רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף הין)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

תוכן עניינים

כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידות, שיעורים ומשקלות משמשים בתחומים הלכתיים רבים. ברשימה זו, המידות ממוינות לפי גדלן, מהקטנה לגדולה (וכשיש מחלוקת - על פי הפסיקה המקובלת). למידות המסומנות בכוכבית בטבלה ישנן גרסאות שונות (או מחלוקות בפירושן) המובאות בפירוט לאחר הטבלה. ב"הגדרה הלכתית על פי יחידה אחרת" - הערך ראשון הוא מגדיר עיקרי והשאר מגדירים משניים/נגזרים, או, קירובים מדויקים מקובלים.

שיטת ר' אברהם חיים נאה מבוססת‏[1] על שיטת הרמב"ם שאחריו נמשכו שאר הפוסקים הספרדים, כולל מרן השולחן ערוך והגאון החיד"א, מנהג ירושלים ו"מנהג העולם" בלשון המשנה ברורה (החפץ חיים)‏[2].

שיטת החזון איש מבוססת על מדידת הנודע ביהודה לשיעור הרביעית, על פי ההגדרה המצויה בגמרא‏[3] ואת חידושו כתב בספר "ציון לנפש חיה". הורו כדבריו החתם סופר[4], הגר"א‏[5], רבי חיים מוולוז'ין[6] ועוד מספר קהילות בגולה‏[7].

שיטת הרמב"ם (כפי שמופיע בטבלאות וההגדרות להלן) מגדירה מחדש את שיעור שיטת ר' חיים נאה. היא מבוססת על דברי הרמב"ם‏[8] והשולחן ערוך[9] מנהג ירושלים‏[10] ומנהג הספרדים‏[11] , כאשר הבסיס לחישוב הוא הערכת משקל מטבע ה"דרהם"‏[12] על פי כתבי הרמב"ם. בימינו נשקל המטבע מחדש ומשקלו לפי שיטת הרמב"ם הוא כ- 2.8 גרם, ושיעור זה הינו מדויק יותר לדעת תלמידי חכמים רבים שחקרו את המידות, השיעורים והמשקולות‏[13].

מידות אורך[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחידה הבסיסית של האורך היא אצבע, והיא המגדירה את יתר היחידות.

שם המידה הגדרה הלכתית על פי יחידה אחרת ערך ביחידה המטרית
ר' חיים נאה חזון אי"ש הרמב"ם
אצבע, אגודל (יחידה בסיסית) 2 ס"מ 2.4 ס"מ 1.9 ס"מ
טפח (טפחא), פשך 4 אצבעות 8 ס"מ 9.6 ס"מ 7.6 ס"מ
סיט* טפח 8 ס"מ 9.6 ס"מ 7.6 ס"מ
זרת (זרתא) 1/2 אמה 24 ס"מ 28.8 ס"מ 22.8 ס"מ
אמה*, גומד, גרמיד 6 טפחים 48 ס"מ 57.6 ס"מ 45.6 ס"מ
ריס \frac{1}{7.5} מיל = 266\frac{2}{3} אמה 128 מטר 153.6 מטר 121.6 מטר
מיל 2000 אמה = 7.5 ריס 960 מטר 1152 מטר 912 מטר
פרסה (פרסא) 4 מיל = 30 ריס = 8000 אמה 3.84 ק"מ 4608 מטר 3.65 ק"מ

אצבע, אגודל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצבע ואגודל, הם מידות תנאיות. משמעות תאורטית - רוחב אצבעו של אדם.

הגדרותיהם: מידת רוחב אגודלו של אדם בינוני בחלק הרחב מעל הפרק האמצעי של האגודל. בהתאם לשיטת הרב חיים נאה, הכוונה היא לעובי האגודל, בצורה המאפשרת מדידה מהירה על ידי הצבת שני האגודלים על השולחן ובכל פעם העברת האגודל האחורי קדימה.

הגדרות נוספות: 7 גרגרי שעורה בינוניים הדחוקים זה בצד זה, או, אורך 2 גרגרי שעורה זה אחר זה שלא בדוחק. הגדרות אלו עם שעורה של ימינו תואמות את השיטה שקובעת את מידת האצבע ל-1.9 ס"מ. ואם אלו גרגרי שעורה גדולים - 2 ס"מ‏[14].

שימושים לדוגמה: אורך חוטי הציצית. יש אומרים 4 אגודלים ויש אומרים 12 אגודלים.

טפח[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – טפח

טפח (טפחא), פשך – מידה מקראית. בציווי על בניית שולחן לחם הפנים שבמשכן נצטווה משה "ועשית לו מסגרת טפח סביב" (שמות כה:כה). בארמית לעתים מכונה 'טפחא', ולעתים (נדירות) 'פשך'.

משמעות תאורטית
רוחב אגרוף קמוץ.
הגדרה הלכתית
4 'אצבע'ות.
שימושים הלכתיים לדוגמה
  • למצוות נטילת ארבעת המינים בסוכות: אורך ערבה והדס מינימלי - 3 טפחים; אורך לולב מינימלי - 4 טפחים.
  • רוחב מינימלי של סוכה - 7 טפחים; גובה סוכה מינימלי - 10 טפחים.

סיט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידה תנאית.

בשימוש למדידות הקשורות בבגדים ואריגים (אריגה, טוויה, תפירה, צביעה וכיוצא בזה). מובאת בוריאציות שונות "רוחב הסיט", "מלוא רוחב הסיט", "מלוא הסיט".

משמעות תאורטית
רוחב מתיחה מסוימת באזור היד; על פי המקובל - המרחק שבין האצבע לאמה כשהן פשוקות. כך היה מקובל למדוד צורכי תפירה בתקופה ההיא.
בהלכה משמשת גם המידה 'מלוא רוחב הסיט כפול' הנמדדת מקצה הבוהן לקצה האצבע במתיחה מקסימלית, ושיעורה שני טפחים.
הגדרה הלכתית
ההגדרה המקובלת - המרחק שבין האצבע לאמה במתיחה מקסימלית.
יש מחכמי ישראל המבדילים בין הוריאציות השונות וקובעים ש'רוחב הסיט' ו'מלוא רוחב הסיט' הוא כמקובל, אך 'מלוא הסיט' הוא שיעור שישית זרת שהוא 2 אצבעות (חלק מהגאונים והרמב"ם), או שיעור שליש זרת שהוא 4 אצבעות (גאונים אחרים).
שימושים הלכתיים לדוגמה
  • גוזז צמר בשבת חייב חטאת אם גזז כמות צמר שאפשר לטוות ממנה חוט שארכו לפחות פעמיים רוחב הסיט.
  • אורג שני חוטים בשבת חייב חטאת אם ארג כמלוא הסיט.

זרת (זרתא)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידה מקראית (מידות החושן: "זרת אורכו וזרת רוחבו" (שמות לט:ט)).

'זרתא' הוא שמה הארמי של מידה זו, כפי שמופיע לעתים בתלמוד.

משמעות תאורטית
המרחק בין האגודל לזרת במתיחת יד מקסימלית.
אפשרות נוספת: האמה היא הארוכה באצבעות והזרת היא הקצרה, ע"כ מידת 'זרת' נקבעה להיות חצי ממידת ה'אמה'.
הגדרה הלכתית
חצי 'אמה' ('אמה בת ששה טפחים').
שימוש הלכתי לדוגמה
מידות החושן - "זרת אורכו וזרת רוחבו" (שמות לט:ט).

אמה, גומד, גרמידא[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אמה (מידת אורך)

מידה מקראית (בציווי ה' לנח על מעשה התיבה: "שלש מאות אמה ארך התבה, חמשים אמה רחבה, ושלשים אמה קומתה" (בראשית ו:טו)).
אף השם גומד (גומד בוויקימילון) הוא מקראי ("וַיַּעַשׂ לוֹ אֵהוּד חֶרֶב וְלָהּ שְׁנֵי פֵיוֹת, גֹּמֶד אָרְכָּהּ" (שופטים ג:טז)).
'גרמידא' הוא שמה הארמי של מידה זו, כפי שמופיע (לעתים נדירות) בתלמוד.

משמעות תאורטית
אורך ידו של אדם בינוני מהמרפק ועד לקצה האצבע אמה.
הגדרה הלכתית
אמה רגילה - 6 טפחים.
ישנן 2 וריאציות על האמה הרגילה: 'אמה שוחקת' ו'אמה עצבה'; כאשר משמעות 'שוחקת' - מרווחת, ומשמעות 'עצבה' - מצומצמת. האופן שבו מעריכים אמה הוא בהנחת ששה אגרופים קמוצים זה בצמידות לזה; האופן שבו מעריכים אמה שוחקת הוא בהרפייתם שלא יהיו צמודים, והאופן שבו מעריכים אמה עצבה הוא בהצמדת האגרופים בדחיקה. שיעור הסטייה של האמה השוחקת והאמה העצבה מהאמה הרגילה הוא בין 1 ס"מ ל-2 ס"מ בערך.
בנוסף לאמה הרגילה, ישנה 'אמה בת חמישה טפחים' שאורכה (כפי שמובן משמה) הוא 5 טפחים, מה שמעניק לאמה הרגילה את הכינוי 'אמה בת ששה טפחים'.
להלכה: רק האמות שנזכרות בציוויי התורה על כלי המשכן (שלחן לחם הפנם וכדומה) ועל מידות המזבח נמדדות ב5 טפחים; כל יתר האמות ההלכתיות בכל התורה נמדדות באמה בת ששה טפחים.
שימושים הלכתיים לדוגמה
  • גובה סוכה מקסימלי - 20 אמה.
  • מידות שלחן לחם הפנים - "אמתיים אורכו ואמה רוחבו ואמה וחצי קומתו".

ריס[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידה תנאית למדידת מרחקים (חופפת מבחינת סדרי גודל למידה הרומית 'סטדיון' הקטנה מ'ריס'). כ-130 עד 150 מטר.

הגדרה הלכתית
1/7.5 מן המיל.
שימוש הלכתי
אין לה שימוש הלכתי בפני עצמה, בדרך כלל מובאת כפירוש ותרגום למידות אחרות (מיל ופרסה).

מיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידה תנאית למדידת מרחקים; כשמה של מידה רומאית מקבילה (וקטנה ממנה במעט).

הגדרה הלכתית
2000 אמות.
שימושים הלכתיים לדוגמה

פרסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידה תנאית למדידת מרחקים; כשמה של מידה רומאית מקבילה (וגדולה ממנה בהרבה).

הגדרה הלכתית
4 מילים.
שימוש הלכתי לדוגמה
  • (במידת זמן הנגזרת מפרסה) - אסור לאדם להתפלל כאשר הוא נזקק לנקביו; אם התפלל, יצא ידי חובת תפילה בתנאי שהוא יכול היה להתאפק משך זמן כשיעור הליכת פרסה.

מידות חריגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכו 6 אמות; על שם קנה המידה שראה יחזקאל בנבואתו שבו נמדד בית המקדש: "וביד האיש קנה המדה, שש-אמות באמה וטפח" (יחזקאל מ:ה). משמע לפי התחשיבים שבפסוקים בהמשך (שלעתים באים באמות ולעתים בקנים), שאורך הקנה הוא 6 אמות. דבר זה קשה בלשון הפסוק שהבאנו שנכתב בו שקנה הוא "שש אמות באמה, וטפח" (גם בלי השוואה לפסוקים אחרים לשון הפסוק קשה). לפי המפרשים, הפסוק שצוטט לעיל מדבר באמות בנות 5 טפחים, ושיעור הפסוק כך הוא "6 אמות, כאשר כל אמה - היא אמה וטפח", כלומר האמות בפסוק מומרות מבנות 5 טפחים לבנות 6; סה"כ - 6 אמות רגילות. לפי החוקרים, הטפח המוזכר בפסוק משמש לידית אחיזה (ושוב הגענו ל6 אמות). קנה כזה היה, לפי המחקר, כלי מדידה סטנדרטי במסופוטמיה.

חבל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהלכות שבת, לעניין תחום שבת (שהוא 2000 אמות), נכתב במשנה (מסכת ערובין, ה, ד): "אין מודדין אלא בחבל של חמשים אמה לא פחות ולא יתר", ועל סמך משנה זו נקבע בתלמוד הירושלמי: "כמה הוא מידת התחום? ארבעים חבלים". אין חז"ל משתמשים סתם כך במונח חבל לתאר 50 אמות.

גרופית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש המפרשים (רבינו גרשום, רמב"ם) שאף פירוש המילה 'גרופית' המופיעה במשנה הוא 'טפח', ויש שכותבים (רש"י) שהוא רוחב שונה – 2 אגרופים. ישנם האומרים ש'גרופית' אינה מידת אורך כלל, אלא פירושה 'ענף'.

מידות נפח[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרך אחת לקשר בין מידות הנפח למידות האורך היא בעזרת מידת המקווה, שעל פי חז"ל היא "אמה על אמה ברום 3 אמות" שהם "ארבעים סאה" (סאה בדרך כלל באה למדוד חומרים יבשים, וכאן משמשת למדידת נוזלים); קרי: 3 אמות מעוקבות = 40 סאה.

דרך נוספת היא בעזרת אמירת חז"ל כי רביעית הלוג מידתה "אצבעיים על אצבעיים על אצבעיים וחצי [אצבע] וחומש [אצבע]". כלומר 2 אצבעות אורך, כפול 2 אצבעות רוחב, כפול (2+0.5+0.2) 2.7 אצבעות גובה. קרי: רביעית שווה 10.8 אצבעות מעוקבות.

בעזרת כללים אלה, בנו השיטות השונות את כל מידות הנפח, שגם הן מקושרות ביניהן באמצעות קבועי הכפלה.

שם המידה הגדרה הלכתית על פי יחידה אחרת ערך ביחידה המטרית
ר' חיים נאה חזון אי"ש הרמב"ם
קורטוב 1/64 לוג 5.4 מ"ל 9.33~ מ"ל \frac{1}{2}מ \frac{1}{8} של הרביעית
כגרוגרת 1/3 ביצה 19.2 סמ"ק 33.18~ סמ"ק 15 סמ"ק
כזית* מחלוקת: 1/2 ביצה בלא קליפתה ; פחות מ1/3 ביצה עם קליפתה; זית כפי שאנחנו מכירים 25.6 סמ"ק 49.77~ סמ"ק פחות מ-15 סמ"ק
ככותבת בין שני זיתים לביצה 40-50 סמ"ק
עוכלא 1/2 רביעית 43.2 מ"ל/סמ"ק 74.65~ מ"ל/סמ"ק
שמינית 1/8 לוג
כביצה (יחידה בסיסית) והיא \frac{2}{3}מן הרביעית ‏[15] 57.6 סמ"ק 99.53~ סמ"ק 49.4 סמ"ק
רביעית 1/4 לוג או 2*2*2\frac{7}{10}אצבעות מעוקבות 86.4 מ"ל/סמ"ק 149.3~ מ"ל/סמ"ק 75 סמ"ק
פרס מחלוקת: 3 ביצים - 4 ביצים
ליטרא 2 רביעיות = 1/2 לוג 172.8 מ"ל/סמ"ק 298.6 מ"ל/סמ"ק
לוג 6 ביצים 345.6 מ"ל/סמ"ק 597.2~ מ"ל/סמ"ק 300 מ"ל/סמ"ק
רובע, רובע הקב* 1/4 קב
קב* 24 ביצים (4 לוגים) 1.38~ ליטר (1382.4 סמ"ק) 2.39~ ליטר (2388.79~ סמ"ק) 1.2 ליטר (1200 סמ"ק)
עומר, עשרון 1/10 איפה 2.49~ ליטר (2488.32 סמ"ק) 4.3~ ליטר (4299.81~ סמ"ק) 2.16 ליטר (2160 סמ"ק)
הין 12 לוג 4.15~ ליטר (4147.2 סמ"ק) 7.17~ ליטר (7166.36~ סמ"ק)
סאה, גריוא, גריוה* 6 קבים 8.3~ ליטר (8294.4 סמ"ק) 14.3~ ליטר (14332.72~ סמ"ק) 7.2 ליטר (7200 סמ"ק)
איפה, בת 3 סאים 24.88~ ליטר (24883.2 סמ"ק) 43~ ליטר (42998.17~ סמ"ק) 21.6 ליטר (21600 סמ"ק)
לתך חצי כור = 15 סאים 124.42~ ליטר 214.99~ ליטר 108 ליטר
כור, חומר 10 איפות = 30 סאים 248.83~ ליטר (0.25~ מ"ק) 429.98~ ליטר (0.43~ מ"ק) 216 ליטר (0.216 מ"ק)

הגאונים נהגו לייחס את שיעורי הנפחים לכפולות של ביצה (שהיא יחידת נפח), וכך מקובל היום. הרמב"ם, לפי הגמרא (פסחים, ק"ט), העדיף לייחס אותם לתיבות שממדיהן נתונים ביחידות של 'אצבע' -על בסיס 10.8 אצבעות שוות לנפח רביעית.

המנמוניקה "כאס-קלב יגודו" נהוגה כסימן לזכירת היחסים בין מידות הנפח העיקריות: כור, איפה, סאה, קב, לוג, ביצה. ערך הגימטריה של האותיות "יגודו" הן ההכפלות הנדרשות למעבר בין היחידות: כור מכיל י (10) איפות, איפה מכילה ג (3) סאים, סאה מכילה ו (6) קבים, קב מכיל ד (4) לוגים, לוג מכיל ו (6) ביצים.

קורטוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידה תנאית - שיעור מועט, דומה ל'קורט'.

הגדרה הלכתית
1/64 לוג.
בשיטת הרמב"ם=\frac{2*2*2\frac{7}{10}}{2*8}*1.9^3=המרה בין קורטוב לסמ"ק

כגרוגרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידה תנאית - נפח תאנה בינונית.

הגדרה הלכתית
1/3 ביצה.
שימושים הלכתיים לדוגמה

כזית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כזית

מידה תנאית - נפחו של זית בינוני.

הגדרה הלכתית
מחלוקת:
יש אומרים (גאונים) כגודל הזיתים בארץ ישראל,
יש אומרים (תוספות[16] ועוד) ששקול ל-1/2 ביצה,
ויש אומרים (בדעת הרמב"ם ועוד, למנהג הספרדים) שהזית קטן מ-1/3 ביצה (מאחר הגרגורת גדולה מהזית ומידתה 1/3 ביצה).
לפי שיטות שונות בהלכה (חזון אי"ש[17] ועוד) הזית אינו מקושר באמצעות קבועי הכפלה לנפחים אחרים, אלא משוער בפני עצמו כגודל זית בינוני.
שימושים הלכתיים לדוגמה
  • שיעור מזערי של מאכל שיש לברך אחר אכילתו ברכה אחרונה הוא כזית.
  • כמות מינימלית של בשר אדם מת כדי לטמא - כזית.

ככותבת הגסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידה תנאית - כתמרה שהחלה להתייבש, נפח תמר גדול.

הגדרה הלכתית
בין שני זיתים‏[18] לביצה.
שימוש הלכתי לדוגמה

עוכלא, שמינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידות תנאיות למדידת נוזלים; עוכלא משמשת גם למשקל.

הגדרה הלכתית
1/8 לוג.

כביצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כביצה

מידה תנאית; נפח ביצה.

הגדרה הלכתית
נפחה של ביצה בינונית כולל קליפתה.
וריאציה שונה של מידה זו, שמשמשת בכמה הלכות, היא מדידת ביצה בינונית ללא קליפתה; ההפרש ביניהן מועט (כ-5%).
כמו ה'כזית', אף 'כביצה' לשיטות מסוימות, אינו מקושר לשיעורים האחרים. כיום, את כל המידות האחרות נהוג לחשב על פי מידת האצבע בעזרת נוסחת ההמרה מאורך לנפח, כך שבפועל 'כביצה' לא מהווה יחידה יסודית בסקאלת הנפח.
שימוש הלכתי לדוגמה

רביעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תנאי - רביעית של לוג. משמש למדידת נוזלים שונים.

הגדרה הלכתית
1/4 לוג (נפח של ביצה וחצי)
שימושים הלכתיים לדוגמה

פרס[עריכת קוד מקור | עריכה]

חצי ככר לחם סטנדרטית של ימי חז"ל (פירוש מילולי: 'חצי', ולכן משמש לעתים גם כחציין של מידות אחרות, שנזכרות בסמוך לביטוי. גם המונח 'פלג' משמש לכך).

הגדרה הלכתית
מחלוקת בתלמוד, ואף בפסיקת ההלכה: יש שיטות (רמב"ם ועוד) הפוסקות ששיעורו 3 ביצים, ויש שיטות (רש"י ועוד) הפוסקות ששיעורו 4 ביצים.
שימוש הלכתי לדוגמה
  • שיעור הפרנסה המינימלי המוטל על בני עיר לספק לעני המחזר על הפתחים - פרס - חצי ככר לחם.

ליטרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידה תנאית למדידת נוזלים; נגזרת ממידה זו משמשת למשקל - ובה רוב שימוש חז"ל (בתיאורי מקרים של מקח וממכר של ירקות, בשר וכדומה).

הגדרה הלכתית
2 רביעיות לוג.
שימוש הלכתי
לא מובא כשיעור מינימלי או מקסימלי לקיום הלכה כלשהי, אך מוזכר בדיני שקילה, לגבי האופן שבו חנווני צריך לשקול ללקוחותיו; לדוגמה: "תנו רבנן: היה מבקש ממנו שלשה רבעי ליטרא, לא יאמר לו: 'שקול לי שלשה רבעי ליטרא, אחת אחת', אלא שוקל ליטרא ומניח רביע ליטרא עם הבשר".

לוג, רובע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידות מקראיות ותנאיות; לוג - שם כלי מדידה לנוזלים, רובע - קיצור של "רובע הקב".

הגדרה הלכתית
6 ביצים = 1/4 קב.
שימושים הלכתיים לדוגמה
  • הלוג נזכר פעם אחת בתורה, בתיאור קרבנו של מצורע עני, "וְאִם דַּל הוּא וְאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת וְלָקַח כֶּבֶשׂ אֶחָד אָשָׁם לִתְנוּפָה לְכַפֵּר עָלָיו וְעִשָּׂרוֹן סֹלֶת אֶחָד בָּלוּל בַּשֶּׁמֶן לְמִנְחָה וְלֹג שָׁמֶן" (ויקרא יד כא).
  • מקווה מי גשמים ששיעורו חסר מ-40 סאה, נפסל אם נפלו לתוכו 3 לוגים מים שאובים.
  • כמות מלח סדומית שהיו מערבים בקטורת שהיו מכינים לבית המקדש בכל שנה - רובע הקב.

478 גרם 1 ליטרה

קב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידה תנאית - שם כלי מדידה (יבש).

הגדרה הלכתית
24 ביצים, 4 לוגים.

עומר, עשרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידות מקראיות

העשרון נזכר פעמים רבות, למשל: "וְעִשָּׂרֹן סֹלֶת בָּלוּל בְּשֶׁמֶן כָּתִית..." (שמות כט, מ).

עומר הוא מנת האוכל היומית לאדם, כמו שנאמר על ירידת המן: "וְהָעֹמֶר עֲשִׂרִית הָאֵיפָה הוּא" (שמות טז, לו). נראה שהמידה קרויה על שם עומר שיבולים הנקצרים, ושווה לנפח עומר קצור ממוצע.

הגדרה הלכתית
1/10 איפה.
שימושים הלכתיים לדוגמה
  • הפרשת חלה נעשית משיעור עיסה של עשירית האיפה, עומר.

הין[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידה מקראית לנוזלים - שם כלי מדידה ("מאזני צדק, אבני צדק, איפת צדק והין צדק יהיה לכם" (ויקרא יט:לו)).

הגדרה הלכתית
12 לוג.
שימוש הלכתי לדוגמה

סאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידה תנאית - שם כלי מדידה (יבש).

הגדרה הלכתית
6 קבים.
40 סאה=3 אמות מעוקבות לכן: \frac{X^3*3}{40} X=אמה

המידה נזכרה בתנ"ך בנושא אחד - המצור על שומרון, "וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע שִׁמְעוּ דְּבַר ה' כֹּה אָמַר ה' כָּעֵת מָחָר סְאָה סֹלֶת בְּשֶׁקֶל וְסָאתַיִם שְׂעֹרִים בְּשֶׁקֶל בְּשַׁעַר שֹׁמְרוֹן" (מלכים ב ז א).

שימוש הלכתי לדוגמה
  • כמות מי הגשמים המינימלית במקווה טהרה היא 40 סאה.

איפה, בת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידות מקראיות ("לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה" (דברים כה:יד); "עשרת צמדי כרם יעשו בת אחת, וזרע חומר יעשה איפה" (ישעיהו ה:י)), שתיהן למדידת נפח יבש.

הגדרה הלכתית
3 סאים.

לתך[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידה מקראית ("וחומר שעורים, ולתך שעורים" (הושע ג:ב)) למדידת תבואה.

הגדרה הלכתית
חצי כור/חומר.

כור, חומר[עריכת קוד מקור | עריכה]

חומר - מידה מקראית ("חומר שעורים" (ויקרא כז:טז)); כור הוא שמה התנאי של מידה זו. משמשת למדידת תבואה.

הגדרה הלכתית
10 איפות.

מידות חריגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמלוא לוגמיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמות הנוזל שאדם יכול להכיל בפיו במילוי לחי אחת. מידה זו לא נמדדת באדם ממוצע, אלא היא מידה אישית לכל אדם.
שיעור מידה זו, עבור אדם ממוצע, הוא פחות מרביעית.

שיעור זה הוא המידה המינימלית עליה מתחייבים באיסור השתייה ביום הכיפורים.

קומץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמות הנכנסת בחפינת ידו של אדם. מידה זו לא נמדדת באדם ממוצע, אלא היא מידה אישית לכל אדם.

שיעור הקומץ, עבור אדם ממוצע, הוא יותר מ-2 זיתים.

שיעור זה הוא כמות הסולת או הבלילה (סולת+שמן) שיש להקטיר, מקרבנות מנחה המובאים לבית המקדש.

מלוא תרווד[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיעור כלי כלשהו מתקופת חז"ל (תרווד, בלשון חז"ל, כעין כף).

שיעורו כשני שיעורי אגרופים קמוצים של אדם בינוני; שיעור כל אגרוף, על פי מדרש בראשית רבה, הוא כשני שיעורי קומץ של אדם בינוני; לפיכך שיעורו כ-8 זיתים, או יותר.

שיעור זה הוא הכמות המינימלית של 'רקב' (רקב - בשר מת שנימוח, או מוהל שיצא מן מת ונקרש) כדי לטמא.

שעל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביטוי המופיע בתנ"ך כמה פעמים, כאמצעי מדידה ("מי מדד בשעלו מים"). הפירוש המקובל הוא שזו מידת אגרוף.

מידה זו חסרת שימושים הלכתיים או תורניים כלשהם.

מידות משקל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידות המשקל בספרות ההלכה מתייחסות בעיקר למטבעות (למדידת משקלם של נחושת, כסף וזהב), אך גם לצמחים ועוד.

מידות אלו כולן מתייחסות למוסכמות בין בני אדם, ואין בהם מידות של דברים טבעיים (כדוגמת האמה ביחידות האורך והביצה ביחידות הנפח).

הגאונים, ולאחריהם הרמב"ם, ייחסו מידות אלו למשקל שעורים ממוצעות (פרוטה - חצי שעורה, סלע - 384 שעורים, וכן הלאה), ושיטתם התקבלה בכל ישראל. משקל שעורה ממוצע על פי השיטות השונות נע בין 0.044 גרם לבין 0.05 גרם. הרמב"ם ייחס משקלים אלו גם לדרהמים מצריים של תקופתו; וכאשר מצליבים נתונים מגלים שזה מתאים להנחה ששעורה שוקלת 0.05 גרם.

להלן טבלת המרות בין כל המידות השונות, כולל המרה לגרמים, על פי המקובל - ששעורה משקלה 0.05 גרם:

שם המידה פרוטה איסר פונדיון מעה טרעפיק דינר שקל סלע דרכון מנה שעורים גרמים
פרוטה 1 0.125 0.063 0.031 0.010 0.006 0.003 0.001 7.72 x10-4 6.17 x10-5 0.5 0.025
איסר 8 1 0.5 0.25 0.083 0.019 0.009 0.005 0.002 1.85 x10-4 4 0.2
פונדיון 16 2 1 0.5 0.167 0.056 0.028 0.014 0.007 5.56 x10-4 8 0.4
מעה, גרה 32 4 2 1 0.333 0.167 0.083 0.042 0.021 0.002 16 0.8
טרעפיק, איסתרא, רבעת 96 12 6 3 1 0.5 0.25 0.125 0.063 0.005 48 2.4
דינר, זוז 192 24 12 6 2 1 0.5 0.25 0.125 0.01 96 4.8
שקל (חז"ל), בקע 384 48 24 12 4 2 1 0.5 0.25 0.02 192 9.6
סלע (שקל הקודש) 768 96 48 24 8 4 2 1 0.5 0.04 384 19.2
דרכון 1536 192 96 48 16 8 4 2 1 0.08 768 38.4
מנה 19200 2400 1200 600 200 100 50 25 12.5 1 9600 480

המנמוניקה "סדמפאפ דובבח" נהוגה כסימן לזכירת היחסים בין מידות המשקל העיקריות: סלע, דינר, מעה, פונדיון, איסר, פרוטה. ערך הגימטריה של האותיות "דובבח" הן ההכפלות הנדרשות למעבר בין היחידות: סלע מכיל ד (4) דינרים, דינר מכיל ו (6) מעות, מעה מכילה ב (2) פונדיונים, פונדיון מכיל ב (2) איסרים, איסר מכיל ח (8) פרוטות.

פרוטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פרוטה (חז"ל)

מידה תנאית.

סתם פרוטה בדברי חז"ל, היא משקל פרוטה של נחושת.

מטבע קטן, ומשמש בביטויים בתור ערך זעיר: "דין פרוטה כדין מאה מנה".

שימוש הלכתי לדוגמה:

  • ערך הכסף המינימלי שניתן לקדש בו אשה (לדעת בית הלל, וכך ההלכה) הוא פרוטה.
  • השווי המינימלי של תביעה ממונית בבית דין הוא פרוטה.

איסר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידה תנאית.

נקרא גם "איסר האיטלקי" (משנה, קידושין, א, א).

כמו הפרוטה, גם זה מטבע קטן וכך משמש בסיפורים שונים: "שיבר את הפך לפניה, ובו איסר שמן" (משנה, בבא קמא, ח, ו).

שימוש הלכתי
לאיסר יש שימוש הלכתי בהגדרת גודלו של נקב הפוסל את האתרוג (בבלי סוכה לו ע"א).

פונדיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תנאי.

שימוש הלכתי
אין שימוש הלכתי פשוט. מטבע המובאת רק בתיאור מקרים ובסיפורים, וכחלק מחישוב שיעורים אחרים (כגון: נפח ככר לחם סטנדרטית: "ככר בפונדיון, מארבע סאין בסלע", כלומר: ככר לחם העולה פונדיון, כאשר מחיר ארבע סאים קמח הוא סלע).

מעה, גרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרה - שם מקראי; מעה - שם תנאי.

שימוש הלכתי
אין שימוש הלכתי. מובא רק בתיאור מקרים ובסיפורים.

טרעפיק, איסתרא, רבעת[עריכת קוד מקור | עריכה]

דינר, זוז[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידות תנאיות.

שימוש הלכתי לדוגמה
  • סכום החיוב בכתובתה של בתולה הוא 200 זוז.

שקל (חז"ל), בקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקע - מידה מקראית, מחצית שקל הקודש - ומכאן שמה (בקיעה - שבירה, חלוקה). גם שקל הוא שם מקראי, אך הוא מתאר את מידת שקל הקודש; והשם "שקל" כמתאר יחידת בקע הוא תנאי.

שימוש הלכתי לדוגמה
  • מצוות מחצית השקל (שקל הקודש) נעשית בערך שקל (חז"ל) (או בקע בלשון התורה).

סלע, שקל הקודש[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלע - שם תנאי. "שקל" ו"שקל הקודש" - שמות מקראיים. מודד משקלות מטבעות כסף.

לפי חלק מן השיטות, בשיעור חיובים מן התורה נמדד בכסף טהור, ובשיעור חיובים מדברי חכמים נמדד בסגסוגת של 1/8 כסף ו-7/8 נחושת. שני שלישי השקל המקראי נקראים פים.

בתקופת התנאים, הוסיפו חז"ל למשקל השקל של התורה ("שקל הקודש" או "סלע" בלשון חז"ל) חמישית מערכו. הפסוק קובע "עשרים גרה השקל" - לפי הטבלה לעיל גרה היא 0.8 גרם, ולפיכך שקל הקודש צריך להיות 16 גרם; אולם, כאמור, חז"ל הגדילו את השיעור הזה ב-20%, מה שגורם לכך שיהיה 19.2 גרם. יחד עם הסלע גדלה גם מחציתו - ה'בקע', וכך גדל שיעור הכסף שיש להביא במצוות מחצית השקל. אין מצוות מן התורה שמתייחסות לשיעור הקטן ממחצית שקל הקודש.

שימוש הלכתי לדוגמה

דרכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תנאי.

שימוש הלכתי
אין שימוש הלכתי. מובא רק בתיאור מקרים ובסיפורים.

מנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תנאי.

שוויו של המנה הוא מאה זוז

שימוש הלכתי לדוגמה
  • סכום החיוב בכתובתה של גרושה או אלמנה הוא מנה.

מידות חריגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קשיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידה מקראית (יעקב אבינו קנה את חלקת השדה אשר לפני שכם ב"מאה קשיטה").

לא ידוע שיעורה של הקשיטה. אבל לפי תרגום אונקלוס לא קנה יעקב את חלקת השדה במאה מטבעות קשיטה אלא במאה כבשות.

ככר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידה מקראית (מנורת המקדש הייתה עשויה מככר זהב אחת, אם כי האומן שעשה את מנורת הזהב ל'מכון המקדש' בירושלים אמר שעשה אותה ממתכת אחרת ורק ציפה אותה בכמילימטר זהב, וכבר עבר את מידת הכיכר המקובלת).

הככר היא שלושת אלפים שקלים של תורה. כך למשל, שש מאות אלף חצאי שקלים של מניית העם במדבר נתנו 100 ככר ועוד 'אלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל בשקל הקדש'. מ-100 הככר עשו את האדנים למשכן, ומהשאר עשו ווים, חישוקים, וציפוי לראשי העמודים (שמות ל"ח, פסוקים כ"ה - כ"ח).

עם זאת, יש שטענו שבתקופות מאוחרות יותר היה לה שיעור אחר.

תרטימר (או: טרמיטר)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידה תנאית (מסכת סנהדרין דף ע. (במשנה: פרק ח, משנה ב)).

שיעורה - חצי מנה. ( כ- 180 גרם בשר)

כמות הבשר המינימלית שעל נער לאכול כדי להיחשב ל"בן סורר ומורה" (בהצטרף תנאים נוספים).

קולבון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תנאי.

אינו בדיוק שיעור משקל, אלא ערך פריטת מטבע של סלע כסף לשני שקלי כסף. בתקופת בית שני ערך זה היה שווה לפונדיון.

אספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידה תנאית נדירה.

השערות שונות נאמרו לשיעורה.

ליטרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידה תלמודית, הנגזרת ממידת הנפח ליטרא, ומהווה משקל של מים בנפח ליטרא; בקירוב 53 דינרים.

עוכלא[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידה תלמודית, הנגזרת ממידת הנפח עוכלא, ומהווה משקל של מים בנפח עוכלא; בקירוב 8.75 דינרים.

רוטל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידה תלמודית נדירה הקרובה למנה (אין להתבלבל עם הרוטל שהרמב"ם מזכיר בחלק מפירושיו, שבהם הוא מדגיש שמדובר במשקל רוטל של זמנו); משקלה 24 סלעים.

לפי שיטת הרמב"ם‏‏[20] הרוטל של הרמב"ם

בזמן האימפריה העות'מאנית שימש המונח רוטל לציון משקל השווה בערך ל-2500 גרם, כלומר 2.5 ק'ג. השימוש במידה זו היה רווח מאוד בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי עד שנעלם כליל עם הקמת מדינת ישראל.

סלע גלילי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידה תנאית נדירה (משנה, מסכת תרומות, פרק י, משנה ח); 1/50 מרוטל.

זיין (של מדינת יהודה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידה תנאית נדירה (משנה, מסכת תרומות, פרק י, משנה ח); 1/100 מרוטל.

מידות זמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחלקות לכמה סוגים:

משכי מעשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כדי הילוך X - הזמן שלוקח לאדם ממוצע ללכת מידת אורך X (כגון מיל, פרסה וכדומה).
  • כדי אכילת פרס - שיעור זמן האכילה של לחם חיטים בנפח 'פרס'.
  • כדי דיבור / כדי שאילת תלמיד לרב - שיעור זמן אמירת המילים "שלום עליך רבי ומורי".
  • כדי שתרד מן המיטה ותדיח את פניה.

פרקי זמן הקשורים למחזוריות היום והלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידות זמן לחישובים אסטרונומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

(שימושיים להלכות קידוש החודש)

  • שעה - שעת שעון רגילה.
  • דקה - דקת שעון רגילה (=18 חלקים, משמש בעיקר בעת הכרזת המולד הממוצע בבית הכנסת בזמן ברכת החודש)
  • חלק - 1/1080 מן ה'שעה'.
  • רגע - 1/76 מן ה'חלק'.

מידות שטח[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידות השטח ההלכתיות סובלות מ"נחיתות" כלפי מידות האורך והנפח; קרי - ישנן יחידות המוגדרות על ידי אורך וישנן המוגדרות על ידי נפח, אך לא להפך.

שם המידה משמעות תאורטית הגדרה הלכתית על פי יחידה אחרת ערך ביחידה המטרית
ר' חיים נאה חזון אי"ש
בית רובע שטח שבו ניתן לזרוע חיטים בנפח רובע הקב 1/4 מבית קב 24 מ"ר 34.56 מ"ר
בית קב שטח שבו ניתן לזרוע חיטים בנפח קב 1/6 מבית סאה 96 מ"ר 138.24 מ"ר
בית סאה, בית גריוא, בית גריוה שטח שבו ניתן לזרוע חיטים בנפח סאה 50 אמה על 50 אמה 576 מ"ר 829.44 מ"ר
בית סאתים שטח שבו ניתן לזרוע חיטים בנפח סאתים 2 בתי סאה 1152 מ"ר 1658.88 מ"ר
בית כור שטח שבו ניתן לזרוע חיטים בנפח כור 30 בתי סאה 17280 מ"ר (17.28 דונם) 24883.2 מ"ר (24.88 דונם)

מידות חריגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גריס[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשטח גריס הקלקי (גריס הבא ממקום בשם "קלקא", גריס זה צורתו נוטה להיות ריבועית); על עור האדם שקול בערך לריבוע של 6x6 שערות (עם הרווחים שביניהן).
במידות ימינו מקובל לשערו כשטח של עיגול שקוטרו 19 מ"מ (כ2.84 סמ"ר, או ריבוע שאורך צלעו כ16.8 מ"מ).
משמש למדידת נגעים, ולדיני כתמים בהלכות נידה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חיים פ. בניש, מידות ושיעורי תורה, על מידות ושיעורי אורך, נפחים, זמנים, משקלות, ומטבעות בתנ"ך ובש"ס. מקורם ויסודותיהם; דעות הראשונים והאחרונים, ושיעורם על פי מידות זמננו, בני ברק תשמ"ז.
  • אברהם יהודה גרינפלד, התאמת האגודל למידת האמה, תחומין, ה', מכון צמת, תשמ"ה, עמ' 381.
  • אברהם יהודה גרינפלד, ערכי המידות בזמן מתן תורה, תחומין, ט"ז, מכון צמת, תשנ"ו, עמ' 433.
  • עדין שטיינזלץ, מדריך לתלמוד, ירושלים: הוצאת כתר, 1984.
  • יעקב גרשון וייס מדות ומשקלות של תורה הוצאת ח. וגשל ירושלים תשמ"ה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מאחר שהפוסקים לא העירו על שום שינוי שחל במידת הדרהם הסיק הר' חיים נאה שלא חל שום שינוי במשקל הדרהם מזמן הרמב"ם ועד זמננו, ולכן משקלו הוא 3.2 גרם (שיעורי תורה, סימן א', סעיף ג). עקב ההפרש שבין 2.8 (משקל הדרהם בתקופת הרמב"ם לפי ראיות שונות) ל-3.2 (משקל הדרהם לפי שיטת ר' חיים נאה) יש הפרשים גם בשאר המידות, אם בכל זאת ר' חיים נאה לא היה חוזר בו מהנחה זו. כלומר המחלוקת היא במציאות בלבד, להרחבה בנושא ראה קונטרס שיעור הרביעית מתוך הידורי מידות של הדר יהודה מרגולין בקישורים חיצוניים
  2. ^ בסימן רע"א סעיף יג.
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ק"ט, עמוד א'.
  4. ^ שו"ת או"ח קכ"ז.
  5. ^ מעשה רב, סימן ע"ד וק"ה.
  6. ^ שערי רחמים - מנהגי הגר"א ז"ל, אות קס"ה.
  7. ^ הקהילות יעקב בהקדמה לספר שיעורין של תורה)
  8. ^ משקל המים בדרהם - (פירוש המשניות, עדיות, פרק א', משנה ב') ; משקל הרביעית בדינרים (עירובין, פרק א', הלכה י"ב)
  9. ^ על חידושו של השיעור הגדול, הידוע כשיעור החזו"א, אמר הנודע ביהודה, "שהוא שלא כדברי השו"ע" ('ציון לנפש חיה' על תלמוד בבלי, מסכת פסחים דף קטז, עמוד א')
  10. ^ "כן היה מוחזק ונהוג בירושלים בזמן נוכחותם של גאוני ארץ תקיפי דארעא קדישא, וחלילה למי שהוא לשנות דבר מכל שהיה נהוג בימי הגאונים הנזכרים שמחויבים ליזהר מגחלתם" (הרב צבי פסח פרנק במכתבו, ריש ספר 'שיעור מקוה') ; "כך מקובל בירושלים מימי רבנן גאוני קשישאי זיע" (הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, במכתבו, ריש ספר 'שיעור מקוה'); מכתבים נוספים בספר 'שיעור המקוה'; "עיקר ההוראה היא כמו שבירר הגר"ח נאה ז"ל בספריו, וכן היה המנהג בירושלים מקדמת דנא" (הרב שלמה זלמן אוירבך, הליכות שלמה חלק ב', עמ' צ').
  11. ^ "מיום עמדי על דעתי והייתי דן לפני רבותי ויוצק מים על ידם כך היו דנים להלכה ולמעשה וכך אנו דנים אחריהם פה ארץ ישראל, וכל המרבה לבדוק בספרן של ראשונים שהיו מתקופת מרן הק' עד תקופתנו אנחנו עיניו תחזינה כי יחד כולם שוים לטובה כו' ואחרון חביב מרן החידא זל כו' ואחריהם נמשכו כל גדולי האחרונים אשר כל בית ישראל נכון עליהם והגאון בן איש חי, חיים לראש כו' וכן בכמה ספרי האחרונים אין מספר" (רבי עובדיה הדאיה במכתבו, ריש ספר 'שעור מקוה')
  12. ^ מטבע שהיה בשימוש במשך מאות שנים באימפריה הערבית
  13. ^ מידות ומשקלות של תורה, מידות ושיעורי תורה, "מאור ישראל" (פסחים מח.), "הליכות עולם" חלק א' ע"מ רצא, הליכות שלמה ח"ב עמ' צ').
  14. ^ משקולות של תורה סוף פרק כב, מדות ומשקולות של תורה פרק כג, ע"מ 7 בקונטרס שיעור הרביעית מתוך ספר הידורי מידות
  15. ^ רש"י על שמות, ט"ז, ל"ו ; רמב"ם, מקואות, פרק ו', הלכה י"ג.
  16. ^ תוספות על תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף פ
  17. ^ חלק אורח חיים, סימן לט, סעיף קטן ו.
  18. ^ תלמוד בבלי, כריתות, יד, א
  19. ^ משנה, ביצה, א, א
  20. ^ ‏ 60 מנה=62\frac{7\frac{2}{3}}{16}רוטל רוטל=16*576גרגרי שעורה משקלות