הטיית לב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המהדורה הראשונה של מנזר נורת'אנגר ו"הטיית לב" ומשנת 1818

הטיית לבאנגלית: Persuasion) הוא הספר האחרון שכתבה הסופרת ג'יין אוסטן. היא החלה לכתוב אותו מיד לאחר שסיימה לכתוב את "אמה", וסיימה באוגוסט 1816. היא מתה בגיל 41 בשנת 1817 אבל "הטיית לב" לא פורסם עד לשנת 1818.

כמו מנזר נורתאנגר כך גם הטיית הלב מתרחש בחלקו בבאת', אזור שאוסטן הכירה היטב מכיוון שחייתה שם בין השנים 1801-1805.

הקדמה לספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמונה שנים לפני האירועים המתרחשים ברומן, אן אליוט התאהבה בימאי עני ושאפתן בשם פרדריק וונטוורת. משפחת אליוט ובייחוד אביה של אן, סר אליוט, לא היו מרוצים מבחירתה של אן מכיוון שהרגישו שוונטוורת לא מספיק מכובד בשביל המשפחה האריסטוקרטית. היועצת, והחברה המבוגרת של אן, ליידי ראסל, אשר לוקחת את מקומה של אמה המתה של אן, משכנעת אותה לבטל את האירוסים. כעת אן בת 27 ונחשבת לרווקה זקנה, היא נפגשת שוב עם ארוסה לשעבר אשר יוצר קשרים עם משפחת מאסגרוב.

וונטוורת כעת הוא קפטן עשיר, אך הוא שומר טינה לאן משום שהיא דחתה אותו. בינתיים התככים של אביה האנוכי של אן, אחותה הבוגרת אליזבת, חברתה של אליזבת מרת קליי, וויליאם אליוט, בן דודה של אן ויורשו של אביה, מרכיבים עלילות משנה חשובות.

עלילת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אן אליוט היא בתו האמצעית של סר וולטר אליוט היהיר, ברונט, אשר מודע רק למראהו הטוב ומעמדו, ונוהג לבזבז את כספו. סר וולטר אליוט מתעלם מבתו האמצעית ומקדיש תשומת לב רק לבתו הבכורה, אליזבת. אמה של אן, אשה רגישה וטובה, מתה כשאן הייתה בת ארבע- עשרה, ואחותה הבכורה, אליזבת, דומה לאביה במזגה והיא נהנת מהמחשבה כי היא יכולה לתפוס את מקומה של אמה. אחותה הצעירה של אן, מרי, היא אישה עצבנית ונצמדת אשר נישאה לצ'ארלס מאסגרוב מאפרקרוס הול, יורש לאדון כפרי אך מכובד. לאן האינטליגנטית אין אף אחד במשפחה אשר יוכל להציע לה חברה הולמת, היא בת 27 ונראה כי נועדה להישאר רווקה זקנה.

שמונה שנים קודם לכן, אן שוכנעה בידי חברתה הטובה של אמה והאישה היחידה עליה היא סומכת, האלמנה ליידי ראסל, לבטל את אירוסיה עם הימאי העני פרדריק וונטוורת, אשר אותו היא אהבה עמוקות, למרות היכרותם הקצרה. ליידי ראסל לא חשבה שזה נבון שאן תינשא לימאי שאין לו נכסים או קשרים ועתידו לוט בערפל.

וונטוורת חוזר לחייה של אן כאשר אביה, סר וולטר, בעקבות בזבזנותו, מוכרח להשכיר את ביתו ולעבור לבאת', והשוכר שנמצא הוא לא אחר מאשר גיסו של וונטוורת, אדמירל קרופט. וונטוורת הצליח בזמן מלחמות נפוליאון, התקדם בדרגות וכעת הוא קפטן עשיר. משפחת מאסגרוב, כולל מרי (שאיננה מודעת לאירוסין שבוטלו בין אן לוונטוורת), צ'ארלס ואחיותיו הצעירות של צ'ארלס, הנרייטה ולואיזה, מאושרים לקבל את הזוג קרופט וקפטן וונטוורת בשכונתם. שתי בנות מאסגרוב נמשכות לוונטוורת למרות שהנרייטה מאורסת באופן לא פורמלי לבן דודה, איש הכנסייה, צ'ארלס הייטר. הייטר נחשב לשידוך הולם למרות היותו נמוך חברתית וכלכלית ממשפחת מאסגרוב. צ'ארלס, מרי ומשפחת קרופט ממשיכים לשער במי מהאחיות וונטוורת יבחר.

קפטן וונטוורת אמור לבקר את חברו, קפטן הארוויל, בליים. הביקור הופך לטיול מאורגן כאשר האחיות מביעות את רצונן לבקר בליים. בליים, וונטוורת עד למבט הערצה שגבר מסתורי שולח לעבר אן והוא שם לב לכך שמראיה השתפר. בזמן שהם מטיילים לואיזה מאסגרוב מקבלת זעזוע מוח בעקבות נפילה לאחר שהתנהגה בפזיזות. המקרה הזה מאיר את ההבדלים בין לואיזה העקשנית לאן הרגישה והנבונה. בזמן שהצופים הנדהמים טוענים שלואיזה מתה, אן מסייעת ללואיזה ומציעה לקרוא לעזרה. בעקבות זה ההערצה של וונטוורת מתעוררת שוב.

ההחלמה של לואיזה איטית וביטחונה העצמי מתערער. הביישנות החדשה שלה מעוררת את חיבתו של קפטן בנוויק, חברו של וונטוורת, אשר מתאבל על מות ארוסתו. הזוג מוצא שאישיותם דומה יותר כעת והם מתארסים.

בינתיים סר וולטר, אליזבת, וחברתה חורשת המזימות של אליזבת, בתו האלמנה של הסוכן של סר וולטר, עברו להתגורר בבאת'. שם הם מקווים לחיות ברמה המתאימה למעמדו של ברונט, אך בהוצאות קטנות, עד שמצבם הכספי יחזור לקדמותו. בן דודו ויורשו של סר אליוט, ויליאם אליוט, אשר לפני זמן רב זלזל בברונט, כעת רוצה להשלים עמו. אליזבת משערת כי הוא רוצה לחזר אחריה, אך כאשר אן עוברת לבאת' ומתברר כי מר אליוט הוא הגבר המסתורי אשר היא ראתה בליים, ליידי ראסל חושדת כי הוא מעריץ את אן. למרות שוויליאם אליוט עושה רושם של ג'נטלמן מושלם, אן חושדת בו במניעים סמויים. היא מוצאת את אופיו אטום באופן מדאיג.

בסופו של דבר משפחת מאסגרוב מגיעה לבאת' על מנת לרכוש את בגדי החתונה של הנרייטה ולואיזה. קפטן וונטוורת וחברו, קפטן הארוויל, מלווים אותם. וונטוורת נחוש בדעתו לזכות באהבתה של אן שוב, אך כאשר הוא רואה שמר אליוט מחזר אחריה הוא מקנא וחושב שאן מעדיפה את מר אליוט. אן מאושרת כאשר היא מבינה שוונטוורת עדיין אוהב אותה אך היא חוששת שמשום שוונטוורת חושב שהיא מעדיפה את חברתו של מר אליוט, הוא יוותר עליה. היא מנסה להבהיר לו שהיא אינה אוהבת את מר אליוט אך וונטוורת לא מבין והוא מרגיש שמאוחר מדי, ואן אבדה לו.

אן מאושרת כאשר היא שומעת שחברה ישנה, מרת סמית', מתגוררת בבאת'. מרת סמית' ובעלה המנוח היו פעם חברים טובים של מר אליוט אך הוא עודד את בני הזוג לחיות בפזרנות ונטש אותם כאשר התרוששו. אן לומדת שמר אליוט הוא רמאי ואנוכי. בנוסף, חברתה משערת כי מר אליוט מעוניין לחדש את קשריו עם משפחתה בעיקר על מנת להבטיח לעצמו את ירושת תואר האצולה של אביה, מה שלא יוכל לקרות אם סר וולטר ומרת קליי ינשאו ויוולד להם בן. כל זה עוזר לאן להבין עוד יותר את הסכנה שבשכנוע - מכיוון שליידי ראסל לוחצת עליה לקבל את הצעת הנישואין האפשרית של מר אליוט - והיא מתחילה לבטוח יותר בשיקול דעתה שלה.

אן וקפטן הארוויל משוחחים ביניהם על קשרים בין גבר לאישה בזמן שקפטן וונטוורת יושב בצד, כותב מכתב, ומקשיב לדבריהם. השיחה גורמת לו לכתוב לאן מכתב שבו הוא מודה ברגשותיו כלפיה. בקטע מרגש בספר, וונטוורת ואן משלימים ומחדשים את אירוסיהם. כעת השידוך נראה מתאים למשפחתה של אן, מכיוון שקפטן וונטוורת עשיר ובנוסף, סר אליוט אשר תמיד העריץ מראה טוב, מתרשם ממראהו של חתנו. ליידי ראסל מודה כי היא טעתה לגמרי בקשר לקפטן וונטוורת ומר אליוט, והיא ואן נשארות חברות טובות.

דמויות ראשיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סר וולטר אליוט: ברונט יהיר ומרוצה מעצמו. בזבזנותו מאז מות אשתו שלוש עשרה שנים קודם לכן, גרמה למשפחה להיכנס לקשיים כלכליים. הקשיים הכלכליים מאוד רציניים והוא מוכרח להשכיר את ביתו לאדמירל קרופט ולעבור לבאת'.
  • אליזבת אליוט: הבת הבכורה והיפה ביותר של סר וולטר, אשר מעודדת את שחצנותו ובזבזנותו של אביה. היא ואביה מתייחסים לאן כחסרת חשיבות.
  • אן אליוט: בתו השנייה של סר וולטר היא בת 27 ורווקה. היא מאוד אינטליגנטית ומאוד יפה. שמונה שנים קודם לכן היא התאהבה בפרדריק וונטוורת אבל שוכנעה על ידי ליידי ראסל לדחות את הצעת נישואיו, בגלל עוניו ועתידו הלא ברור.
  • מרי מאסגרוב: הבת הצעירה של סר וולטר, נשואה לצ'ארלס מאסגרוב. היא תמיד מחפשת תשומת לב וטוענת שמזלזלים בה. כאשר היא מתוסכלת היא טוענת שהיא חולה. היא מאוד מתנגדת לשידוך בין צ'ארלס הייטר והנרייטה מאסגרוב (גיסתה) מכיוון שהיא חושבת שהוא נמוך מהם במעמדו.
  • צ'ארלס מאסגרוב: בעלה של מרי והיורש של אחוזת מאסגרוב. הוא רצה להינשא לאן ונאלץ להסתפק במרי (לצערם הרב של משפחת מאסגרוב ולמזלו הרע) כאשר אן סירבה לו בגלל אהבתה המתמשכת לוונטוורת.
  • ליידי ראסל: חברה של משפחת אליוט, בעיקר של אן, וגם הסנדקית של אן. לפני שנים היא שיכנעה את אן לסרב להצעת הנישואין של קפטן וונטוורת. למרות היותה הרבה יותר רגישה מסר אליוט, היא שותפה להרגשות שלו בנוגע למעמד וקשרים ולא חשבה שוונטוורת מתאים לאן בגלל נחיתותו המעמדית והכלכלית.
  • מרת קליי: אלמנה, בתו של עורך דינו של סר וולטר, ו"חברה" אינטימית של אליזבת אליוט. היא מעוניינת ללכוד את סר וולטר בזמן שאליזבת לא שמה לב.
  • קפטן פרדריק וונטוורת: ימאי אשר היה מאורס לאן שמונה שנים קודם לכן. בזמנו, לא היו לו נכסים ועתידו לא היה ברור, אבל בעקבות הצלחה רבה במלחמות נפוליאון, מצבו השתפר מאוד. אחד משני אחיה של סופיה קרופט.
  • לואיזה מאסגרוב: אחותו השנייה של צ'ארלס מאסגרוב, בת 19. לואיזה היא צעירה נמרצת. קפטן וונטוורת מעריץ את נחישותה וההחלטיות שלה בניגוד לזהירות ומה שהוא רואה כחוסר הוודאות של אן (מה שלא נכון).
  • ויליאם אליוט: בן דודו ויורשו של סר וולטר. אשר מתנכר למשפחה כאשר הוא נושא לאישה צעירה בעלת מעמד הרבה יותר נמוך אך הון גדול. סר וולטר ואליזבת קיוו שוויליאם ישא לאישה את אליזבת. כעת הוא אלמן. הוא מאוד רוצה לרשת את התואר "ברונט" ולכן הוא מחדש את יחסיו עם משפחת אליוט על מנת להשגיח על מרת קליי אשר מעוניינת ללכוד את סר וולטר, אם סר וולטר ומרת קליי ינשאו ויוולד להם בן, הירושה של מר אליוט תהיה בסכנה. הוא פוגש באן בטעות בליים, אך לא מודע באותה עת לכך שהיא בתו של סר וולטר. כאשר היא מוצגת בפניו בבאת' הוא מרגיש כי אם הוא יוכל להינשא לאן, תוארו וירושתו בטוחים. ישנן שמועות שהוא ואן מאורסים.

סרטים ועיבודים לטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבי בי סי עיבד את הספר פעמיים לטלוויזיה, פעם אחת ב-1960, ופעם שנייה בשנת 1971. ב-1995 הספר עובד שוב, הפעם כסרט טלוויזיה, בכיכובם של קירן הינדס ואמנדה רות. בישראל שודר הסרט בשם "אהבה כמוסה". itv1 עיבד את הספר לטלוויזיה בשנת 2007 בכיכובם של סאלי הוקינס ורופרט פנרי ג'ונס.

תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר תורגם לעברית על ידי נעמי כרמל ויצא לאור בשנת 1983 בהוצאת כתר. תורגם נוסף לעברית של מיכל אלפון בשם "השפעה" יצא לאור בשנת 2012 בהוצאת כתר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]