היינריך הארי, דוכס סקסוניה ובוואריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
היינריך הארי
היינריך השלישי, דוכס סקסוניה;
היינריך השנים-עשר, דוכס בוואריה
פסל בקתדרלת בראונשווייג, אשר אמור להציג את דמותו של היינריך הארי
כינוי הארי (der Löwe)
התחלת כהונה 1142
סיום כהונה 1180
הקודם היינריך הגאה
בת זוג

קלמנטיה מצרינגן;
מתילדה, נסיכת אנגליה, בתו של הנרי השני;
אידה מבליסקאסטל (נישואים מורגנטיים)

צאצאים

מאשתו קלמנטיה: גרטרוד מבוואריה, ריצ'נזה;
מאשתו מתילדה: מתילדה, ריצ'נזה, היינריך החמישי, לותר מבוואריה, אוטו הרביעי ווילהלם, דוכס לינבורג; וכן ע"פ מקורות נוספים: אלינור, אינגיביורג וילד נוסף שמת בינקותו;
ומאשתו המורגנטית, אידה מבליסקאסטל: מתילדה, אשתו של היינריך בורווין הראשון, נסיך מקלנבורג

שושלת בית ולף
אב היינריך הגאה, דוכס בוואריה
אם גרטרוד מסקסוניה, בתו של לותר השלישי
תאריך לידה 1129
תאריך פטירה 6 באוגוסט 1195 (בגיל כ־66)
מקום קבורה בראונשווייג
דוכסויותיו של היינריך הארי – סקסוניה ובוואריה
פסלו המקורי של היינריך, ארי בראונשווייג, בטירת דנקוורדרודה (Dankwarderode) בבראונשווייג

היינריך האריגרמנית: Heinrich der Löwe)‏ (11296 באוגוסט 1195), אשר נמנה עם בית ולף (Welf), היה דוכס סקסוניה תחת השם היינריך השלישי (מ-1142) ודוכס בוואריה תחת השם היינריך השביעי (מ-1156); דוכסויות שאותן החזיק בשליטתו עד שנת 1180.

היינריך היה מהנסיכים הגרמנים החזקים ביותר בזמנו, עד אשר עלה בידיהם של יריביו מבית הוהנשטאופן לבודד אותו ובסופו של דבר לחטוף מידיו את דוכסויותיו, בעת שלטונם של דודנו פרידריך הראשון ושל יורשו, היינריך השישי.

בשיאו של שלטונו שלט היינריך על שטח עצום, אשר התפרש למן חופי הים הצפוני והים הבלטי ועד להרי האלפים, ומווסטפליה ועד פומרניה. היינריך קנה כח זה בחלקו בגין חריפותו הצבאית והפוליטית, ובחלקו באמצעות מה שהורישו לו ארבעת סביו וסבותיו.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היינריך נולד בראוונסבורג להיינריך הגאה, דוכס בוואריה וסקסוניה, אשר בתורו היה בנם של היינריך השחור ושל יורשת בית בילונג, דוכסי סקסוניה לשעבר. אימו של היינריך, גרטרוד, הייתה בתם היחידה של הקיסר לותר השלישי ושל אשתו ריצ'נזה מנורטהיים, יורשת השטחים הסקסוניים של נורטהיים ושל רכושם של הברונונים (Brunonen), הרוזנים מבראונשווייג.

אביו של היינריך נפטר ב-1139 בגיל 32, כשהיינריך היה עודו ילד. טרם מותו נושל אביו מדוכסויותיו ב-1138 וב-1139 בידי קונרד השלישי – שהיה יריבו לכתר ב-1938 – אשר מסר את סקסוניה לידי הדוכס הגדול אלברכט "הדב" ואת בוואריה לידי לאופולד הרביעי. ואולם היינריך לא ויתר על תביעתו לירושתו, ובשנת 1142 השיב קונרד את סקסוניה לידיו. כמי שלקח חלק במסעי הצלב הוונדיים, היינריך השיג לעצמו בשנית גם את בוואריה, להחלטתו של הקיסר החדש, פרידריך הראשון, בשנת 1156.

היינריך היה מייסדן של הערים מינכן (ב-1157‎ או ב-1158) וליבק (1159). כמו כן, הוא ייסד ופיתח את הערים שטאדה, לינבורג ובראונשווייג. בבראונשווייג, בירתו, הוא קבע פסל אריה מארדארי בראונשווייג – הסמל ההרלדי שלו, אשר הזדקר מחצר טירתו, דנקוורדרודה (Dankwarderode) למן 1166 – פסל הארד הראשון מצפון להרי האלפים. בהמשך בנה היינריך את קתדרלת בראונשווייג בסמוך לפסל.

בשנת 1147 נישא היינריך לקלמנטיה מבית צרינגן (Zähringen) – ובכך זכה בטריטוריות אשר ירשה בשוואביה. ב-1162 התגרש ממנה, כנראה בלחצו של הקיסר פרידריך ברברוסה, אשר לא שמח מדי על קיומן של חזקות של בית ולף במגרשו הביתי, והציע להיינריך מספר מבצרים בסקסוניה בתמורה לגירושין. בשנת 1168 נישא היינריך למתילדה, בתם של הנרי השני, מלך אנגליה, ושל אלינור, דוכסית אקוויטניה, ואחותו של ריצ'רד לב הארי.

היינריך תמך ממושכות ובנאמנות בדודנו, הקיסר פרידריך הראשון בניסיונותיו של האחרון לבסס את אחיזתו בכתר הקיסרי ובמלחמותיו החוזרות ונשנות בערי לומברדיה ובאפיפיורים, שבהן ניצח מספר פעמים בעזרתו של היינריך ושל אביריו הלוחמים ללא חת. אולם ב-1174 סירב היינריך לסייע לפרידריך בפלישה מחדש ללומברדיה, מפני שהיה עסוק בעצמו באבטחת גבולותיו המזרחיים. הוא סבר כי ההרפתקאות האיטלקיות הללו אינן שוות את המאמץ, וזאת גם לאחר שפרידריך הציע להעניק לו את העיר העשירה גוסלר – פרס שאותו חמד היינריך מזה זמן רב.

מסעו של ברברוסה אל תוך לומברדיה הסתיים בכישלון מוחץ, והוא נטר טינה להיינריך, אשר לא סייע לו. פרידריך ניצל את עוינותם של הנסיכים הגרמנים האחרים כלפי היינריך, אשר ביסס בהצלחה מדינה חזקה ובעלת רצף טריטוריאלי שכללה את סקסוניה, בוואריה ושטחים ניכרים בצפון ובמזרח גרמניה – ודאג בשנת 1180 כי יישפט שלא-בפניו על אי-ציות, בפני חבר שופטים שהורכב מבישופים ומנסיכים. בהצהירו כי החוק הקיסרי גובר על החוק הגרמני המסורתי, הפשיט בית המשפט את היינריך משטחיו והכריז עליו כעל פורע חוק. אז פלש פרידריך עם הצבא הקיסרי לסקסוניה, כדי להוריד את דודנו על ברכיו. בעלי-בריתו של היינריך נטשו אותו, והוא נאלץ לבסוף להיכנע, בנובמבר 1181, ברייכסטאג שבארפורט. ב-1182 הוא הוגלה מגרמניה לשלוש שנים, ונשאר בנורמנדי אצל חותנו, הנרי השני מלך אנגליה, בטרם הורשה לשוב לגרמניה ב-1885. הוא הוגלה בשנית בשנת 1188. אשתו מתילדה נפטרה ב-1189.

כאשר יצא פרידריך ברברוסה למסע הצלב השלישי שב היינריך לסקסוניה, גייס צבא נאמנים, כבש והחריב את העיר העשירה בארדוויק כעונש על אי-נאמנותה; רק הכנסיות בעיר נותרו על עומדן. בנו של ברברוסה, היינריך השישי, הביס שוב את הדוכס. אך בשנת 1194, כשקרב קיצו, הוא השלים עם הקיסר ושב לשטחיו המקוצצים שסביב בראונשווייג, שם סיים את חייו כדוכס בראונשווייג, חי בשלווה ומימן עבודות אמנות ואדריכלות. היינריך נפטר ב-6 באוגוסט 1195.

ייחוס משפחתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבותיו של היינריך, שלושה דורות אחורה
היינריך הארי אביו:
היינריך העשירי ("הגאה"), דוכס בוואריה
אבי אביו:
היינריך התשיעי ("השחור"), דוכס בוואריה
אבי סבו מצד אביו:
ולף הראשון, דוכס בוואריה
אם סבו מצד אביו:
יודית מפלנדריה
אם אביו:
ווּלפהילדה מסקסוניה
אבי סבתו מצד אביו:
מגנוס, דוכס סקסוניה
אם סבתו מצד אביו:
סופיה מהונגריה
אמו:
גרטרוד מסקסוניה
אבי אמו:
לותר השלישי
אבי סבו מצד אמו:
גבהארד מזופלינבורג
אם סבו מצד אמו:
הדוויג מפורמבאך
אם אמו:
ריכנצה מנורטהיים
אבי סבתו מצד אמו:
היינריך השמן
אם סבתו מצד אמו:
גרטרוד מבראונשווייג

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1147 נישא היינריך לקלמנטיה מצרינגן (נפטרה בערך ב-1167), בתם של קונרד הראשון ושל קלמנס מלוקסמבורג-נאמוּר, והתגרש ממנה ב-1162. לזוג נולדו מספר ילדים:

בשנת 1168 נישא היינריך לנסיכה האנגלייה מתילדה, בתו של הנרי השני מבית פְּלַנְטַגֶנֶט ושל אלינור מאקוויטניה. מזיווג זה נולדו הצאצאים הבאים:

בנוסף נישא היינריך (בנישואים מורגנטים) לאידה מבליסקאסטל, בתו של הדוכס גוטפריד מבליסקאסטל, ונולדה להם בת אחת:

כרוניקנים שכתבו על אודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]