היהודי זיס (סרט, 1934)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף היהודי זיס (1934))
היהודי זיס
Jew Suss
כרזת הסרט באנגלית
כרזת הסרט באנגלית
מבוסס על היהודי זיס (רומן) עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי לותר מנדס עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי מייקל בלקון עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט היינריך פרנקל עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה Otto Ludwig עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים קונרד ויידט
דניס הואי
פרנסיס ל. סליבן
Frank Vosper
Gerald du Maurier
סדריק הארדוויק
Paul Graetz
Benita Hume
מרי קלייר עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה ג'ק ביוור עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה Gaumont-British Picture Corporation עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 1934 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 108 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט ביוגרפי, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היהודי זיס (אנגלית: Jew Suss) הוא שם סרט קולנוע בריטי משנת 1934 בבימויו של מייקל בלקון, המבוסס על רומן בשם זה של הסופר היהודי הגרמני ליון פויכטוונגר. כעבור כ-6 שנים הופק בגרמניה הנאצית סרט תעמולה נאצי ואנטישמי בעל אותו השם.

יוצר הסרט היה יהודי בעל תואר אצולה (סר) והבעלים של אולפני אילינג. בסרט כיכב קונרד ויידט (אחד השחקנים הגדולים של גרמניה שברח משם עם עליית היטלר לשלטון) בתפקיד יוזף זיסקינד אופנהיימר.

עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מתרחש בדוכסות ויטרמברג. הקהילה היהודית נאלצת לחיות בגטו ויוסף זיס אופנהיימר רוצה לצאת מהגטו ולשפר את רמת החיים של קהילתו. אופנהיימר מתגנב למסיבה שם נמצא הנסיך קארל אלכסנדר, בן דודו של דוכס ויטרמברג ויוצר איתו קשר לאחר שאופנהיימר מסייע לו לנצח במשחק הימורים. לאחר מותו של הדוכס, מקבל את הכתר לידיו קארל אלכסנדר שסובל מבזבזנות וצריך שוב את הסיוע של אופנהיימר.

הדוכס החדש רוצה להקים צבא גדול וחזק ולהעשיר את קופתו האישית ולרצות את אשת הדוכס הטרי. זיס בינתיים מתיישב בארמון מפואר לא רחוק מהדוכס ומביא אליו את ידידו הזקן לנדאואר. בתו של זיס, נעמי היפה מבקשת מאביה שישוב איתה לגטו אבל הוא מסרב כי הוא נהנה מחיי הנוחות בדוכסות. במקביל אופנהיימר מביא להקלות למען בני קהילתו בגטו והיהודים יכולים לצאת ממנו החוצה ולהתחרות במסחר מול הנוצרים. הסוחרים הנוצרים זועמים על התחרות מצד היהודים ולאחר שהם מוצאים בד ספוג בדם בחנות יהודית הם מתכננים פוגרום ומאשימים סוחר יהודי בשם זליגמן בעלילת דם של רצח ילד נוצרי למטרה פולחנית של הכנת לחם מדמו. זליגמן נאסר ונידון למוות, לנדאואר מתחנן בפני אופנהיימר שיציל אותו וזה משיג עבור זליגמן חנינה לאחר שאיים להתפטר מתפקידו.

הרב גבריאל, דודו של אופנהיימר חושף בפניו מכתבים מאמו שבהם היא כותבת כי אביו הביולוגי אינו יהודי אלא המרשל פון הידרסדורף. לילה אחד מגיע הדוכס לביתו של זיס ומתחיל לחזר אחר בתו נעמי. נעמי נמלטת מהדוכס לגג ושם היא נופלת למותה. זיס שבור ממות בתו ומחליט לנקום בפטרון שלו שהוביל למותה. הדוכס ממנה את אופנהיימר לשר הכספים שלו ואופנהיימר מחליט להעלות את המיסים בצורה דרסטית עד שבתי אב רבים מאבדים את חפציהם כי הם לא עומדים בתשלומים. אופנהיימר מציע לדוכס לשבור את חוקת ממלכתו ולארגן הפיכה צבאית שתהפוך אותו למלך אבסולוטי. כאשר הדוכס מכין רשימה של אנשים מכובדים שיעצרו לאחר הצלחת הפיכתו הוא מוסיף גם את שמו של זיס אופנהיימר לרשימה. היועץ המשפטי ויסנזה ששונא את הדוכס בא להזהיר את אופנהיימר שהוא עלול להיעצר .

כאשר ההפכה מתרחשת הדוכס גוסס מהתקף לב ורגע לפני שהוא הולך לעולמו, אופנהיימר לוחש לו כי הכול היה חלק ממזימתו לנקום בו על כך שהרג את נעמי בתו. הדוכס נפטר והמהפכנים מגיעים לזיס אופנהיימר שמבקש מהם שיעצרו אותו כדי שהמהפכה לא תיכשל. זיס אופנהיימר מועמד לדין בבית המשפט באשמת קיום מגע מיני עם נערה נוצרייה דבר שהיה אסור בחוק. גזר דינו נקבע מראש בבית המשפט והיה תלייה. אופנהיימר מוכנס לכלוב בלב הכיכר המרכזית של שטוטגרט לנגד המונים וביניהם מעט יהודים שמחכים לשמוע את אופנהיימר קורא את קריאת שמע ישראל ביחד איתם. זיס אופנהיימר ובני קהילתו מתפללים את התפילה יחדיו ואז אופנהיימר נתלה למוות. הסרט נגמר במילים: ”אולי יום אחד החומות יפלו כמו חומות יריחו וכולנו נהפוך לעם אחד”.

השפעת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט בא להזהיר את העולם מפני האנטישמיות בגרמניה הנאצית, שצברה תאוצה רבה עם עליית הנאצים לשלטון. בלקון לא ידע שכעבור כחמש שנים הסרט עתיד לשמש כמודל לסרט תעמולה אנטישמי בשם "היהודי זיס" מבית מדרשו של שר התעמולה וההשכלה העממית, יוזף גבלס שצפה בסרטו ופירש לא מעט סצנות שראה מנקודת מבט אנטישמית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]