חורף 73
חֹרֶף 73
|
|---|
|
אֲנַחְנוּ הַיְּלָדִים שֶׁל חֹרֶף שְׁנַת שִׁבְעִים וְשָׁלוֹשׁ, |
| (הבית הראשון בשיר) |
חורף 73 (או ילדי חורף 73) הוא שיר עברי שכתב שמואל הספרי, הלחין אורי וידיסלבסקי ועיבד ירון בכר. את השיר ביצעה לראשונה להקת חינוך מיוחד (להקה צבאית של חיל חינוך) עם הסולנית רוני אבני בערוץ הראשון, ביום העצמאות של שנת 1994.
תוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]
השיר הוא מונולוג של הילדים שנולדו לאחר מלחמת יום הכיפורים, הנאמר לאחר שבגרו והתגייסו לצה"ל, ומופנה אל הוריהם. הילדים מייחסים להוריהם את הבטחת יונת השלום כשהולידו אותם, ובכל זאת בהגיעם לגיל גיוס גם הם נדרשים להילחם. הם עומדים במשימה באורך רוח, אך מבקשים מהוריהם לחדש את ההבטחה. השיר מבטא את הכאב הגדול בארץ בעקבות המלחמה, שלא נשכח לאורך השנים וחוזר ומציף כאשר אותם תינוקות שגדלו בצילה של המלחמה ממשיכים בדרכי אבותיהם בשמירה ובהגנה על המדינה, ללא הגעת השלום המיוחל.
הביטוי "הבטחתם" בשיר, מתייחס לתקווה ולהבטחה לא כתובה, בחברה הישראלית, ונותן בכך אזכור תרבותי לשירים קודמים, ביניהם השיר "הן אפשר" שנכתב במהלך מלחמת השחרור, והשיר "אני מבטיח לך", שנכתב במהלך מלחמת יום הכיפורים.
חיבור השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמואל הספרי, כותב השיר, היה חייל במלחמת יום הכיפורים ואיבד בה את חברו הטוב יורם וייס, שנהרג בתעלת סואץ (ותחילה נחשב נעדר).[1] בסוף 1993 החל הספרי לעבוד על חומרים לשירים ללהקת חינוך מיוחד. הספרי כתב את השיר בשנת 1994, השנה שבה נחתמו הסכמי אוסלו, שעוררו תקווה לשלום אך לוו בפיגועים קשים. תחושותיו של הספרי והזיכרונות שנשא עימו על המלחמה ועל חברו גרמו לכתיבת השיר.
קבלה והשפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספרי סיפר כי השיר בוצע לא אחת לפני ראש הממשלה ושר הביטחון באותו תקופה, יצחק רבין. הספרי ביקש מחברי הלהקה להישיר מבט אל רבין במשך כל השיר. השיר התקבל בתחושות מעורבות. יש הרואים בו שיר תבוסתני,[2] המחליש את שומעיו ואינו נותן תקווה לסיום המלחמות, או שיר שמאלני המציג את ההנהגה כמי שהבטיחה ונדרשת "להפוך אויב לאוהב". השיר היה שנוי במחלוקת עד כדי כך שבתחילה לא הסכימו תחנות הרדיו גלי צה"ל וקול ישראל לשדרו. אך לאחר שהושר בטקס המעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות, הוא פרץ והצליח לנגוע באלפי החיילים שנכחו בטקס ובצופים בבית, שצפו בטקס במשדר של הערוץ הראשון.
השיר נבחר למקום הראשון במצעד שירי הלהקות הצבאיות ולמקום השני במצעד שיר ה־60 של רשות השידור. הוא הפך לאחד השירים המסמלים את מלחמת יום הכיפורים ואת יום הזיכרון.
הביטוי "חורף שבעים ושלוש" שהוטבע בשיר הפך לשם נרדף לתקופת מלחמת יום הכיפורים.[3]
ב-16 במרץ 2023 נשאה אילנה דיין בתוכנית "עובדה" מונולוג המביע את דעתה האישית, בו הביעה עמדה על הרפורמה המשפטית וסיימה אותו במילים: "תדמיינו את עצמכם במיעוט. אחרי שתדמיינו, תחליטו באיזה צד של ההיסטוריה אתם רוצים לעמוד, ומה תספרו יום אחד לילדים של חורף שנת עשרים ושלוש." בעקבותיו, החל שימוש בביטוי "ילדי חורף שנת 23" בהתייחסות לבני נוער שלקחו חלק במחאה נגד הרפורמה המשפטית[4]. בנוסף שימש הביטוי "חורף שנת 23", יחד עם ציון יובל למלחמת יום הכיפורים, במטרה להשוות בין הסכנות של הרפורמה לאלה של מלחמת יום הכיפורים, ועל מנת להשוות את ממשלת נתניהו לממשלת גולדה מאיר.
באוקטובר 2023, בעקבות מתקפת פתע על עוטף עזה על ידי ארגוני הטרור מרצועת עזה, קיבל הביטוי "חורף 23" משמעות מחודשת המסמלת את ההלם וההפתעה בהם שוב הוכתה ישראל על ידי אויביה. ביטוי לכך ניתן בסינגל של הזמרים והיוצרים אודיה ואיזי בשם "חורף 23". הסינגל מציג ביטוי להלם ולחרדות שאוחזות אף בדור הצעיר בעקבות הטבח, ומפנה תרעומת כלפי הנהגת המדינה והצבא וכלפי אלוהים על שאפשרו לטבח להתרחש.
פרודיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
השפעתה של המחאה שבשיר ניכרת גם בפרודיות הלעומתיות שגרר אפילו שנים רבות לאחר הוצאתו.
- בשנת 2000 הציגה סדרת הטלוויזיה הסאטירית "החרצופים" את הפוליטיקאים ותיקי מלחמת יום הכיפורים (אביגדור קהלני, רפאל איתן, אהוד ברק, אריאל שרון ויצחק מרדכי) כשהם שרים: "אנחנו הזקנים של חורף שנת שבעים ושלוש", מזכירים את הישגי דורם, לרבות הסכמי השלום עם מצרים ועם ירדן, ומסיימים: "אנו תוהים – אם נותר בכם הכוח, לנו למחול – ולסלוח, על כך שבדם – וכאב, נלחמנו כדי שתוכלו – לייבב: 'הבטחתם יונה'".
- בשנת 2011 פרסמה חבורת לאטמה סרטון[5] שבו חיילים שרים: "אנחנו הילדים של אוסלו – שנת 93'. מכרתם אותנו בדשא – תמורת הבטחות. הייתם גברים עייפים שרצו פרס נובל לשלום, הייתן נשים צעירות שרצו לערבב מציאות וחלום".
- בשנת 2015 יצר עמיר בניון פרודיה ימנית נוספת.[6]
- בשנת 2016 יצר גיל נאור פרודיה במחאה על פרשת אופק בוכריס.[7][8]
- בשנת 2020 פרסמה סדרת הטלוויזיה הסאטירית "היהודים באים", לקראת עונתה הרביעית, גרסה בשם "הילדים־של־הילדים של חורף שנת 73", ובה ביקורת המושמעת על מצב העניינים הנוכחי בישראל מפי בני דור ה־Y ודור ה־Z.[9]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "חורף 73" באתר בית לזמר העברי
- מילות השיר "חורף 73" באתר שירונט
השיר בביצוע המקורי של להקת חיל חינוך מיוחד, סרטון באתר יוטיוב- על השיר, באתר "תרבות•il"
- מחברי השיר ומבצעיו המקורים מספרים עליו, סרטון באתר יוטיוב, מתוך התוכנית "שיר השישים", הערוץ הראשון, 2008 (לרגל חגיגות שנת ה-60 למדינת ישראל)
- שמואל הספרי, "ילדי חורף 73": איך שיר נולד, בכנס סיירת חרוב, נובמבר 2009, סרטון באתר יוטיוב
- נדב מנוחין, 40 שנה למלחמת יום כיפור: בחזרה לשיר "חורף 73", באתר וואלה!, 13 בספטמבר 2013
- מאיר תורג'מן, עדיין מחכים ליונה: חברי להקת חיל החינוך התאחדו, 21 בספטמבר 2015
- אבי בניהו, החורף ההוא, באתר מעריב אונליין, 4 באוקטובר 2015
- יוסי חרסונסקי, הבטחתם יונה, ילדי חורף 73 ילדי קיץ 14, באתר "חרסונסקי מיוסיק", 31 ביולי 2014
- עופרה עופר אורן, איך כתב שמואל הספרי את "חורף 73", ולאן נעלמה היונה המובטחת, באתר Xnet, 16 בספטמבר 2018
- חורף 73 יכול לחזור, באתר Israel Defense, 6 באוגוסט 2013
- אור הלר, ילדי חורף 73 בני 50: בחזרה לשיר שהפך את הבטן לדור לוחמי כיפור, באתר חדשות 13, 22 בספטמבר 2023
ביצועים נוספים לשיר:
- הבטחתם יונה, אחרי 20 שנה, סרטון באתר יוטיוב – מבצעי השיר המקוריים בביצוע לצד חברי להקת חיל חינוך, 2015
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שמואל הספרי, "ילדי חורף 73": איך שיר נולד, בכנס סיירת חרוב, נובמבר 2009, סרטון באתר יוטיוב.
- ^ ראו לדוגמה תגובה לשיר מאת אלישיב רייכנר משנת 1999, באתר בני עקיבא.
- ^ כך למשל ב-נאום של שר הביטחון בוגי יעלון משנת 2013: "צה"ל השתנה מאז מלחמת יום הכיפורים. החברה הישראלית השתנתה. אך כמה מעובדות היסוד שלנו נותרו בעינן, לא פחות משהיו באותו חורף של שנת 73."
- ^ אנחנו ילדי הדמוקרטיה של חורף 23 - מיקי גבריאלוב
- ^ חורף 73, סרטון באתר יוטיוב.
- ^ הבטחתם יונה", סרטון בדף הפייסבוק של בניון.
- ^ הבנות של בוכריס, סרטון באתר יוטיוב.
- ^ "רצינו שמירה, קיבלנו זין": סרטון המחאה נגד אופק בוכריס, באתר מאקו, 7 בדצמבר 2016
- ^ אנחנו הילדים־של־הילדים של חורף, שנת 73!, סרטון באתר יוטיוב.