היינריך קספאר שמיד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

היינריך קספאר שמידגרמנית: Heinrich Kaspar Schmid;‏ 11 בספטמבר 18748 בינואר 1953) היה מלחין גרמני.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמיד נולד בלנדאו. בנעוריו למד מוזיקה אצל אביו, שהיה מורה בבית ספר ומנצח מקהלה. במשך שנים אחדות גם שר במקהלת נערים בקתדרלה של רגנסבורג. הוא נכנס לאקדמיה למוזיקה במינכן, שם למד הלחנה אצל לודוויג טואילה. ב-1905 קיבל משרת הוראה באקדמיה של מינכן וב-1919 קודם לדרגת פרופסור מן המנין. אחרי מלחמת העולם הראשונה החלה תקופה מצליחה במיוחד בקריירה של שמיד, הן כנגן והן כמלחין. הוא סייר באוסטריה, סקנדינביה ורוסיה. ב-1921 התמנה למנהל הקונסרבטוריון של קרלסרוהה וב-1924 קיבל לידיו את הנהלת בית הספר למוזיקה של אאוגסבורג (כיום קונסרבטוריון). שמיד פרש מעבודתו האקדמית בשנת 1932.‏[1]

היינריך קספאר שמיד מת בגייזלבולאך, סמוך למינכן, בשנת 1953.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינה סגנונית, השתייכו יצירותיו של שמיד לשלהי התקופה הרומנטית יותר מאשר לחידושי המאה ה-20. השפעתו של ברהמס, במיוחד, ניכרת מאוד ברגישותו היוצרת של שמיד. הדבר ניכר ביותר בסונאטות לכינור ופסנתר (1920, 1939). יצירתו הטובה ביותר היא, קרוב לוודאי, הסימפוניה ברה מינור (1947), שזכתה להערכה רבה על רעננותה ועל הטיפול המיומן שלה בחומרים מוזיקליים מסורתיים. יסודות של מוזיקה עממית בווארית מופיעים במוזיקה למיסות הכפריות, בחיבוריו הכוראליים, בלידר שלו, ביצירותיו הקאמריות ובאופרה שלו.‏[2]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אנדרו מקקרדי, הערך "היינריך קספאר שמיד" במילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין
  2. ^ מקקרדי, שם