הטחנה על הנהר פלוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המהדורה הראשונה של "הטחנה על הנהר פלוס"
טום ומגי טוליבר

הטחנה על הנהר פלוסאנגלית: The Mill on the Floss) הוא רומן מאת ג'ורג' אליוט (מרי אן אוונס), אשר התפרסם לראשונה בשלושה חלקים בשנת 1860.

עלילת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מתמקד בחייהם של מגי וטום טוליבר, אחות ואח אשר גרים ליד הנהר פלוס בכפר סנט אוגס. הרומן נמתח על גבי 10-15 שנים, מילדותם של מגי וטום ועד למותם במבול בנהר פלוס. הרומן בדיוני ובחלקו אוטוביוגרפי, הוא מתייחס לחרפה שג'ורג' אליוט המיטה על עצמה כאשר קיימה מערכת יחסים עם גבר נשוי, ג'ורג' הנרי לואס.

מגי טוליבר היא הדמות הראשית בספר. העלילה המרכזית מתמקדת ביחסיה עם אחיה הבכור טום, ויחסיה הרומנטיים עם חברה מילדות פיליפ ווקהם, גיבן רגיש ואינטלקטואל. בחלק האחרון של הספר העלילה מתמקדת גם ביחסיה הרומנטיים עם סטפן גסט, סוציאליסט צעיר ושופע חיים בסנט אוגס אשר מאורס לבת דודתה האהובה.

למגי וטום יש קשר קרוב, אך מסובך, הנמשך לאורך כל הספר. האופי המעשי והמאופק של טום מתנגש עם הלהיטות ואופיה האידאליסטי של מגי. משברים משפחתיים שונים כמו: פשיטת רגל, יחסי הטינה בין מר טוליבר ואביו של פיליפ ווקהם, אשר גורמים לאובדן הטחנה, ומותו של מר טוליבר, מעצימים בסופו של דבר את ההבדלים בין שני האחים. על מנת לעזור לאביו להחזיר את חובותיו טום עוזב את בית ספרו ופונה לעסקים. הוא בסופו של דבר מוצא אמצעי להצלחה ומחזיר את המשפחה לעמדתה הקודמת. בינתיים מגי נחלשת בבית טוליבר המשופר וכושרה השכלי מתבזבז במצבה החברתי המבודד. לאט, לאט היא מוותרת על עולמה.

ההתכחשות הזאת נבחנת בעקבות התחדשות היחסים עם פיליפ ווקהם, אשר עימו היא יצרה יחסי קירבה בזמן שהוא למד עם טום בבית הספר. היא מתעלמת מבקשותיהם של אביה ואחיה, אשר בזים למשפחת ווקהם, ונפגשת בסודיות עם פיליפ. היחסים שהם מעצבים בנויים בחלקם על ההתעניינות של מגי בדברים שבורים אשר מטרידים אותה, כמו גם ההשתחררות שלה מתשוקותיה האינטלקטואליות. פיליפ מצליח להוציא ממגי הבטחה כי היא אוהבת אותו. כשטום מגלה שמגי חידשה את יחסיה עם פיליפ, היא מחויבת לוותר עליו ויחד עם זאת גם על העולם הרחב והתרבותי שהוא מייצג.

כמה שנים נוספות חולפות. במשך השנים האלה מר טוליבר נפטר. לוסי דין, בת דודתה של מגי, מזמינה אותה לביתה. החיים בביתה של לוסי כוללים שעות ארוכות של שיחה ושמיעת מוזיקה עם מחזרה של לוסי, סטפן גסט, דייר קבוע בסנט אוגס. סטפן ומגי, נגד השיפוט הרציונלי שלהם, נמשכים אחד לשני. המצב מסתבך יותר כאשר מגי מגלה כי סטפן ולוסי מיודדים עם פיליפ ווקהם. פיליפ ומגי מחדשים את היכרותם ואהבתו של פיליפ ניצתת מחדש בזמן שמגי, אשר אינה מבודדת יותר, נהנת מתשומת הלב החשאית של סטפן גסט וגורמת לפיליפ לתהות האם ההכרזה הישנה עוד קיימת. למרות שמגי וסטפן מנסים להימנע מכך, הם מרשים לעצמם לברוח- כמעט בטעות- לוסי מתכננת טיול שיט קצר בנהר פלוס בשביל מגי ופיליפ, אבל כאשר סטפן בהיסח הדעת לוקח את מקומו של פיליפ אשר חלה, מגי וסטפן מוצאים את עצמם שטים לבד בנהר. סטפן מציע למגי שהם יעלו על אניית קיטור, אשר עוצרת בעיר מודפורט, ויתחתנו. מגי נאבקת בין אהבתה לסטפן וחובותיה לפיליפ ולוסי, כשהם מגיעים למודפורט היא מסרבת לסטפן, משאירה אותו אומלל ומתוסכל, ונוסעת לסנט אוגס, שם היא גרה תקופה מסוימת, אך החברה מנדה אותה, וכך גם טום. סטפן נוסע לאירופה. לוסי ופיליפ סולחים לה, הוא במכתב רהוט והיא במפגש מרגש.

הגלות של מגי מסתיימת כאשר הנהר מוצף. היא נאבקת במים בעזרת סירה על מנת למצוא את טום בטחנה הישנה שלהם ואחרי שהיא מוצאת אותו הם פונים להציל את לוסי דין ומשפחתה. ברגע מרגש אחד האח והאחות משלימים אחרי כל חילוקי הדעות שלהם בעבר. כאשר הסירה מתהפכת השניים טובעים כאשר הם מחובקים ובספר מצוטט פסוק מהתנ"ך: "ובמותם לא נפרדו".

כמו רומנים אחרים של ג'ורג' אליוט, "הטחנה על הנהר פלוס" מתייחס למתיחות בין נסיבות לאנרגיות הרוחניות של הפרט אשר נאבק כנגד אותן נסיבות. במהלך הרומן יש דטרמיניזם מסוים, החל מהגסות החצופה של מר טוליבר אשר לא יכול למנוע מעצמו לפנות לחוק, וכך הוא מאבד את רכושו ופושט את הרגל ועד לסדרה של אירועים אשר גורמים למגי וסטפן לברוח יחד. הפרט, כמו למשל מר טוליבר, מוצגים כאנשים אשר לא יכולים להחליט על מהלך משלהם בצורה רציונלית, וכוחות, כמו הסחף של הנהר או כוח השיטפון, מוצגים כגורמים אשר קובעים את המהלכים של הפרט. מצד שני הבחירה של מגי לא להתחתן עם סטפן וכתוצאה מכך לסבול את נידוי החברה ומחסור אהבתו, זהו ניצחון של הרצון החופשי.

עיבודים לטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1965 עובד הרומן לסדרת טלוויזיה, בכיכובה של ג'יין אשר בתפקיד מגי טוליבר. עיבוד נוסף לטלוויזיה יצא בשנת 1997, בכיכובה של אמילי ווטסון.

תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרומן יצאו שני תרגומים לעברית:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]