היכל התרבות
ערך זה עוסק בהיכל התרבות בתל אביב. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו היכל התרבות (פירושונים).
היכל התרבות ע"ש פרדריק ר. מאן הוא אולם הקונצרטים העיקרי של תל אביב-יפו, ובנוסף לקונצרטים מוצגים בו לעתים מחזות זמר, מופעים ונערכים בו כנסים. בצמוד להיכל התרבות נמצאים תיאטרון הבימה וגינת יעקב. האולם הכיל 2,760 מקומות ישיבה, בטרם שופץ ומספר המקומות בו הופחת ב-2013 לכ-2,350, שעדיין הפכו אותו לאחד האולמות הגדולים ביותר בישראל.
בנייתו של "היכל התרבות" נמשכה ארבע שנים והייתה מלווה בקשיים שאפיינו את מדינת ישראל הצעירה. האולם נחנך ב-1 באוקטובר 1957.[1]
ההיכל הוא אולם הבית של התזמורת הפילהרמונית הישראלית, ובנוסף לה הופיעו בו תזמורות מפורסמות מרחבי העולם, ובהן התזמורת הפילהרמונית של ברלין, התזמורת הסימפונית של לונדון, תזמורת פילדלפיה והתזמורת הפילהרמונית של ניו יורק. עם הסולנים שהופיעו על בימת היכל התרבות נמנים ליאונרד ברנשטיין, יצחק פרלמן, יהודי מנוחין, דניאל בארנבוים, אייזיק שטרן, ארתור רובינשטיין ועוד.
בנוסף לקונצרטים מתקיימים בהיכל הופעות פופ ורוק של זמרים מהמובילים שבמוזיקה הישראלית בהם: שלמה ארצי, שרית חדד, אייל גולן, משה פרץ, ריטה ועופר לוי.
בניין היכל התרבות תוכנן על ידי האדריכלים דב כרמי, זאב רכטר ויעקב רכטר וכך גם "ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו". "גן יעקב" השוכן בצמידות להם תוכנן על ידי יעקב רכטר. שני רחובות סמוכים להיכל התרבות, האחד מקביל לו ואחד ניצב לו, קרויים על שם שני אישים הקשורים להיסטוריה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית: ברוניסלב הוברמן וארטורו טוסקניני.
התוכנית לשינוי מבנה ההיכל [עריכה]
בשנת 2005 נודע שעיריית תל אביב מתכננת שינוי רחב היקף במבנה ההיכל אשר עיקר מטרתה לדברי העירייה הוא שיפור האקוסטיקה באולם ובניית חדרי חזרות. על תוכנית השינויים הופקד משרד האדריכלים קולקר-קולקר-דיימונד מירושלים והיא זכתה לתמיכה רבה ממספר גורמים, בהם המנצח זובין מהטה אשר תקף את מצב היכל התרבות כיום: "האולם הזה לא ראוי, גם אם אוהבים את הארכיטקטורה אנחנו צריכים לשמר את זה מבחינת הצליל ומהבחינה הזאת זה פשוט לא מתקבל על הדעת מה שקורה עכשיו". על אף תמיכת העירייה ומספר גורמים נוספים לתוכנית זו, שאותה קידם דני קייזר, מהנדס העיר באותה עת, קמו גם מתנגדים רבים ובהם קודמו בתפקיד, ישראל גודוביץ, האדריכל עמרי איתן והלל שוקן, ראש בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב.[2]
בספטמבר 2006 אושרה התוכנית סופית במועצת עיריית תל אביב ומאז שנה זו הייתה בשלבי ביצוע מתקדמים. השיפוץ הסתיים באפריל 2013, וכחלק מהשינויים שבוצעו במבנה הופחת מספר המקומות ב-400.[3] ב-1 במאי 2013 התקיימה הופעת הבכורה לאחר שידרוג ההיכל, בהופעת התזמורת הפילהרמונית הישראלית.
קישורים חיצוניים [עריכה]
- היכל התרבות, אתר הבית
- אלה בינשטוק, סימפוניה מן האולם החדש, דבר, 4 באוקטובר 1957, המשך
- טלילה בן זכאי, "עשור להיכל התרבות", מעריב, 1 באוקטובר 1967
- אסתר זנדברג, אונסק"ו ישראל: תוכנית היכל התרבות מפירה תנאי "העיר הלבנה", באתר הארץ, 27 בדצמבר 2005
- נעם בן זאב, שיפוץ היכל התרבות: קונצ'רטו לפטיש ולמסור, באתר עכבר העיר, 17 באוגוסט 2009
- אסתר זנדברג, מה יעלה בגורל ההיכל, באתר עכבר העיר, 10 בדצמבר 2009
- חגי חיטרון, הקונצרט האחרון של היכל התרבות הישן, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2011
- אסתר זנדברג, הכיכרות שמארחות את המחאה החברתית, כאן היכל התרבות עמד, באתר הארץ, 4 באוגוסט 2011
- מיכאל יעקובסון: היכל החורבות או היכל התרבות? - על פרויקט חידוש הבניין, Xnet, 20 במרץ 2012
הערות שוליים [עריכה]
- ^ ר. עזריה, היכל התרבות - לרשות הציבור ולהנאתו, מעריב, 2 באוקטובר 1957
- ^ הלל שוקן, לא פחות ברברית מהשמדת פסלי בודהה באפגניסטאן, באתר הארץ, 25 ביולי 2005
- ^ חגי חיטרון, פון דוחנני לא ינצח בפתיחת היכל התרבות בת"א, באתר הארץ, 1 במאי 2013
