היוגה סוטרות של פטנג'לי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

היוגה סוטרות של פטנג'לי הן 196 אימרות פילוסופיות בסנסקריט המהוות את ספר היסוד לתרגול רוב סוגי היוגה ברחבי העולם, זה למעלה מ-2000 שנה[1]. טקסט זה נחשב לקלאסיקה של היוגה, הוא תורגם ומתורגם לאורך המאות השונות, על ידי פילוסופים, מורים ליוגה ואנשי רוח.

פטנג'לי היה הראשון שאסף, ערך וגיבש את האזכורים והעקרונות של אימרות היוגה לידיי משנה סדורה, אף שאלה כבר אוזכרו בכתבים קדומים יותר, כגון הודות, ובהגאוואד גיטה[2]. בעוד ההוגים האחרים שוזרים את עקרונות היוגה באלים, סאגות סבוכות, וברעיונות שאינם מקובלים בדתות מסוימות, היוגה סוטרות של פטנג'לי כתובות באופן מתומצת ומדויק ומצטיינות בפתיחות המשתמעת מהן‏[3].

פירוש המושג "יוגה סוטרות"[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוטרה היא אימרה/פסוק/פיתגם.

יוגה היא מילה הנגזרת משורש המילה הסנסקריטית: יוג', Yuj שמשמעותה להתאחד, להצטרף ומהמילה יוק, Yoke שמשמעותה לכוון, לרכז את תשומת הלב, ליישם. הכוונה היא, לפי פטנג'לי, לאיחוד בין התודעה והנשמה. מצב בו החושים מתכנסים פנימה (לא מופרעים על ידי גרויים חיצוניים) ואין מחשבות המסיחות אותה. במצב זה התודעה שלווה ואנחנו מתמזגים עם המהות של עצמנו, לפי היוגה - הנשמה, וחווים שלווה נצחית הנקראת מצב סמדהי[4].

קיימות מספר דרכים למצב זה, ביניהן, הגמשת וחיזוק הגוף, שליטה בחושים ואימון האישיות, ריכוז, מדיטציה, תפילות, או השילוב בין כל אלו.

ה"יוגה סוטרות" הן אוסף של אימרות, סוג של "הוראות הפעלה למתרגל", שעוסקות בלימוד, חיזוק ופיתוח הגוף הגשמי וההכרה על כל היבטיה: מחשבה, תבונה, נפש ואגו, וכן בריפוי ובהתמודדות עם מכשולים פיזיים ופנימיים, כדי להגיע למצב סמאדהי.

זהותו של פטנג'לי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרשנים השונים מסכימים שפטנג'לי היה אדם שחי ופעל בטווח השנים 100 ל-500 לספירה. בנוסף ליוגה סוטרות מייחסים לו את יצירת ה-Mahābhāṣya, העוסקת בעקרונות הדקדוק הסנסקריט, וכן כתבים על רפואה הודית עתיקה - איורוודה[5]. לא ידוע הרבה על חייו הפרטיים, אך תרומתו ליוגה ולפילוסופיה ההינדית נחשבת לפנומנלית.

חלק מהמאמינים מחשיבים אותו לאל שיווה, שלבש צורת בן אנוש כדי לעזור לבני האדם. הדימוי הנפוץ ביותר שלו, בפסלים ותחריטים עתיקים הוא של גוף אדם, עם ארבע ידיים. בזוג אחד כפות הידיים מחוברות בתנוחה הקלאסית היוגיסטית: אנג'לי מודרה. היד השלישית מחזיקה את העולם והרביעית מחזיקה ספר. נחשים יוצרים כתר מעל ראשו, ומסמלים את הקשר בין רעיונותיו(שנמצאים בראשו) ובין מסירתם לתלמידיו הרבים. אמצע גופו לובש צורת פנתר, וזהו בעצם הגוף שהיוגי שואף אליו: שילוב של חוזק וגמישות.

סגנון כתיבה ומבנה הטקסט[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפורים והפילוסופיה בהודו הקדומה נלמדו בעל פה. לכן אחד האתגרים הגדולים של הפילוסופים בזמן זה היה למסור מקסימום מידע במינימום מילים. כדי להקל על המשננים, כל סוטרה מתחילה במילות קישור לקודמתה וכל אחת מהן מוגשת בצורה "ידידותית לזיכרון" ומכילה מילים ספורות[6]. האיכויות של הסוטרה הן חיסכון במילים והתנסחות בהירה הנוחה ללימוד וליישום. הסוטרה פונה לסוגים שונים של מתרגלים, מתחילים או מתקדמים. היא מציגה עמדות ללא השוואה לדעות מנוגדות, ללא ביקורת על האחרים וללא דרישה לאקסלוסיביות.

חלוקת הסוטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכל סוטרה מספר, המציין את מספר הפרק ואת מספר הסוטרה באותו פרק. למשל מספר הסוטרה הראשונה בפרק הראשון הוא:1.1 הסוטרות מחולקות ל 4 פרקים/חלקים (Padas):

פרק ראשון: סמדהי - Samãdhi[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרק כולל 51 סוטרות.

לאחר פתיח העוסק בהגדרת היוגה ניגש פטנג'לי לנושא המרכזי של הפרק שהוא פירוט על מצב הסמדהי, שמו של השלב הסופי באימון היוגה. בדרגה זו הגוף שליו לחלוטין. החושים מתכנסים פנימה, לא מגיבים לגירויים חיצוניים ואין מחשבות. לפי הסוטרות, במצב זה התודעה נחשבת לנקייה, ורק אז היא יכולה להתאחד עם הנשמה. לאחר מכן מתוארים מכשולים בתחום ההבנה, שיכולים להגרם #מחמשת סוגי הווריטיס ואיך לשלוט בהם על ידי תרגול ושליטה. הפרק מסתיים בפירוט תחושת החופש האינסופי שהמתרגל חווה במצב הסמדהי.

פרק שני: סדהאנה, Sãdhana[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרק כולל 55 סוטרות.

פירוש המילה סדהאנה הוא תרגול, אימון, לימוד. ואכן רוב הפרק עוסק בדרכים השונות לתרגול היוגה. מפורטות גם ההפרעות הריגשיות-מנטליות שיכולות להגרם מ#חמשת סוגי הקלישה. מאמצע עד סוף הפרק מוצג אחד הנושאים הבולטים של היוגה סוטרות: שמונת האיברים בגוף היוגה, או שמונת השלבים בתרגול היוגה תוך כדי פירוט חמישה מהם.

פרק שלישי:ויבהטי, Vibhũti[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרק כולל 56 או 55 סוטרות. פרשנים מסוימים, קרישנהמצ'ריה (Krishnamachary) בראשם משמיטים את סוטרה מספר:3.22 בפרק השלישי, בטענה שהיא מיותרת. לעומתם איינגר (Iyengar) ומלומדים נוספים מתעקשים להשאיר את הגרסה המלאה.

הפרק מתחיל בהשלמת פירוט שלושת איברי היוגה (מתוך השמונה) האחרונים, הקשים ביותר להשגה והסבר על הבידול שלהם מהאחרים. לאחר מכן מוצג הנושא המרכזי: ויבהטי (Vibhũti), פירושו המילה היא כוחות מיוחדים. הכוונה היא לכוחות והיכולות יוצאי-הדופן המופיעים אצל היוגי בעקבות האימון, ואזהרה מהתמכרות ומהיקשרות לכוחות אלו, פירות העבודה הקשה. לפי הכתוב הם יוצרים תלות ומהווים מיכשול בדרך לסמדהי.

פרק רביעי: קיבליה, Kaivalya[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרק כולל 34 סוטרות.

החלק הרביעי והאחרון דן בשלבים השונים של פיסגת היוגה: החל בתודעה שקטה, דרך דרגות ההתמזגות שלה עם הנשמה, עד שהיא נבלעת בתוכה לחלוטין. השלב הסופי הוא התאחדות של הנשמה עם האלוהים - Iśvara, עם הנצחי. זהו מצב הקיבליה. אלו שחווים זאת משוחררים מכל היקשרות לעולם החומר ולכל דבר שהוא. הם במצב של חופש נצחי, ויש הטוענים מוות קליני.

ציטוטים נבחרים מהסוטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1.2 יוגה היא הפסקת תנועות התודעה. yogaḥ cittavṛtti nirodhaḥ
  • 1.11 הזיכרון הוא תוצאה של מיזוג מילים ומיקרים אמיתיים עם התחושה האישית שנחוותה. anbhũta viṣaya asaṁpramoṣaḥ smṛtiḥ
  • 2.46 #אסאנה היא שילוב של דריכות והתרווחות stira sukham āsanam

עקרונות המוצגים ביוגה סוטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבני יסוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מושגים בסיסיים:

  • אישוורה, Iśvara: אלוהים או הכח הבורא-כל. בלתי פגיע, מושלם, משוחרר מקונפליקטים, אינו יכול להזיק, יודע הכל, ניצחי, המורה הראשון.[7] פעמים רבות הוא מוזכר בהקשר של עזרה למתרגל, בביטוי: iśvara pranidhana [8] שפירושו: מסירות, אמונה שלמה באלוהים. היחס של פטנג'לי לאמונה באל: מומלץ ביותר, אבל אין כפיה ויש גם דרך אחרת [9].הפרשנים והמורים המודרניים מעדיפים להתייחס יותר למסירות ולאמונה השלמה ואת האלוהים הם מתרגמים לכל דבר ספציפי שמעורר בתלמיד אמונה (בריאה, טבע, מורה, הורה וכו').
  • פורושה, puṛuṣa: הנשמה. היא פסיבית, חלק מהאלוהות, מהבריאה וגם תמצית ה"אני". להבדיל מהפרקריטי היא מושלמת ואינה ניתנת לשינוי.

העיקרון הבסיסי: בכל אחד מאיתנו קיימת נשמה. היוגי שואף להתאחד עם הנשמה. התודעה היא המרכיב של האדם הקרוב ביותר לנשמה והיא זו שיכולה להתאחד איתה. אבל כשהתודעה מבולבלת ומוסתרת על ידי חולאי ופגמי הפרקריטי (מחלות הגוף והנפש ומחשבה לא בהירה) זה לא יכול להתממש. לכן, רק כשהיוגי ירפא את הפרעות הפרקריטי שבו, תתנקה התודעה ותוכל להתאחד עם הנשמה. זו הסיבה שעל המתרגל להכיר ולטפל בכל המרכיבים שלו כאדם.

לפי הפילוסופיה היוגיסטית המרכיבים הבסיסים ביותר הם: חמשת איברי החושים - Jnanendriyas: אזניים, עיניים, אף, לשון ועור; וחמשת איברי הפעולה - Karmendriya: הפה, כפות רגליים, ידיים, איברי הרבייה, הפרשות. מעליהם נמצאת הנפש, מנס (Manas) מעליה התבונה, בודהי (Buddhi), מעליה האני, האגו (Ahaṁkrā ) ובראש הפרקריטי של האדם נמצאת התודעה, (Citta) בשבעה מצבים אופציונלים, תלוי בבריאות כל המרכיבים האחרים שצוינו. המצב הגבוה ביותר הוא כבר מצב סמדהי[10].

חמשת הקושות/מודל פנצ'מאיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במטרה לעזור למתרגל להבין את עצמו הגדיר פטנג'לי את מרכיבי הפרקריטי של האדם בחמשה רבדים, קושות: הקושות קשורות אחת לשנייה. אם הקושה החיצונית ביותר תיפגע, היא תשפיע על הפנימית ולהפך. עיקרון הקושות הוא אחד הבולטים ביוגה סוטרות של פטנג'לי מכיוון שהן אומצו על ידי היוגה הטיפולית המודרנית ומשמשים אותה כאחד הכלים המרכזיים בטיפול. רבים מהמטפלים משתמשים גם במושג "מודל פנצ'מאיה - חמש המאיות (Pancamaya Model - The Five Mayas)".

חמש הקושות/מאיות (Kośas/Mayas). ביחס להתפתחות התודעה,[11] והטיפול בהם לפי היוגה הטיפולית:

שיכבה, Kośas מהחיצונית לפנימית יסוד מאפיין ההתפתחות לקראת התודעה בעיות אפשריות בשכיבה הפתרון לפי היוגה הטיפולית
אנטומית, Annamaya אדמה ריח שלד, שרירים עור וכו' ואברי הפעולה: זרועות, רגליים, פה, רבייה, הפרשות כאבי גב, יציבה עקומה, עצמות חלשות/שבורות תזונה נכונה, עיסוי בשמנים איורווודים, הליכה, תרגול תנוחות יוגיסטיות ומנוחה.
פיזיולוגית, Pranayama מים טעם אברים פנימיים ונשימה. בעיות שונות בעיכול, מחלות נשימה כגון אסטמה, מחלות באיברים הפנימיים ובדם עשבי מרפא, תזונה נכונה, עיסוי בשמנים איורווודים, הליכה, ניקוי פנים האף עם מים, תרגילי נשימה ותרגול תנוחות יוגיסטיות בזרימה.
נפשית - מנטאלית, Manomaya אש צורה הבנה, ריח, טעם, מגע, ראייה וצליל. בעיות בזיכרון, דיסלקציה, חרדה, דיכאון, אלצהיימר, הזיות טיפוח יחסים המזינים את המתרגל, הרחבת השכלה, שינון מנטרות ו/או תפילות תרגול תנוחות יוגה במקביל עם שינון תפילות.
תבונתית, Vijnanamaya אויר מגע הבנה שמתורגמת להבחנה וידיעה הפרעות-אישיות שונות, ADD,ADHD, התמכרויות טיפול פסיכולוגי, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, הדמיה יצירתית, מדיטציה, היפנוזיה, יוגה נידרה (סוג של היפנוט-עצמי).
רוחנית - יצירתית, Anandamaya אתר צליל התודעה של האינדיווידואל דיכאון, חסר סבלנות, כעס, חרדה, ציניות, אדישות, פסימיות וכו' #תרגול שמונה השלבים של היוגה, עיסוק באמנות, שינון תפילות, יחסים מזינים.

ההפרעות בדרך להשקטת התודעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי פילוסופיית הסוטרות, רק מעטים נולדים כבעלי תודעה נקיה. רב בני האנוש, צריכים להתאמן כדי לנקות את התודעה ולוקים בסוגי חולאים וחולשות של הגוף והנפש המפריעים להם לעשות זאת. לכן, כנראה, תיאור המכשולים תופס חלק ניכר מהסוטרות.

תמצית המכשולים השונים כפי שמוזכרים לאורך הפרקים השונים:

  • חמשת הוריטיס (The five Vṛttis), חמשת המצבים של תנודות התודעה: ידע נכון, ידע לא נכון, דמיון שינה וזיכרון. הוריטיס יכולים להפריע בעיקר בתחום ההבנה ולגרום לבלבול[12].
  • חמשת הקלישות, (The five kleśas) , חמשת המצבים של חולשות באופי: בורות, אגו, היקשרות, שנאה, קינאה. יכולים לגרום להפרעות בעיקר בתחום הרגשי.
  • שלושת הגונות נמצאות בכל דבר שבטבע כולל האדם. האיכויות ואיפיונם:
    • רג'ס, Rajas - תנועה, אקטיביות, שינוי, תשוקה, התלהבות, יצירתיות.
    • טמס, Tamas - יציבות, פסיביות, חסר תנועה, איפוק, כבדות.
  • סטווה, Satvva - איזון, טוהר, יציבות, הארה.
הנטייה שלהן היא להשתנות בינן לבין עצמן ומההיבטים החיוביים והשליליים שלהן. האתגר של היוגי הוא להעלים את הרג'ס והטמס ולהגביר את הסטווה. רק כאשר נעלים את הרג'ס והטמס הסטווה תציף את ההכרה באופן טבעי. ותאפשר לה מיזוג עם הנשמה (לא לפני שגם הסטווה עצמה תשקוט)[13].

פטנג'לי, לא חוסך בתיאור חולשותיו של האדם, אך לצד זה גם משכיל לפרט דרכים שונות לטיפול.

הוראות הפעלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך כל הסוטרות מוזכר שבכל אחד טמונה היכולת להשיג את מטרת היוגה. הדרכים אולי שונות בין אדם אחד לשני ולכל אינדבדואל מתאים שביל אחר[16]:

הדרכים המוזכרות בקצרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יש מעטים הנולדים כ"נשמות מפותחות" הם מסוגלים להגיע לפיסגה ללא כל תרגול או הכנה[17].
  • מסירות ואמונה שלמה באל[18].
  • על ידי חוויה רוחנית כתוצאה משימוש בעשבים (הכוונה לפיטריות ועשבי הזיה)[19].
  • שינון מנטרה עם שם האלוהים או משהו הנערץ עלינו ובליבנו[19].

קרייה יוגה Kriyā Yoga[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשמעות היא יוגה של הפעולה והיא כוללת[20]:

  • טאפאס, Tapas - אימון גופני מוקפד וקשוח שיוצר חום גדול, בעירה בגוף. הקפדה על אכילה מדודה.
  • לימוד, Svadhyāya - טקסטים הנותנים השראה לתרגול כגון הודות, חזרה ושינון מנטרות קדושות.
  • התמסרות מוחלטת לאל, Iśvara praṇidhāna - תפילות וכניעה מוחלטת של הגוף והנפש.

שמונת אברי גוף היוגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלו הם בעצם שמונה שלבים שיש ללמוד ולתרגל לפי הסדר המוצג כדי להבריא ולאמן את הגוף, המחשבה והנפש כדי להגיע למצב סמדהי. דרך זו נקראת בפי פטנג'לי גם: אשטנגה יוגה והיא המודגשת, המקיפה והמדוברת ביותר מבין כל דרכי התרגול שפטנג'לי מתאר[21].

  1. יאמה (Yama): מחולקת לחמשה הדיברות הנוגעים ליחסים שבין אדם לסביבה ומטרתם למנוע מהפרט לפגוע או להזיק לסובבים אותו: אהימסה (Ahimsa) - לאלימות, סטייה (Satya) - אמת בדיבור ובמחשבה, אסטייה (Asteya) - לא ליגנוב, ברהמצ'ריה (Brahmacarya) - לא לנצל מינית משהו אחר (לקיים יחסי מין שמשרתים מטרה מסוימת: אהבה נעלה, חיי משפחה וכו'), אפריגרהה (Aparigraha) - לא לחמוד.
  2. ניאמה (Niyama): גם הניימה מחולקת לחמשה הדיברות הנוגעים ליחסים שבין אדם עם עצמו ומטרתם לפתח את האישיות של היוגי: סאוצ'ה (Sauca) - ניקיון פנימי וחיצוני, סנטושה (Santosa) - לקבל את מה שקורה לנו, טפס (Tapas) - משמעת עצמית המתייחסת לפעילות ששומרת על גופנו: תרגול פיזי ואכילה נכונה, סבדייה (Svadhyaya) - ללמוד את האלוהות ואת עצמנו, אישוורהפרניידנה (Isvarapranidhana) - כניעה מוחלטת לאלוהות,או הבריאה, לדעת מתי "לשחרר" ולהשאיר את השליטה לנשגב מאיתנו.
  3. אסאנה (Asana)- המשמעות היא תנוחת-גוף. שלב זה עוסק בהגמשת וחיזוק גוף היוגי, תוך כדיי תרגול האסאנות השונות, כדיי למנוע מחלות, לחזק את השליטה בחושים ובמחשבה, ולהכין את הגוף לישיבה ארוכה בעת המדיטציה.
  4. פראניאמה (Pranayama) - שליטה בנשימה. הכוונת הנשימה למקומות שונים בגוף ולמחשבה היא כלי חיוני בדרך להרגעת התודעה.
  5. פרטיהארה (Pratyahara) - נסיגה החושים מגירויים חיצוניים.
  6. דהראנה (Dharana) - תשומת לב לאובייקט פיזיי מסוים. ריכוז.
  7. דהיאנה (Dhyana) - התעמקות באובייקט אחד. גיוס התודעה לעברו תוך השקטת החושים (לא לאפשר לגירויים חיצוניים להסיח את התודעה). מדיטציה.
  8. סמאדהי - היטמעות מלאה במצב המדיטטיבי. האני זה האובייקט והאובייקט זה אני. השלב הסופי מחולק לתת-שלבים כשבפיסגה האינדיבידואל ניטמע בנשמתו וזוכה בחופש ניצחי (יש הטוענים שהשלב הזה הוא בעצם מוות קליני)

שלושת השלבים האחרונים שונים במהותם מהאחרים, באינטנסיביות הריכוז הנדרשת מהמתרגל ובחיבור האינטגרלי שביניהם. פטנג'לי קורא לחיבור הזה: סמיימה. (Samyama)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סוטרות היוגה של פטנג'לי/סוואמי ונקטסאננדה/מודן הוצאה לאור
  • יוגה סוטרות של פטנג'לי, תירגום אורית סן גופטה.
  • דניאל רווה, חוטים פילוסופיים ביוגה של פטנג'לי. הקיבוץ המאוחד
  • Light On TheYoga Sutras of Patanjali /B.K.S Iyengar /2002 edition by Thorsons
  • The heart of Yoga/T.K.V. Desikachar/1995 adition by Inner Traditions International
  • The Yoga Sutras of Patanjali/Edwin F. Bryant/A New Edition

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The heart of Yoga/T.K.V. Desikachar/1995 adition by Inner Traditions International, p.145
  2. ^ Light On TheYoga Sutras of Patanjali /B.K.S Iyengar /2002 edition by Thorsons, p. 48
  3. ^ The heart of Yoga/T.K.V. Desikachar/1995 adition by Inner Traditions International, p. 9
  4. ^ Light On TheYoga Sutras of Patanjali /B.K.S Iyengar /2002 edition by Thorsons p. 4-5
  5. ^ Light On TheYoga Sutras of Patanjali /B.K.S Iyengar /2002 edition by Thorsons, p. I
  6. ^ The Yoga Sutras of Patanjali/Edwin F. Bryant/A New Edition (2007?) by North Point Press/p. xxxv
  7. ^ 78-81.Light On TheYoga Sutras of Patanjali /B.K.S Iyengar /2002 edition by Thorsons, p
  8. ^ Light On TheYoga Sutras of Patanjali /B.K.S Iyengar /2002 edition by Thorsons, sutras:1.23, 2.1, 2.32, 2.45
  9. ^ 83-86.The Yoga Sutras of Patanjali/Edwin F. Bryant/A New Edition (2007?) by North Point Press/p.
  10. ^ 131 -132.Light On TheYoga Sutras of Patanjali /B.K.S Iyengar /2002 edition by Thorsons
  11. ^ 100, 51.Light On TheYoga Sutras of Patanjali /B.K.S Iyengar /2002 edition by Thorsons, p
  12. ^ The Yoga Sutras of Patanjali/Edwin F. Bryant/A New Edition (2007?) by North Point Press/p. 27-28
  13. ^ The Yoga Sutras of Patanjali/Edwin F. Bryant/A New Edition (2007?) by North Point Press/p. 57-58
  14. ^ 118.The Yoga Sutras of Patanjali/Edwin F. Bryant/A New Edition (2007?) by North Point Press/p
  15. ^ 119-120.The Yoga Sutras of Patanjali/Edwin F. Bryant/A New Edition (2007?) by North Point Press/p
  16. ^ The heart of Yoga/T.K.V. Desikachar/1995 adition by Inner Traditions International, Sutra 1.22
  17. ^ The heart of Yoga/T.K.V. Desikachar/1995 adition by Inner Traditions International, Sutra 1.19
  18. ^ The heart of Yoga/T.K.V. Desikachar/1995 adition by Inner Traditions International, Sutra 1.23
  19. ^ 19.0 19.1 Light On TheYoga Sutras of Patanjali /B.K.S Iyengar /2002 edition by Thorsons, Sutra 4.1
  20. ^ Light On TheYoga Sutras of Patanjali /B.K.S Iyengar /2002 edition by Thorsons, Sutra 2.1
  21. ^ Light On TheYoga Sutras of Patanjali /B.K.S Iyengar /2002 edition by Thorsons Sutras 2.28-3.3