הילולה
הילולה היא חגיגה, סיום או סעודת מצווה אשר מקובלים וחסידים נוהגים לקיים ביום השנה לפטירת צדיק. במהלך ההילולה נהוג לעסוק במעשיו ותורתו של "בעל ההילולה".
המקור הקדום ביותר למנהג נזכר בפירוש רש"י בשם תשובות הגאונים:
ובתשובת הגאונים מצאתי כל הנך ריגלי דאמוראי היינו יום שמת בו אדם גדול קובעים אותו לכבודו ומדי שנה בשנה כשמגיע אותו יום מתקבצים תלמידי חכמים מכל סביביו ובאים על קברו עם שאר העם להושיב ישיבה שם
ההילולה המוכרת ביותר מתקיימת בל"ג בעומר, לזכרו של רבי שמעון בר יוחאי. ביום זה נוהגים רבים לפקוד את קברו שבמירון. ישנם מנהגים רבים הנוהגים בהילולת רשב"י. אחד המנהגים הוא הקריאה בזוהר בכלל ובספר האידרא בפרט בו מתואר יום פטירתו של רשב"י ושם מופיעה קריאה לעריכת הילולה ושמחה.
הילולה בולטת נוספת היא של משה רבנו בתאריך ז' באדר. יש הנוהגים להתענות ביום זה תענית דיבור[1].
בתנועת החסידות ישנה חשיבות מיוחדת להילולות, כאשר כל חצר חסידית חוגגת את ההילולות של האדמו"רים שלה. חסידים נוהגים לא לומר תחנון ביום פטירת הצדיק, מנהג שחלק מהפוסקים יצאו נגדו, בהם הרב עובדיה יוסף[2] ובעל שו"ת שם אריה[3].
הנוהגים לקיים הילולה ביום פטירת צדיקים מסבירים כי ביום זה מתעלה ומתפשטת נשמתו ומתעצם כוחו של הצדיק בעולם כולו ולכן זהו יום של שמחה.
הילולות ידועות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מרים הנביאה – י' בניסן, קברה בקדש (או בהר סין ליד פטרה או במתחם קבר האמהות טבריה ראה הערה)[4]
- משה – ז' באדר
- יהושע בן נון – י"ח באייר ל"ג בעומר (או כ"ו בניסן או כ"ח בניסן או כ"ט בניסן)[9] תמנת סרח בהר אפרים, קבר יהושע בן נון
- דוד המלך – ו' בסיון, שבועות, קבר דוד המלך בהר ציון שבירושלים
- רחל – י"א בחשוון, קבר רחל בבית לחם
- רבי שמעון בר יוחאי – י"ח באייר, ל"ג בעומר, קבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון
- הילולת רבי אלעזר בן רבי שמעון בר יוחאי – ביום כ"ה באלול יום בריאת העולם בהר מירון
- רבי מאיר בעל הנס – י"ד באייר, פסח שני, קבר רבי מאיר בעל הנס בטבריה
- התנא רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול – כ"ה בסיון – בכפר סאג'ור (או בכפר חנניה או בכפר כנא)
- האר"י – ה' באב, צפת
- רבי חיים בן עטר (האור החיים) – ט"ו בתמוז, בהר הזיתים שבירושלים
- רבי יצחק חי טייב מכונה רבי חי טייב לא מת – י"ט בכסלו וחלק חוגגים בט"ז באייר, בבית הקברות בורג'ל בתוניס, תוניסיה
- רבי אלימלך מליז'נסק – כ"א באדר, בליז'נסק, פולין
- רבי ישעיה שטיינר (רבי ישעיה'לה מקרסטיר) – ג' באייר, בבודרוגקרסטור שבהונגריה
- רבי דוד בידרמן מלעלוב ראשון לחצר וחסידות לעלוב – ז' בשבט, קברו בעיר לעלוב, פולין
- רבי ישראל אביחצירא באבא סאלי – ד' בשבט, קבר הבאבא סאלי בנתיבות
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אליעזר מלמד, הילולת רשב"י, באתר פניני הלכה
- הילולות צדיקים, סדרת שעורים מפי הרב אורי שרקי, מתוך אתר מכון מאיר.
- "מנהגי יום ההילולה", הרבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד, 15 בינואר 1981
- מליצי יושר, באתר אוצר החכמה אנציקלופדיה לימי זיכרון.
- מליצי יושר באתר הספרייה הלאומית אנציקלופדיה לימי זיכרון והילולא.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תק"פ, סעיף ב'
- ^ שו"ת יביע אומר חלק ג' סימן יא אות ט
- ^ אורח חיים סימן יד
- ^ לפי התנ"ך מרים נקברה בקדש. ההיסטוריון יוספוס פלביוס מוסיף שהיא נקברה בהר סין ליד פטרה. עד המאה הרביעית לספירה אכן יש עדות כתובה למסורת של עלייה לרגל לקברה של מרים באזור פטרה, אולם מאז נשתכחה מסורת זאת ומקום הקבר נשכח גם הוא. יש המזהים אותו במבנה המפואר של אל-דיר במערבה של פטרה[דרוש מקור]. על פי מסורת יהודית מאוחרת (כ-2500 שנה אחרי מותה) המופיעה לראשונה בספר המסע של תלמיד הרמב"ן 'תוצאות ארץ ישראל', מרים קבורה לצד יוכבד וצפורה במתחם קבר האמהות טבריה
- ^ אלעזר בירבי קליר, אהלי איכה גילו קדישים.
- ^ הלכות גדולות הלכות תשעה באב
- ^ כלבו סימן ס"ג
- ^ ארחות חיים עמוד רי"ד
- ^ יהושע היה בן 110 שנה במותו. בספרות חז"ל מוזכר כי יש לצום תענית צדיקים ביום פטירתו, אך קיימת מחלוקת לגבי התאריך המדויק של יום זה: המקורות הקדומים מציינים את פטירתו בי"ח באייר[5]. במקורות המאוחרים יש שכתבו כ"ו בניסן[6], כ"ח בניסן[7] או כ"ט בניסן[8]. כיום לא נהוג לקיים את צום יהושע.