היאסנט ז'אדן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

היאסנט ז'אדן ( בצרפתית Hyacinthe Jadin , ‏27 באפריל 1776 ורסאי[1]27 בספטמבר 1800 פריז) היה מלחין ופסנתרן צרפתי, נחשב אחד מהנציגים המקוריים של הטרום-רומנטיזם הצרפתי.

רקע משפחתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

היאסנט ז'אדן נולד בשנת 1776 בוורסאי כאחד מחמשת הילדים של משפחת מוזיקאים יוצאי בלגיה. לפי מקורות אחדים אביו היה ז'אן - בטיסט ז'אדן (יליד נמור ,1744 - 1790), כנר [2]בקפלה המלכותית של ההבסבורגים בבריסל ומלחין. לפי מקורות אחרים - אביו היה אחיו של ז'אן-בטיסט, פרנסואה ז'אדן (יליד 1731, גרה, על יד בזנסון), נגן אבוב בגדוד הקרוי "בופרמון" ואחר כך נגן בסון בתזמורת של המלכים לואי החמישה עשר ולואי השישה עשר. [3] בשנת 1760 המשפחה עברה לוורסאי, שם התקבל פרנסואה כנגן בסון ראשי בקפלה המלכותית של מלכי צרפת ופעל בתפקיד זה עד מותו בשנת 1789. עוד אח של האב, ז'ורז' ז'אדן (נ' 1742) [4] עבד גם הוא כנגן בסון באותה קפלה בוורסאי. אח צעיר של היאסנט, לואי אמנואל ז'אדן (1853-1768) היה מלחין פורה מאוד, פסנתרן,כנר ומורה ובמשך זמן ממושך הוא נחשב בעיני המבקרים ליוצר החשוב מבין בני המשפחה. אח נוסף בשם ז'ורז' (1773 - אחרי 1813) היה זמר ידוע[5].

שנות הילדות והלימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן טבעי קיבל היאסנט את היסודות הראשונים לחינוכו המוזיקלי מאביו. בהמשך למד,עד שנת 1790, אצל ניקולא-ז'וזף הילמאנדל (Hüllmandel) ‏ (1756 - 1823), פסנתרן ונגן צ'מבלו משטרסבורג ותלמיד של פרנץ-קסאוור ריכטר ושל קרל פיליפ עמנואל באך. עם תלמידיו של הילמאנדל נמנו גם ג'ורג' אונסלו והמלחין אובר. בשנת 1785, היותו בן 9 , פרסם היאסנט יצירה ראשונה - רונדו לצ'מבלו -ב"ז'ורנל דה קלאבסן"

מלחין בימי המהפכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'אדן - סונטה לפסנתר אופוס 4 מס.2 בפה דיאז

ז'אדן התחיל לקנות לעצמו שם כפסנתרן וירטואוז על ידי הופעות במסגרת ה"Concert Spirituel" ("הקנצרט הרוחני") בפריז. על במה זו ניגן באפריל 1789, בגיל 13, את אחד הקונצ'רטי שלו לפסנתר וזכה לשבחים בעיתון "מרקור דה פראנס". ב1792 הצטרף לאחיו, כעוזר רפטיטור (פסנתרן מלווה) ב"תיאטרון של מסייה", אחי המלך, (Théâtre de Monsieur) שבעקבות המהפכה שינה את שמו ל"תיאטרון פדו"(Théâtre Feydeau). באותם הימים ז'אדן הלחין את שיר הלכת של "המצור על ליל", לכבוד ההתנגדות המוצלחת של אזרחי העיר ליל בעת המצור על ידי הכוחות האוסטריים. אחרי הוצאתו להורג של הפסנתרן והעורך דין ז'אן פרדריק אדלמן, נציג אחר של אסכולת הפסנתרנים מפריז, מורו של ז'אדן, הילמאנדל, נמלט מצרפת כדי להינצל מהטרור של היעקובינים. ז'אדן, שהמשיך להיו מעורה במתרחש מסביב, כתב פתיחה לכלי נשיפה תחת הכותרת "הימנון ל 21 בינואר" לכבוד מלאת שנה להוצאתו להורג של לואי השישה עשר. שני האחים, היאסנט ולואי אמנואל, ניגנו בתזמורת המשמר הלאומי והשתתפו בתוקף תפקידם, בחגיגות המהפכניות ובשנת 1794 בקונצרטים שאורגנו על ידי המכון הלאומי למוזיקה, לימים הקונסרבטואר של פריז. ב-1794 פרסם היאסנט גם את סדרתו הראשונה של סונטות לפסנתר בליווי כנור, המוקדשת לאמו. עם הקמת הקונסרבטואר ב1795, ז'אדן הועסק יחד עם עוד שלושה מורים לפנסתר, ללמד בכיתה לנשים. אחרי פטירת אחד המורים, הצטרף אליו גם אחיו, לואי. לפסגת הקריירה כסולן הגיע היאסנט בעונה 1796-1797 כשהופעותיו בתיאטרון פדו זכו להדים יוצאי דופן בקרב הקהל.

אחרי שחלה בשחפת, במרץ 1799 קיבל פטור מהגיוס לצבא של נפוליאון. החל מאפריל 1799 נאלץ לצאת ל"חופשה מלאה" מעבודתו בקונסרבטואר וב 22 בספטמבר 1799 ניגן בפומבי בפעם האחרונה יחד עם הכנר פייר רוד. כעבור שנה,הוכרע של ידי המחלה ונפטר, בגיל 24.

סגנונו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'אדן נחשב בימינו המקורי מבין המלחינים ה"טרום-רומנטיים" הצרפתים. במוזיקה שלו ניתן להבחין השפעתם של היידן ומוצרט וגם של ה"סער והפרץ שמעבר לריין. יש סבורים כי העלמותו המוקדמת וצלו של אחיו, לואי אמנואל, יכולים להסביר את השכחתן היחסית של יצירותיו. היאסנט ז'אדן הצטיין במיוחד בסונטות שלו לפסנתר. הן בנויות היטב לפי הדגמים הקלאסיים, אך בולט בהן ניחוח טרום-רומנטי. [6]

המבקר גי סאקר העריך כי המוזיקה שלו "מדהימה ברגישותה ובעומקה". מרשימה במיוחד בעיניו היא הסונטה לפסנתר בפה דיאז מינור (1795) והאנדנטה בסונטה אופוס 5 מס.3 מלחין של מוזיקה קאמרית, ז'אדן נודע בעיקר ביצירותיו לפסנתר, שהקדימו את המוזיקה של שוברט. במיוחד צביון הטרום רומנטי של הסנוטות שלו נמצא ביחס אמביוולנטי עם מורשת קודמיו הקלאסיים.

להבדיל מהרביעיות המוקדמות - ה"רביעיות קונצ'רטנטיות" -, ברביעיות של ז'אדן, הכינור הראשון התחיל לתפוס מקום בכורה. [7].צביונן עומד גם "בשפה ההרמונית, עם תיבולים כרומטיים במעברים הפתאומיים" ממז'ור ומינור, "שלא היו מביישים את שוברט, וכמו כן במקוריות התנועות". רביעייה אחת אף מסתימת בפולונז[8].

יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיקה לתזמורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קונצ'רטו לפסנתר מס. 1 (1796-97)
  • קונצ'רטו לפסנתר מס.2 ברה מינור (1796) - בליווי 2 כנורות, ויולה, קונטרבס, חלילים, אבובים, בסונים וקרנות.
  • קונצ'רטו לפסנתר מס.3 בלה (1798) - בליווי 2 כנורות, יולה, קונטרבס, 2 חילים, 2 בסונים ושני קרנות

מוזיקה עם תזמורת כלי נשיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המנון ל21 בינואר (1794) על מלים מאת שארל לה ברן

(Hymne du Vingt-un Janvier)

  • שיר לחג החקלאות (1796) על מלים מאת אנז' אטיין קסאווייה

פואסון דה לאשאבוסרי (Chanson pour la Fête de l'Agriculture)

  • פתיחה לכלי נשיפה (1796)
  • המנון ל10 ז'רמינל - על מלים מאת תאודור דזורג

(Hymne du Dix Germinal)

מוזיקת במה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הצוואה שלא הובנה נכון (Le Testament mal-entendu) ‏(1793) - קומדיה עם ארייטות, בשתי מערכות, על לברית מאת פרנסואה-גיום דיקרה-דימיניל
  • קאנז' או הסוכן של לאזאר (1794) מעשה היסטורי במערכה אחת, על לברית מאת אנדרה פפן בלמאן

מוזיקה לפסנתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רונדו (1785)
  • סונטה לפסנתר או קלוויצ'מבלו, מס. 1 ברה, בליווי כינור

(1794)

  • סונטה מס. 2 בסי במול (1794) בליווי כינור
  • סונטה מס.3 בפה מינור, בליווי כינור
  • סונטות לפסנתר אופוס. 3 מס. 1-3 (1795)
  • סונטה לפסנתר בסי במול אופוס 4 מס.1 (1795)
  • סונטה לפסנתר בפה מינור אופוס 4. מס.2 (1795)
  • סונטה לפסנתר בדו אופוס 4 מס. 3 (1795)
  • סונטה לפסנתר בפה מיור, אופוס 5 מס.1 (1795)
  • סונטה לפסנתר ברה, אופוס 5, מס.2 (1795)
  • סונטה לפסנתר בדו מינור אופוס 5 מס.3 (1795)
  • דואט בפה לפסנתר (1796) ל4 ידיים
  • סונטה לפסנתר בדו מינור, רופוס 6, מס.1 (1800)
  • סונטה לפסנתר בלה, אופוס 6 , מס.2 (1800)
  • סונטה לפסנתר בפה, אופוס 6, מס. 3 (1800)
  • שלוש סונטות - שפורסמו לאחרי מות המלחין , קובץ שישי של סונטות (1804)
  • דואו ל4 ידיים (1796) - מוקדש לאחיו, לואי אמנואל ז'אדן
  • תרגילים לפסנתר: 20 שיעורים קטנים לפסנתר לשימוש המתחילים

(1798)בכתב העת של הקונסרבטואר Magasin de musique

מוזיקה קאמרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רביעיות ל 2 כנורות,ויולה וקונטרבס:
    • בסי במול, אופוס 1, מס.1 (1795)
    • בלה, אופוס 1 מס.2 (1795)
    • בפה מינור, אופוס 1, מס.1 (1795)
    • במי במול, אופוס 2 מס.1 (1796)
    • בסי במול מינור אופוס 2,מס.2 (1796)
    • בדו אופוס 2 מס.3 (1796)
    • בדו רופוס 3 מס.1 1797)
    • במי אופוס 3 מס.2 (1797)
    • בלה מינור אופוס 3 מס.3 (1797)
    • בסול אופוס 4מס.1 (1798)
    • בפה אופוס 4 מס.2 (1798)
    • ברה אופוס 4 מס.3 (1798)
    • במי אופוס 3 מס.
  • שלישיות מיתרים - (ספר 1 ו 2) - לכינור,ויולה וצ'לו
    • מי במול מז'ור אופוס 2 מס.1
    • בסול אופוס 2 מס. 2
    • בפה מז'ור אופוס 2 מס.3

מוזיקה קולית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שיר לכת על מצור העיר ליל (1792) לקול ופסנתר או נבל
  • רומאנס לירח (1796) לקול ופסנתר או נבל
  • קבר סופיה (Le tombeau de Sophie) (1796)

לקול וקלוויצ'מנלו או נבל (1796)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבלוג Passée des arts (בצרפתית) Jean Christophe Pucek - Hyacinthe Jadin, l'envol brisé 14-6-2009 גישה ב15.8.2011

בבלוג Passée des arts -גישה ב 15.8.2011 (בצרפתית)

Anderle, Vienna, 1999

all music

היינץ אנדרלה - חייו ותקופתו של היאסנט ז'אדן - ב תרגום לאנגלית מאת ריצ'רד פולר, 2005] גישה ב 16 באוגוסט 2011

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Castinel N. - Aube d’une vie musicale sous la révolution: la vie et l’oeuvre de Hyacinthe Jadin 1776 - 1800, Lyon 1991
  • - Adelaide de Place - Hyacinthe Jadin dans François René Tranchefort (dir.) Guide de la Musique de piano et de clavecin, Fayard, Paris, 1987

(בצרפתית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי מקורות אחרים - 1769!
  2. ^ R.Fuller, 1999- Dolmetsch Online
  3. ^ [ http://louis-xvi.over-blog.net/article-07-aout-1731-fran-ois-jadin-77972389.html פרנסואה ז'אדן בבלוג מוקדש למלך לואי הששה-עשר ולימי המהפכה]
  4. ^ R.Fuller,1999 - Dolmetsch Online
  5. ^ R.Fuller,1999 - Dolmetsch Online
  6. ^ Joseph Stevenson - see allmusic site
  7. ^ R.Fuller 1999 - Dolmetsch Online
  8. ^ R.Fuller 1999 - Dolmetsch Online