החשוד המיידי

החשוד המיידי
The Usual Suspects
	עטיפת ה-D.V.D
בימוי	בריאן סינגר
הופק בידי	מייקל מק'דונל ובריאן סינגר
תסריט	כריסטופר מק'קווארי
עריכה	ג'ון אוטמן
שחקנים ראשיים	גבריאל ביירן, צ'אז פלמינטרי, קווין ספייסי, סטיבן בולדווין, קווין פולאק, בניסיו דל טורו
מוזיקה	ג'ון אוטמן
צילום	ניוטון תומאס סיגל
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	PolyGram Filmed Entertainment
חברה מפיצה	PolyGram Filmed Entertainment
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	16 באוגוסט 1995 (ארצות הברית); 25 באוגוסט 1995 (הממלכה המאוחדת)
משך הקרנה	106 דק'
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט שוד, סרט מותחן, סרט דרמה, סרט פעולה, סרט פלאשבק, נאו-נואר, סרט בלשי, סרט בלשים
תקציב	6,000,000 דולר
הכנסות	23,341,568 דולר
הכנסות באתר מוג'ו	usualsuspects
פרסים	פרס אוסקר לשחקן משנה (ספייסי), ולתסריט (מק'קוורי); פרס BAFTA לסרט, תסריט והעריכה הטובים ביותר ואחרים; פרס סאטורן לסרט הטוב ביותר לשנת 1995
	דף הסרט ב־IMDb

החשוד המיידי (באנגלית: The Usual Suspects) הוא סרט קולנוע עטור פרסים משנת 1995. סימן ההיכר הבולט של הסרט הוא סיום מפתיע לעלילה. שם הסרט בשפת המקור ("החשודים הרגילים") לקוח מתוך משפט מפורסם מהסרט "קזבלנקה", אותו אומר מפקד המשטרה בסרט לאחר שבוצע פשע – "איספו את החשודים הרגילים" (Round up the usual suspects).

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על ספינה העוגנת בנמל במפרץ סן פדרו שבקליפורניה, מדברים שני אנשים: האחד מזוהה בשם קיטון, והוא פונה לאדם השני שאינו נראה ומזהה אותו בשם "קייזר". לאחר מכן נראה כי אותו קייזר יורה בקיטון ומצית את הספינה.

לאחר גנבת משאית עמוסה בנשק, עוצרת המשטרה חמישה חשודים בעלי עבר פלילי מפואר: פנסטר ומקמנוס, שני חברים שביצעו ביחד פשעים בעבר; דין קיטון, שוטר לשעבר שהפך בעברו לפושע ומנסה כעת לחזור למוטב, אך נרדף על ידי אנשי החוק הבלתי סלחניים; טוד הוקני, כפי הנראה בעל משחטת רכב השולח ידו בפשעים נוספים; ורוג'ר קינט, המכונה "ורבל" (Verbal - "מרבה בדיבור") דווקא בשל היותו אדם שקט, אמן רמאויות נכה בידיו ורגליו שנראה יוצא דופן בחבורה הקשוחה. מתברר כי מסדר הזיהוי שעוברים החמישה לאחר המעצר מהווה את תחילת סיפור האירוע שקרה בסן פדרו, וכי באירוע נהרגו 26 אנשים. את הסיפור מספר קינט, לאחר שקיבל חסינות משפטית, לחוקר המכס דייוויד קויאן החושד שקינט הסתיר חלק מפרטי הסיפור כשקיבל את החסינות, ונחוש להוציא מקינט את שאר הפרטים לפני שישתחרר.

שניים מהחמישה משכנעים את השאר, בעודם בתא המעצר, לבצע פשע נגד תחנת משטרה מושחתת, אשר בתמורה לסכום כסף מעבירה סחורות גנובות וסמים למיניהם ברחבי הארץ. קינט הוא שהוגה את הרעיון של תפיסת השוטרים המושחתים - מין נקמה על "ההיטפלות" אליהם. בנוסף, מרוויחה החבורה את הסמים והכסף המועברים בניידת המשטרה.

בעקבות הפשע המוצלח, משכנעת החבורה את דין קיטון - למרות מאמציו לחזור למוטב - לבצע איתם פשע נוסף. סוחר סמים בשם רדפוט שוכר אותם כדי לשדוד את סול ברג, סוחר עשיר מטקסס, ולקחת ממנו את המזוודה מלאת היהלומים שלו. הם עושים זאת, אך השוד מסתבך והם הורגים את הסוחר ואת שומרי ראשו. בתוך המזוודה מתגלים סמים במקום יהלומים, והחבורה דורשת הסברים מסוחר הסמים. הלה מסביר להם כי ה"בוס" רוצה לפגוש אותם. החבורה מתייצבת במקום שנאמר להם, ופוגשת את עורך דינו של הפושע, קובאיאשי. קובאיאשי מגלה להם את זהות לקוחו - פושע אגדי בשם קייזר סוזה, שאיש אינו יודע כיצד הוא נראה ולמעשה יש ספק אם הוא בכלל קיים. מתברר כי כל החמישה היו מעורבים בעברם בפשעים שפגעו, ללא ידיעתם, ב"עסקיו" של סוזה. עורך הדין דורש מהם, תמורת מחילתו של סוזה, שישתתפו בפעולה נגד אויביו של סוזה. הוא גם נותן להם מזוודה עם מידע אישי ומפורט עליהם, על מנת להוכיח להם כי הם נתונים במעקב בכל רגע. החבורה נדרשת לסכל העברת כמות סמים גדולה על ספינה בנמל, לשרוף את הסמים ולחסל את הסוחרים, ומורשת לקחת את כספי העסקה כשכר.

במקביל לחקירתו של קינט, נחקר בבית החולים הניצול השני מהאירוע בסן פדרו, הונגרי שהיה חלק מחבורת הסוחרים על הספינה וכעת שוכב בבית החולים כשכל גופו מכוסה בכוויות. ההונגרי טוען כי במהלך האירוע ראה במו עיניו את קייזר סוזה (האיש שמעולם לא נראה - הוא הרי עושה את כל עסקאותיו דרך עורך דינו: האיש היחידי שראה אותו). סוכן ה-FBI ג'ק בר (ג'יאנקרלו אספוזיטו) החוקר אותו מבקש ממנו לתאר את פניו של קייזר סוזה לציירת קלסתרונים הנוכחת בחדר.

בהמשך החקירה שלו, מספר קינט על ההתרחשויות על הספינה, בתור העד היחיד מן החבורה שנותר בחיים. אחרי שהרגו אנשי החבורה כמעט את כל יושבי הספינה, הם לא מצאו שום סמים על הספינה, רק כסף שמועבר אליה. בשלב זה נודע לחוקרים כי אחד המתים באירוע זוהה כפושע מוכר שהתכוון בעבר להסגיר את קייזר סוזה, והם מסיקים שהכספים שהועברו על ידי ההונגרים היו תמורת מידע. אותו אדם אמור היה להיות מוסגר לידי ההונגרים תמורת סכום נכבד ולזהות עבורם את סוזה, אך מתברר כי במהלך האירוע נורה האיש בתאו שעל הספינה.

עוד מספר קינט על משהו מוזר מאוד שקרה על האנייה, ושהוא היה עד לו - כל החבורה, חוץ ממנו, נרצחה באופן מפתיע על האנייה. בין השאר נראה אותו אירוע מתחילת הסרט בו האדם המכונה "קייזר" - מן הסתם קייזר סוזה - יורה בדין קיטון.

לאחר שקינט מסיים את סיפורו, טוען בפניו החוקר קויאן כי דין קיטון, אותו קויאן מתעב כשאר אנשי החוק, הוא למעשה קייזר סוזה (בהתבסס על הרמזים בסיפור) וכי ביים את מותו. לדעתו של קויאן, קיטון מעולם לא חזר למוטב ואף לא ניסה לחזור למוטב; למעשה הוא יזם את ההשתלטות על האנייה והשתמש בחבריו במשימה מסוכנת מאוד רק על מנת לחסל את האדם שראה אותו ויכול לזהותו כקייזר סוזה. בין השאר מספר קויאן לקינט כי חברתו של קיטון, עורכת דין פלילית שנטלה אותו תחת חסותה, התגלתה ירויה בראשה בחדר מלון.

בעצב רב, לאחר שהשתכנע, עוזב קינט את תחנת המשטרה, ועוזב את הבניין.

בשלב זה מגיע הסיום המפתיע של הסרט: הפקס עם קלסתרונו של קייזר סוזה, כפי שצויר על פי תיאורו מפי הפצוע ההונגרי בבית החולים, מגיע לתחנה - ומתברר שהדמות בקלסתרון היא דמותו של קינט. קויאן מבין כי הפרטים שנתן קינט במהלך החקירה היו בדויים כולם, מבוססים למעשה על שמות ופרטים שראה בחדר החקירה (פרסומות על לוח המודעות, שם היצרן על תחתית של ספל הקפה וכדומה).

בעוד ההבנה נוחתת על קויאן אחוז ההלם, מתרחק קינט מתחנת המשטרה כאשר רגליו וידו הנכות מתגלות כבריאות לחלוטין; הוא נאסף למכונית שבה נוהג קובאיאשי, והשניים נעלמים מעבר לפינת הרחוב בעוד קויאן פורץ מתחנת המשטרה על מנת לחפשם, אך מבין שהחמיץ את ההזדמנות.

הופעתו של קובאיאשי שאוסף את קינט מעלה ספק בדבר זהותו האמיתית, כיוון שהשם "קובאיאשי" הומצא על ידי קינט תוך כדי בניית סיפורו הבדוי, לאחר שראה את השם כיצרן כלי בית על תחתית ספל הקפה שלו.