היטושי איממורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
היטושי איממורה
今村均
לידה 28 ביוני 1886
סנדאי, האימפריה היפנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 באוקטובר 1968 (בגיל 82)
יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1907 עריכת הנתון בוויקינתונים
דרגה גנרל ארמייה עריכת הנתון בוויקינתונים
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיטורים
מסדר השמש העולה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היטושי איממורה (Imamura Hitoshi 今村 均‏; 28 ביוני 1886 - 4 באוקטובר 1968) היה גנרל בצבא היפני הקיסרי במלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

איממורה נולד בעיר סנדאי שבמחוז מיאגי לשופט מקומי. הוא סיים את לימודיו באקדמיה הצבאית הקיסרית ב-1907 ובמכללת המלחמה של הצבא ב-1915. ב-1917 קיבל את דרגת הקפטן ונשלח לאנגליה כנספח צבאי בשנה שלאחר מכן. באפריל 1927 התמנה איממורה לנספח הצבאי בהודו הבריטית. לאחר שקודם לדרגת קולונל ב-1930 החזיק איממורה במספר תפקידי מטה במחלקת המבצעים של המטה הכללי של הצבא היפני הקיסרי עד 1932. לאחר שפיקד למשך זמן קצר על הרגימנט ה-57 בשאנגחאי, שב איממורה ליפן והתמנה למפקד בית הספר הצבאי נרשינו, תפקיד אותו מילא עד 1935.

המלחמה בסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 1935 קיבל איממורה את הפיקוד על חטיבת הרגלים ה-40 ואת דרגת מייג'ור גנרל. הוא מונה לסגן ראש מטה צבא קוואנטונג במנצ'וקוו במרץ 1936. בין השנים 19371938 שימש איממורה מפקד בית הספר למקצועות חיל הרגלים בטויאמה.

במרץ 1938 קיבל איממורה את דרגת לויטננט גנרל ונמסר לו הפיקוד על הדיוויזיה החמישית ששהתה אז בסין, עליה המשיך לפקד במהלך השלבים המוקדמים של מלחמת סין–יפן השנייה.

בין 1940 ל-1941 שימש איממורה סגן המפקח הראשי על אימוני הצבא, אחד התפקידים בעלי ההשפעה הרבה ביותר בצבא היפני. לאחר מכן קיבל איממורה את הפיקוד על הארמייה ה-23.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 1941 מונה איממורה למפקד הארמייה ה-16 ונשלח להוביל אותה בפלישה לאיי הודו המזרחיים. בעת הקרב, עת התקרבו כוחותיו לאי ג'אווה, נפגעה ספינת התובלה עליה שהה מטורפדו, שקעה ואיממורה נאלץ לשחות לחוף.[1]

לקראת סוף 1942 קיבל איממורה את הפיקוד על הארמייה השמינית, שהייתה אחראית על הארמייה ה-17 (שלחמה באיי שלמה) ועל הארמייה ה-18 (שלחמה בגינאה החדשה). בניגוד למקובל, נהג איממורה ברחמנות כלפי האוכלוסייה המקומית באיי הודו המזרחית, התנהגות שלעיתים הובילה לעימותים עם מטה קבוצת ארמיות המשלוח הדרומית ועם המטה הכללי בטוקיו. עם זאת, מדיניות זו הובילה ליחסים תקינים עם האוכלוסייה המקומית והקלה על הכיבוש.[2]

ב-1943 קודם איממורה לדרגת גנרל. ביחד עם מפקד הצי ברבאול, תת-אדמירל גיניצ'י קוסאקה, נכנע איממורה בפני בעלות הברית בספטמבר 1945.

בתום המלחמה עצר צבא אוסטרליה את איממורה באשמת פשעי מלחמה, בכללם הוצאה להורג של שבויי מלחמה והמתין למשפט בבית דין צבאי. באפריל 1946 שלח איממורה מכתב למפקד האוסטרלי ברבאול בו ביקש ממנו להאיץ את משפטו על מנת להקל על שפיטת פושעי מלחמה אחרים. איממורה הואשם בכישלון לרסן את חברי הפיקוד שלו, שביצעו זוועות אכזריות ופשעים אחרים.[3] משפטו נערך ברבאול בין ה-1 ל-16 במאי 1947. הוא נמצא אשם ונידון לעשר שנות מאסר אותן ריצה בכלא סוגאמו שבטוקיו עד שחרורו ב-1954.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא היטושי איממורה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ צ'ן.
  2. ^ באדג'.
  3. ^ תמליל משפטו של טומויוקי ימאשיטה, עמ' 87.