

באולימפיאדת סולט לייק סיטי בשנת 2002, התעורר חשד כי תוצאות השיפוט בתחרות הזוגות לא היו כשרות, והשופטת מטעם צרפת הודתה שהופעל עליה לחץ להטות את התוצאות. כתוצאה מכך, הוענקו באותה אולימפיאדה מדליית ארד ושתי מדליות זהב: לזוג הרוסי, שהיה המנצח המקורי; ולזוג הקנדי, שבמקור זכה במדליית הכסף. השלכה נוספת של אירוע זה הייתה שינוי בשיטת השיפוט בענף שנכנסה לתוקף בשנת 2003/04. עד אז היו השופטים מעניקים לכל מתמודד ציון עבור הפן הטכני של הביצוע וציון על אופן ההצגה האמנותי, כאשר שני הציונים היו מתוך ניקוד מקסימלי של 6.0. החל מעונת 2004, מקבלים המחליקים ניקוד הכולל ציון על ביצוע אלמנטים וציון על הופעתם. המחליקים מקבלים ניקוד על כל אלמנט שהם מבצעים ועל איכות ביצועו ('ציון אלמנטים') ועל חמישה מרכיבי החלקה, על פי ציון מקסימלי של 10: מיומנויות החלקה, מעברים, כוריאוגרפיה, אינטרפרטציה, וביצוע (ציון הופעה).


ענפי ספורט אולימפיים
משחקי הקיץ:

אופניים: אופני BMX · אופני מסלול · אופני הרים · אופני כביש | שחייה: שחייה · שחייה צורנית · קפיצה למים · כדורמים · שחייה במים פתוחים | התעמלות: טרמפולינה · התעמלות אמנותית · התעמלות מכשירים | קאנו/קיאק: קאנו · קיאק | היאבקות: היאבקות בסגנון חופשי · היאבקות בסגנון יווני רומי | כדורעף: כדורעף · כדורעף חופים

ענפים לא מאוגדים: איגרוף · אתלטיקה · בדמינטון · ג'ודו · הוקי שדה · הרמת משקולות · חתירה · טאקוונדו · טניס · טניס שולחן · טריאתלון · כדורגל · כדוריד · כדורסל · סיף · קליעה · קרב חמש מודרני · קשתות · רכיבה · שיט


משחקי החורף:

מזחלות: בובסלי · סקלטון | החלקה על הקרח: החלקה אמנותית · החלקה מהירה · החלקה מהירה במסלול קצר | סקי: סקי אלפיני · סקי בסגנון חופשי · סקי למרחקים · סקי נורדי משולב · קפיצות סקי · גלשן שלג

ענפים לא מאוגדים: לוז' · קרלינג · הוקי קרח · ביאתלון