היינריך מארשנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
היינריך מארשנר

היינריך מארשנרגרמנית: Heinrich Marschner) ‏(16 באוגוסט 1795 - 16 בדצמבר 1861) היה מלחין גרמני, שכתב 23 אופרות וזינגשפיל, יריבו של ובר וידידם של בטהובן ושל מנדלסון. מרשנר נהנה מהערכה רבה ונחשב לאחד מחשובי המלחינים באירופה משנת 1830 בערך עד סוף המאה ה-19. אפילו היום מקובל לראות בו את מלחין האופרה הראשון במעלה בין מות ובר לוגנר. מארשנר חיבר מספר רב של אופרות שעניינן פיות או מעשי קסמים והשתמש לצורך זה בחומר, שמקורו בשירי עם, סוגה שוובר הכניס לשימוש ב"קלע החופשי" שלו (1821). האופרה האחרונה שהעלה על בימה הייתה "אוסטין" ב-1852. מאז ואילך העיב כוכבו העולה של ריכרד וגנר על זה של מארשנר.

אף כי מארשנר ראה עצמו בעיקר כמלחין אופרות, הוא כתב גם מספר ניכר של לידר, שבע שלישיות פסנתר ושתי רביעיות פסנתר. יצירותיו אלה לא נעלמו מעיניו של רוברט שומאן, שהרעיף שבחים רבים על שלישיות הפסנתר, ובצדק. מארשנר לא שירבט יצירות אלה כלאחר יד; ניכר בהן, שהקדיש זמן ומאמץ ניכרים לכתיבתן. כל אחת מיצירותיו לפסנתר, כינור וצ'לו הכתיר בתואר "גראנד טריו", אות לחשיבות שייחס להן. ביצירות מעולות אלה אפשר למצוא את מכלול הרגשות, שמילאו את התנועה הרומנטית באמצע המאה ה-19, כשהם באים לביטוי באורח רענן, מקורי ושובה לב.

אופרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Titus (1817)
  • Der Kiffhäuser Berg (1817)
  • Saidar und Zulima (1818)
  • Heinrich IV und d'Aubigné (1819)
  • Der Holzdieb (1825)
  • Lukretia (1827) (Op. 67)
  • Der Vampyr (1828)
  • Der Templer und die Jüdin (1829) (Op. 60), drawn from Sir Walter Scott's Ivanhoe.
  • Des Falkners Braut (1830) (Op.65)
  • Hans Heiling (1833), Marschner's greatest success, which established him as the premier European composer of Romantic opera and influenced Wagner's The Flying Dutchman (opera)|Der Fliegender Holländer.
  • Das Schloß am Ätna (1836)
  • Der Bäbu (1838) (Op. 98)
  • Das Stille Volk
  • Ali Baba
  • Der Wiener in Berlin
  • Fridthjof's Saga
  • Kaiser Adolf von Nassau (1844) (Op. 130)
  • Austin (1852)
  • Der Sängeskönig Hiarne, oder Das Tyrfingschwert (1861) (posthumously produced in 1863)
  • "טיטוס" (1817)
  • "הר קיפהאוס" (1817)
  • "זיידר וזולימה" (1818)
  • "אנרי הרביעי וד'אובינייה" (1819)
  • "גנב העץ" (1825)
  • "לוקרציה" (1827) (אופוס 67)
  • "הערפד" (1828)
  • "הטמפלר והיהודיה" (1829) (אופוס 60) מבוסס על "אייבנהו" של סר וולטר סקוט
  • "כלת הבזייר" (1830) (אופוס 65)
  • "האנס היילינג" (1833), הצלחתו הגדולה ביותר של מארשנר, שהעלתה אותו למקום הראשון בין מלחיני אופרות רומנטיות באירופה והשפיעה על "ההולנדי המעופף" של ריכרד וגנר.
  • "הטירה על האטנה" (1836)
  • "האציל ההודי" (1838) (אופוס 98)
  • "העם הדומם"
  • "עלי באבה"
  • "הווינאי בברלין"
  • "עלילות פרידטיוף"
  • "קייזר אדולף מנאסאו" (1844) (אופוס 130)
  • "אוסטין" (1852)
  • "מלך השיר, היארנה, או חרב-טירפינג" (1861, בוצע לאחר מותו, ב-1863)

זינגשפיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Schön Ella (1822)
  • Prinz Friedrich von Homburg (Op. 56)
  • Der Goldschmied von Ulm (1856)
  • Die Hermannßchlacht
  • "אלה היפה" (1822)
  • הנסיך פרידריך מהומבורג" (אופוס 56)
  • "הצורף מאולם" (1856)
  • "הקרב של הרמן", על פי קלייסט.

מוזיקה קאמרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שלישיית פסנתר מס' 1 ב-לה מינור, אופוס 29
  • שלישיית פסנתר מס' 2 ב-סול מינור, אופוס 111
  • שלישיית פסנתר מס' 3 ב-פה מינור, אופוס 121
  • שלישיית פסנתר מס' 4 ב-רה מז'ור, אופוס 135
  • שלישיית פסנתר מס' 5 ב-רה מינור, אופוס 138
  • שלישיית פסנתר מס' 6 ב-דו מינור, אופוס 148
  • שלישיית פסנתר מס' 7 ב-פה מז'ור, אופוס 167
  • רביעיית פסנתר מס' 1 ב-סי במול מז'ור, אופוס 36
  • רביעיית פסנתר מס' 2 ב-סול מז'ור, אופוס 158

מראי מקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חלק מן המידע בדף זה מופיע באתר של הוצאת סילברטראסט, אבל ניתן אישור להעתיק, להפיץ ו/או לשנות מסמך זה תחת רישיון GNU FDL.
  • ביוגרפיה ; רשימות אופרות וזינגשפילה Heinrich Marschner*

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]