הטבח בפוסה ארדיאטינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הכניסה למחצבות
במקום ההוצאה להורג מוצבת כתובת הזיכרון נכתב בה בעברית: "ממעמקים קראתיך ה'" (בצד ימין למטה)
מצבות הנרצחים מעליהם אהל יזכור

הטבח ב"פוסה ארדיאטינה" , (באיטלקית: Eccidio delle Fosse Ardeatine) בוצע ברומא, איטליה במהלך מלחמת העולם השנייה.

ב-23 במרץ 1944 נהרגו 33 חיילי ורמאכט על ידי פרטיזנים איטלקים. הם הניחו פצצה סמוך למקום בו היו רגילים לצעוד חיילים גרמנים ברחוב רסֵלַ‏ה (via Rasella)‏[1]. בתגובה הוצאו להורג באותו מקום 335 אזרחים, נוצרים ויהודים. בתום הטבח באזרחים, פוצצו חיילי האס.אס סלעים מעל מנהרות המחצבות וההרוגים נקברו מתחת למפולות. בשנת 1953 הנרצחים הובאו לקבורה במקום הריגתם. בפוסה ארדיאטינה הוקם אתר זיכרון להנצחת השואה באיטליה.

ההוצאה להורג[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי דיווח לא מאושר, היטלר ציווה כי תוך 24 שעות, יומתו עשרה אזרחים על כל חייל שנהרג. המפקד הגרמני של רומא, הרברט קפלר (Herbert Kappler) הכין רשימה של 320 איטלקים, שיוצאו להורג, מתוך האסירים שהיו בבית הסוהר של רומא "רג'ינה קואלי" (Regina Coeli), חלקם היו חשודים בפעילות נגד הגרמנים או הפשיסטים וחלקם בשל היותם יהודים. לאחר שאחד החיילים הגרמנים מת מפצעיו, הוא הוסיף על דעת עצמו עוד עשרה אזרחים לרשימת המועמדים למיתה. מספר האנשים שהוצאו להורג בפוסה ארדיאטינה הגיע ל-335 אזרחים. חלקם היה שייך לתנועת הדגל האדום (Bandiera Rossa), תנועת התנגדות קומוניסטית צבאית, אך היו גם מתנועות ההתנגדות האחרות.

ביום 24 במרץ 1944, הובילו חיילי האס. אס בפיקודם של אריך פריבקה וקרל הס, את המועמדים להריגה לפוסה ארדיאטינה בקבוצות של חמישה. הם נורו בעורפם כאשר ידיהם קשורות לאחור. רבים הצטוו לכרוע ברך כנגד אלה שהוצאו להורג לפניהם. במהלך ההוצאה להורג התגלה כי חמישה אנשים מיותרים, אך גם הם נורו.

השערות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש השערות אחדות הקשורות ברצח האזרחים ולעתים הן מסולפות.

  • המפורסמת שבהם היא שמבצעי הפיגוע נגד הגרמנים, לא נטלו אחריות על המעשה בגלל שידעו מראש על הנקמה הצפויה מצד הגרמנים: עשרה אזרחים יומתו תמורת כל חייל גרמני שייפגע. בפועל, מדיניות זו ננקטה באיטליה בפעם הראשונה ולא ניתן היה להעריכה מראש. הפרטיזנים לא חששו לתגובה כה חריפה מצד הגרמנים, שכן, פעולות דומות אם כי בקנה מידה קטן יותר, בוצעו במשך כל תקופת הכיבוש הגרמני.
  • למרות הדעה הרווחת שרוב הנרצחים היו יהודים, מספר היהודים היה 75 מתוך 335. המטרה של הגרמנים הייתה למלא את המכסה שנקבעה ולא היה חשובה להם הדת של הקרבן. לא כל הנרצחים היו חברים במחתרות נגד הגרמנים. חלק מהקורבנות היו אסירים מבית הסוהר. אחרים היו אזרחים מרחוב רוסלה, שנמצאו בביתם, בעת שהתרחש הפיצוץ.

המפקד הגרמני של רומא, הרברט קפלר, האחראי לטבח, נתפס בתום מלחמת העולם על ידי כוחות הכיבוש הבריטיים. בשנת 1947 הוא הועבר לשלטונות האיטלקים, הועמד למשפט ויצא חייב בדין ונידון למאסר עולם. בשנת 1977 יצא לאשפוז בבית חולים ברומא ומשם ברח לארגנטינה. הוא מת בגרמניה.

ההשלכות המדיניות והתרבותיות של הטבח במחצבות ארדיאטינה בפרט ומהפעילות של הפשיזם באיטליה מהדהדות עד היום.

האתר כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר הנוכחי מנוהל על ידי הצבא האיטלקי. מעל הקברים גג בטון כדוגמת אוהל הזיכרון ביד ושם. באתר נערכות האזכרות לקורבנות, והן מנוהלות על ידי כומר ורב.

ליד אתר בית הקברות יש כניסה למנהרות של המחצבות. בעת ההליכה במנהרה חולפים על פני תרשימים וצילומים המדגימים את מה שקרה באירוע. בסוף המסלול מגיעים אל מקום ההוצאה להורג.

באתר הוקם מוזיאון קטן וחדרי לימוד, שנועדו להדרכת קבוצות הנוער הבאות לבקר במקום.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ . המארב היה מכוון נגד חטיבת האס. אס. בוזן (Bozen), מהאזור האוטונומי האוסטרי בצפון איטליה

קואורדינטות: 41°51′24″N 12°30′37″E / 41.85667°N 12.51028°E / 41.85667; 12.51028