החמישייה הקאמרית
| סוגה | מערכונים וסאטירה |
|---|---|
| יוצרים | מטר הפקות |
| כותבים | מודי בר און, אתגר קרת, אסף ציפור, עוזי וייל, יוסף אל-דרור (בקרדיטים מופיע בשם העט "מקסים בן-זכאי") |
| בימוי | איתן צור |
| שחקנים | קרן מור, דב נבון, שי אביבי, רמי הויברגר, מנשה נוי |
| ארץ מקור | ישראל |
| שפות |
עברית  |
| מספר עונות | 5 |
| מספר פרקים | 67 |
| הפקה | |
| חברת הפקה | אולפני "מימד" |
| עורכים | טל שפי |
| אתר צילומים | אולפני מימד |
| שידור | |
| רשת שידור |
ערוץ 2 (טלעד) הערוץ הראשון ערוץ ההומור (ש.ח) |
| תקופת שידור מקורית | 4 בנובמבר 1993 – 1997 |
| קישורים חיצוניים | |
| דף התוכנית ב-IMDb | |
  | |
החמישייה הקאמרית היא תוכנית מערכונים סאטיריים שנוצרה על ידי אסף צפור, שהיה גם התסריטאי הראשי, ואיתן צור, שביים את כל פרקיה. התוכנית שודרה במקור בשנים 1993–1997, תחילה בטלעד בערוץ 2 ובהמשך בערוץ הראשון.
בינואר 2010, קיבלה התוכנית תואר עמית כבוד של בית הספר לקולנוע סם שפיגל.[1]
צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
התוכנית הופקה על ידי מטר הפקות במשך חמש עונות. שורשי התוכנית בספיישל לכבוד יום העצמאות, שאותו כתבו וביימו צפור וצור, וצולם באולפני החוג לקולנוע של אוניברסיטת תל אביב. בנוסף למערכונים בתוכנית השבועית הופקו מספר מערכונים מיוחדים שליוו את ליל השידורים של הבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה בערוץ הראשון.
בהמשך, עם הקמת הערוץ השני, החמישייה הקאמרית הייתה תוכנית שבועית, אשר נכתבה על ידי התסריטאים אסף צפור (שהיה לתסריטאי ראשי), מודי בר און, אתגר קרת, עוזי וייל ויוסף אל-דרור. המערכונים התאפיינו בראייה סאטירית, שלא חסה גם על פרות קדושות כמו: הכור האטומי בדימונה, אמהות, רבנים, ראשי ממשלה, שרים, מיניות, גופים ממשלתיים ועוד. במערכונים נעשה שימוש רב בניבולי פה. מאפיין נוסף בחלק מהמערכונים היה היעדר פואנטה מובהקת.
שתי העונות הראשונות של התוכנית שודרו בערוץ 2 אצל הזכיינית טלעד. בקיץ 1995 התעוררו חילוקי דעות כספיים בין יוצרי התוכנית למנכ"ל טלעד עוזי פלד, מה שהביא למעברה של התוכנית לערוץ הראשון, בתמיכתו של מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום.
בשנת 2002 התוכנית שודרה בשידורים חוזרים אצל הזכיינית רשת שכיום נקראת רשת 13.
השפעות תרבותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחוזי הצפייה בתוכנית היו נמוכים יחסית לתוכניות הומור אחרות ששודרו באותה תקופה, כגון יריבתה - "הקומדי סטור", שפנתה לקהל צעיר יותר. מכיוון שהמסר של המערכונים היה, במקרים רבים, מרומז או לא ברור, לא תמיד היה הסגנון מובן לצופים. כמו כן, הגישה הפרובוקטיבית של התוכנית לעיסוק בתכנים שנויים במחלוקת או באופן בוטה, נתפשו כפוגעניים על ידי חלקים מאוכלוסיית הצופים. מערכונים רבים עסקו בנושאים פוליטיים, ואישים מציבור המתנחלים והדתיים הלאומיים התלוננו כי ציבור זה מוצג בתוכנית באופן שלילי.
עם זאת, הייתה לתוכנית השפעה חברתית מתגברת וארוכת טווח, ולימים היא הפכה לסדרת קאלט. מערכונים ומושגים רבים ממנה הפכו לביטויים שגורים או מושאי השוואה בשיח התרבותי, כמו גם מטבעות לשון בהקשרים הומוריסטיים (למשל: "הוא היה סקפטי", "אני רק מראה שאפשר", "סְמוֹל קַנְטְרִי מוקפת אויבים" "haven't the Jewish people suffered enough").[1] עד היום נחשבת החמישייה הקאמרית לאחת מסדרות הקאלט החשובות שהיו בישראל, ומושגים ממנה מופיעים בהקשרי שיח תרבותיים או פוליטיים.[2]
נעימת הנושא[עריכת קוד מקור | עריכה]
נעימת הנושא של התוכנית היא יצירה אינסטרומנטלית בשם "Homecoming", שבוצעה על ידי הלהקה הארמנית "נייט ארק", מתוך האלבום "Picture", שיצא לאור ב-1986. הנעימה הולחנה על ידי מייסד הלהקה ארא דינקג'יאן. היצירה שימשה כאות הפתיחה והסיום, וקטעים ממנה בעיבודים שונים שימשו כקטעי קישור בין המערכונים.
בסוף אחת מעונות התוכנית שודר מערכון ובו הופיעו חמשת שחקני התוכנית, הויברגר בתפקיד הסולן, מבצעים שיר במסגרת הופעה בסגנון אוריינטלי, עם מילים חדשות, כאשר Homecoming, בביצועה המקורי והאינסטרומנטלי, הושמעה ברקע. מלודיית השיר הועתקה מתפקיד כלי המיתר המובילים ביצירה (ג'ומבוש או עוד).
ביצוע השיר נודע בשם "מגיע יום חדש", ונכלל באחד האלבומים המייצגים את שנות התשעים במארז אלבומי האוסף "גדלנו יחד", שיצא לרגל חגיגת היובל למדינת ישראל.
מוצרים נלווים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 הופקו על ידי הד ארצי מספר קלטות וידאו ותקליטורי DVD המקבצים את מיטב הקטעים מהתוכנית:
- "החמישייה הקאמרית בירוק" - מערכונים בנושאי צבא.
- "החמישייה הקאמרית בכחול" - מערכונים בנושאי מין.
- "החמישייה הקאמרית זהב" ו"החמישייה הקאמרית פלטינה" - לקטים מובחרים ללא נושא מוגדר.
בנובמבר 2008 הופק מארז של חמישה תקליטורי DVD חדשים תחת הכותרת "עשרת הדיברות על פי החמישייה הקאמרית", בני 50 דקות כל אחד, מחולקים לפי נושאים: טלוויזיה וכסף, יהדות ומולדת, מלחמה וצבא, סקס וזוגיות, ספורט והחבר'ה. עיצוב עטיפת התקליטורים התאים כל אחד מחמשת התקליטורים לאחד מחמשת השחקנים.
בשנת 2011 יצא לאור ספרו של יוסף אל-דרור "חולדה עם רין רן"[3] אשר הכיל מערכונים מהתכנית אשר שודרו בשנים 1993-1996. הספר יצא לאור בהוצאת ידיעות אחרונות.
פעילות ההרכב מחוץ לסדרה ואחריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
התוכנית הזניקה את קריירות המשחק של כל חמשת משתתפיה, שכיום הם שחקנים בולטים בתעשייה המקומית.
בשנת 1996 יצא סרט הקולנוע "כלבים לא נובחים בירוק", שבו השתתפו כל חברי ההרכב, למעט שי אביבי, שהזדהה עם יוצרי התוכנית, שכעסו על כך שקאסט השחקנים משתתף בפרויקט של יוצרים אחרים.[4]
בשנים 2000–2004 השתתפו חברי ההרכב בסדרת הדרמה "הבורגנים", שיצרו צור וציפור וששודרה בערוץ 2. גם "הבורגנים", כמו החמישייה הקאמרית, זכתה להצלחה.
ב-29 באוקטובר 2011 ביצעה החמישייה מערכון סאטירי בעצרת שאורגנה על ידי אנשי מחאת האוהלים בכיכר רבין בתל אביב. המערכון נכתב על ידי אתגר קרת, מתסריטאיה המקוריים של הסדרה.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"החמישייה הקאמרית", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- "החמישייה הקאמרית", במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- גילי איזיקוביץ, 20 שנה לחמישייה הקאמרית, באתר הארץ, 12 באפריל 2012
- החמישיה הקאמרית האתר הממש לא רשמי אתר שמרכז קישורים למערכונים ביוטיוב במטרה לאפשר חיפוש נוח של מילים מתוך תמליל המערכונים
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 רוביק רוזנטל, הם היו סקפטיים: החמישייה הקאמרית, ההיבט הלשוני, באתר nrg מעריב, 28 בינואר 2010
- ^ דוגמה מהעיתונות: יוסי ורטר, מופע הקרתנות וההתקרבנות בכנסת שבר שיאים של גיחוך ובושה, באתר הארץ, 13 בפברואר 2014
- ^ חולדה עם רין רן : מונולוגים, דיאלוגים, מערכונים מתוך החמישיה הקאמרית : [1996-1993] / יוסף אל-דרור ; [עורך אחראי - דב איכנולד] | אל דרור, יוסף, 1961- (איכנולד, דב, 1955- ) | איכנולד, דב, 1955- | הספרייה הלאומית (nli.org.il)
- ^ כלבים לא נובחים בירוק, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית