היסטוריה של אקס-מן

אקס-מן, זיכיון גיבורי-העל המוטאנטים של חברת מארוול קומיקס, הוא נרחב ומקיף מעל 40 שנים של סיפורים ועלילות המשתרעות על פני חוברות שלמות. להלן מובאת סקירה היסטורית של החבורה.

שנות השישים

האקס-מן המקוריים

בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20, סטן לי, כותב ועורך ראשי של החברה, ביחד עם המאייר ג'ק קירבי ומספר מאיירים נוספים, הפיק מספר כותרי קומיקס בנושא סופר-גיבורים שעסקו בעומק הדמויות וקונפליקטים אישיים באותה מידה בה עסקו באקשן והרפתקאות, ביניהם ארבעת המופלאים, הענק הירוק, וספיידרמן. "אקס-מן" היה אחד הכותרים האחרונים של אותה תקופה, כאשר הופיע בספטמבר 1963.

בסדרת חוברות הקומיקס, האקס-מן נוסדו בידי הטלפת צ'ארלס אקסבייר, הידוע גם בשם פרופסור X, שאסף את האקס-מן תחת מסווה של "בית ספר לצעירים מחוננים" באחוזה כפרית גדולה במחוז ווסטצ'סטר, מדינת ניו יורק.

האקס-מן המקוריים, אשר פורסמו ביצירתם כ"הגיבורים המוזרים מכל", היו חמישה בני-נוער עדיין בשלבי למידת שליטה בכוחותיהם:

• סקוט סאמרס/סייקלופס, היורה קרניים אופטיות מעיניו, עליהן הוא יכול לשלוט בעזרת משקפיים מיוחדים העשויים מקוורץ אדום. סייקלופס הוא גם מנהיגם של האקס-מן במשימות שטח.
• ג'ין גריי/מארוול גירל, בעלת כוחות טלקינטיים ובשלב מאוחר יותר, כאשר נבחרה להכיל את הישות הנקראת פניקס, היא פיתחה גם כוחות טלפתיים.
• וורן וורת'ינגטון השלישי/אנג'ל, המסוגל לעוף בעזרת שתי כנפיים מכוסות נוצות היוצאות מגבו.
• האנק מק'קוי/חיה, הניחן בכוח וקלות תנועה של קוף. בשלב מאוחר יותר צבע גופו השתנה לכחול, והוא פיתח מראה פרימיטיבי וחתולי.
• בובי דרייק/אייסמן, המסוגל להקפיא את הלחות באוויר סביבו ויכול לכסות את גופו בשלג, עד שבשלב מאוחר יותר פיתח את היכולת להפוך את עצמו לקרח מוצק.

הרעיון של בית ספר למוטאנטים גנטיים הופיע לראשונה בשנת 1953 בנובלת מדע בדיוני בשם "ילדי האטום" מאת וילמר שיראס, שקיבל את הקרדיט, למרות שמעולם לא באופן רשמי, על ההשראה לרעיון של האקס-מן. הדמויות הראשיות בנובלה היו גם הם מוטאנטים, תוצאה של טעות בניסוי גנטי. המונח "ילדי האטום" הופיע גם הוא מספר פעמים בהיסטוריה של האקס-מן, לעתים קרובות ככותרת משנה להוצאות שונות של הסדרה ומשחקי וידאו המבוססים עליה.

למרות הרעיונות הפילוסופיים הרבים המצויים ב"אקס-מן", סטן לי אמר שהוא המציא את המוטאנטים הגנטיים כדרך קלה ליצור מספר רב של גיבורים בעלי כוחות על ללא הצורך להמציא לכל אחד מהם עבר וסיפור מוצא שונה ומקורי.

החוברת הראשונה בסדרה, X-Men #1, הציגה לראשונה גם את האויב הראשי של הקבוצה, מגנטו, ששלט במגנטיות והאמין שמוטאנטים צריכים לשלוט, או לחסל את כל בני האדם. בחוברת הרביעית בסדרה, הוצגה לראשונה קבוצתו של מגנטו, שנקראה אחוות המוטאנטים.

למרות שמספר אויבים חשובים נוספים הופיעו בשנות ה-60 בסדרה, כמו למשל אחיו החורג בעל החוזק העל-אנושי של פרופסור X, ג'אגרנוט או הרובוטים ציידי-המוטאנטים הנקראים "זקיפים", האקס-מן בתקופה זו נלחמו לרוב בפושעים מוטאנטיים זניחים, פולשים מהחלל ומפלצות פראיות. כתוצאה מכך, התקופה הזו נחשבת לאחת מהפחות מצליחות של החברה במהלך שנות ה-60.

לי וקירבי נטשו את הסדרה בשנת 1966 והעבירו את הכתיבה לרוי תומאס וורנר רות. רות ויתר על משרת המאייר הקבוע ב-1967, ותומאס עזב את תפקיד הכותב שנה לאחר מכן. הכותר המשיך להתקיים ללא שום יצירה חדשה כשנה, מלבד שתי חוברות שאוירו על ידי ג'ים סטרנקו. בשנת 1969, תומאס חזר ואיתו המאייר הנערץ ניל אדמס בנסיון להציל את הסדרה מהיקף המכירות ההולך ומתדרדר. חוברות אלו נחשבות יותר בעיניי המעריצים, בעיקר מפני שהציגו לראשונה שני גיבורים חדשים:

• אלכס סאמרס/האבוק, אחיו המרדן של סייקלופס המייצר התפוצצויות פלזמה רבות עוצמה.
• לורנה דיין/פולאריס בעלת הכוחות המגנטיים, שהעלו את ההשערה כי ייתכן והיא בתו של מגנטו.

הגדילה במכירות בתקופה של רוי תומאס וניל אדמס הגיעה בשלב מאוחר מידי, כשגורלה של הסדרה כבר נחרץ והוחלט לא להפיק חוברות חדשות של "אקס-מן" משנת 1969. הסדרה המשיכה בהדפסה מחודשת של חוברות ישנות והאקס-מן הופיעו בהופעות אורח בסדרות קומיקס אחרות של מארוול, אך דעכו לאט לאט לאלמוניות.

שנות השבעים המאוחרות/תחילת שנות השמונים

כולם חדשים, כולם שונים

עטיפת חוברת Giant Sized X-Men #1, אמנות מאת גיל קיין ודייב קוקראם.

בשנת 1975, הכותב לן ויין והמאייר דייב קוקראם הציגו קבוצה חדשה של אקס-מן. במקום בני נוער, קבוצה זו הורכבה ממבוגרים ממגוון מדינות ותרבויות. רב תרבותיות זו תוצאה מכך שמארוול התכוונה לייעד את הכותר לשוק הרחב מחוץ לארצות הברית. Giant Size X-Men #1 הציגה את הקבוצה החדשה, אותה כינס פרופסור X על מנת לחלץ את הקבוצה המקורית משבי על קרקואה, אי תבונתי ורדיואקטיבי.

ה"אקס-מן החדשים והשונים" הונהגו בידי סייקלופס, והורכבו מ:

• שירו ישידה/סאנפייר, מוטנט יפני חם-מזג בעל "להבה אטומית".
• ג'ון פראודסטאר/ת'אנדרבירד, בן שבט האפאצ'י הניחן בכח ומהירות יוצאים מגדר הרגיל.
• שון קאסידי/באנשי, מוטנט אירי הניחן בצרחה על-קולית המקנה לו יכולת תעופה והדמיית סונאר.
• פיוטר רספוטין/קולוסוס, רוסי שקט ומהורהר המסוגל להפוך את גופו לפלדה אורגנית.
• קורט ווגנר/נייטקרולר, גרמני זריז הניחן ביכולות טלפורטציה. לנייטקרולר הייתה גם הופעה משונה, הכוללת עור כחול, עיניים זוהרות וזנב של שדון.
• אורורו מונרו/סטורם, אשה אפרו-אמריקנית שבכח הרצון מסוגלת לשלוט במזג האוויר. בשלב מאוחר יותר תתקדם סופה להיות מנהיגת האקס-מן בהיעדר סייקלופס.
• לוגאן/וולברין, סוכן ממשלה קנדי הניחן בחושים מחודדים ובגורם ריפוי עצמי המחיה אותו, ומאט את תהליך ההזדקנות של גופו. סוכנות סודית כלשהי השתילה את המתכת הדמיונית אדמנטיום בשלדו של וולברין, הכוללת שלושה להבים ארוכים וחדים הנשלפים מידיו. כתוצאה משלדו הבלתי-שביר וגורם הריפוי שלו, וולברין הוא מוטאנט שלמעשה לא ניתן להרוג. טיפין טיפין, מקורותיו של וולברין יחשפו במהלך הסדרה ויהיו לאחת התעלומות הגדולות ביותר בהתפתחות העלילה.

לאחר חוברת הספיישל, מארוול החלה להוציא לאור חוברות חדשות של "אקס-מן", בכיכובה של הקבוצה החדשה ללא סאנפייר, שפרש מהקבוצה, ות'אנדרבירד, שנהרג בקרב לאחר שתי חוברות בלבד. הסדרה אוירה על ידי קוקראם ונכתבה בידי כריס קלרמונט, שהפך להיות היוצר שתרם לסדרה לפרק הזמן הארוך ביותר. אחת העלילות החשובות ביותר של התקופה היא "סאגת הפניקס האפלה" משנת 1977 (The X-Men #101-108), בה ג'ין גריי נדבקה בישות קוסמית הנקראת פניקס והובילה את הקבוצה למשימה בין-גלקטית. הסאגה הציגה לראשונה את אימפריית השי'אר החייזרית ואת קיסריתה, לילנדרה, מושא אהבתו של פרופסור X.

בשנת 1978, ג'ון ביירן החליף את מקומו של קוקראם באיור הסדרה. מאורע זה סימן את תחילתו של מה שרבים מחשיבים לרנסאנס היצירתי הראשון של האקס-מן, במהלכו הסדרה הפכה לאחת הפופולריות ביותר בתעשייה. לאחר עימות עם מגנטו, פרופסור X וג'ין גריי מאמינים כי האקס-מן הפסידו ובמשך שנה שלמה הקבוצה מנסה לפלס את דרכה בחזרה הביתה. בנוסף, ביירן הציג לראשונה סדרת הרפתקאות המבוססת בקנדה עם קבוצת סופר-גיבורים קנדית חדשה, "אלפא פלייט". וולברין זכה בעקביות בתואר דמות הקומיקס הפופולרית ביותר, וכתוצאה מכך בין השנים 1980 ל-1984, לפחות חוברת אחת בשנה התמקדה אך ורק בו.

הסאגות האפלות

עטיפת חוברת Uncanny X-Men #136, אמנות מאת דייב קוקראם.

קלרמונט וביירן הציבו את האקס-מן במצבים קשים שונים שבחנו את האופי שלהם, הבולט שביניהם הוא "סאגת הפניקס האפלה" משנת 1980 (Uncanny X-Men #129-138). בסיפור זה, מועדון הלפייר האריסטוקרטי מפתה את הפניקס באמצעות יכולתו של המוטאנט מאסטרמיינד ליצור אשליות מורכבות. משחק זה עם מוחה של ג'ין גריי שיחרר את צידה האפל של הפניקס וגרם לה להשמיד כוכב לכת מאוכלס. למרות שהאקס-מן ניסו לשלוט בה וחשבו שהצליחו, קיסרית אימפריית השי'אר לילנדרה שבתה את ג'ין גריי בתקווה לסיים את איום הפניקס, ופרופסור אקסבייר קרא אותה לדו-קרב של כבוד על הזכות לא לוותר על ג'ין. לילנדרה נענתה להזמנה, לאחר שחשבה שתבוסתם של גיבורי-העל מובטחת. התוצאה הייתה קרב על ירחו של כדור הארץ בין המשמר האימפריאלי של השי'אר ובין האקס-מן, בעוד גורלה של ג'ין גריי תלוי על כף המאזניים. בסופו של דבר האקס-מן הוכרעו, אך המתח הנפשי שגרם הקרב, שבמהלכו נפצע סייקלופס, גבר על הרסן המנטלי נגד צדה האפל של הפניקס, והיא שבה. בשלב זה, לילנדרה ציוותה על השמדת מערכת השמש בתקווה שגם הפניקס תהרג בתהליך, ופרופסור אקסבייר ציווה על האקס-מן בצער להרוג את חברתם לקבוצה על מנת למנוע את ההרס. בעקבות אנושיותה וכח הרצון של ג'ין גריי, הפניקס התאבדה.

אירוע זה היה נקודת שיא בהיסטוריה של הקומיקס. דמויות ראשיות כמעט מעולם לא נהרגו עד לאותה נקודה, והקרבה עצמית כלל לא התקבלה על הדעת לפני כן. "סאגת הפניקס האפלה" הציגה לראשונה מספר דמויות חדשות, ביניהן קיטי פרייד, המלכה הלבנה ודאזלר.

שירת הברבור של קלרמונט וביירן הייתה עלילת "ימי עבר עתידי" (Uncanny X-Men #141-142,‏ 1981), שהציגה עתיד חלופי ודיסטופי בו אמריקה היא שממה הנשלטת בידי הזקיפים. בקו הזמן הזה, רוב האקס-מן מתים ומוטאנטים חיים במחנות ריכוז. בעלילה הקלאסית, נשמתה של קיטי פרייד נשלחת בחזרה בזמן לגופה הצעיר, והיא משכנעת את האקס-מן לעזור לה לסכל התנקשות בסנטור רוברט קלי בידי אחוות מוטאנטים חדשה המונהגת בידי מיסטיק, בעלת היכולת לשנות צורה. חזון אפל זה של עתיד הנשלט על ידי פחד, שנאה ואי-סובלנות עורר השראה על סיפורי אקס-מן רבים בשנים שחלפו מאז.

בשנת 1982 יצאה לאור הנובלה הגרפית "האל אוהב, האדם הורג" מאת הכותב כריס קלרמונט והמאייר ברנט אנדרסון. בקשת הסיפור, כומר בשם ויליאם סטרייקר מתחיל מסע צלב דתי נגד המוטאנטים, במהלכו הוא שובה את פרופסור X על מנת לנצל לרעה את כוחותיו לתקיפת והשמדת מוחות מוטאנטיים. האקס-מן מתאחדים עם מגנטו למלחמה בסטרייקר, דבר המוביל לדוגמה הברורה ביותר למטפורה המקשרת בין המוטנטים לגזענות ויחסים בין-גזעיים בסדרה. לאחר 20 שנה ויותר לאחר מכן, הסיפור נתן השראה לעלילת סרט הקולנוע השני.

באותו זמן, סדרת Uncanny X-Men המשיכה עם קלרמונט ומאיירים שונים, המפורסמים מביניהם כוללים את פול סמית' וג'ון רומיטה הבן. העלילות והאירועים המפורסמים שהופיעו בסדרה בתחילת שנות ה-80 כוללים את הופעתם הראשונה של חבורת המוטאנטים התת-קרקעים ה"מורלוקים", סיפור אהבתו של וולברין לאריסטוקרטית היפנית מאריקו ישידה, עלילה בה מתואר כיצד סטורם מסתגלת לאובדן (זמני) של כוחותיה ויוצרת מערכת יחסים עם קבלן כלי הנשק המוטאנטיים של הממשלה, פורג', וכמו כן הוצגה מערכת יחסיו של סייקלופס עם מדלין פריור, מעין שיבוט של ג'ין גריי. עלילה זו הובילה בסופו של דבר לחתונה בין סייקלופס לפריור, ולפרישתו זמנית מהאקס-מן.

בתחילת-אמצע שנות ה-80 נתווספו לצוות האקס-מן מספר חברים חדשים, ביניהם:

• קיטי פרייד/שאדווקט, נערה יהודיה-אמריקנית שיכלה לעבור דרך גופים מוצקים. בשלב מאוחר יותר של הסדרה היא מקבלת את הכינוי "שאדווקאט" ("חתולת צללים") בעקבות הרפתקאה עם וולברין ביפן.
• רוג,בחורה מדרום ארצות הברית שבאופן לא רצוני שואבת את הכח, זכרונות, ובמקרה של מוטאנטים גם כוחות, של כל אחד בו היא נוגעת. רוג הופיעה לראשונה כחברה באחוות המוטאנטים של מיסטיק. כחברה באחווה, היא שאבה לצמיתות כח על-אנושי ואת היכולת לעוף מהגיבורה גברת מארוול, ולאחר מכן פנתה לאקס-מן לכפרה.
• רייצ'ל סאמרס, הפניקס השנייה ובתם הבוגרת של סייקלופס וג'ין גריי מקו הזמן של "ימי עבר עתידי", אשר ירשה את יכולות הטלקינזיס והטלפתיה מאמה.

אמצע שנות השמונים-סוף שנות השמונים

הסדרה הופכת לזיכיון

בשנות השמונים, הפופולריות הגוברת של Uncanny X-Men והעלייה במספר חנויות קומיקסים ייחודיות, הובילו ליציאתן של מספר סדרות ספין-אוף לאקס-מן. הראשונה, "המוטנטים החדשים", הושקה ב-1983 וכיכבה בה קבוצה של בני נוער מהבית ספר של אקסבייר. בשנת 1985 הוקמה קבוצת "אקס פקטור" ע"י האקס-מן המקוריים ביחד עם ג'ין גריי שהוחזרה לחיים. שנה לאחר מכן, וולברין קיבל סדרת סולו של עצמו, בה הוא התעמת רבות עם הכבוד העצמי שלו ועברו. ב-1987, מארוול הוציאו את הסדרה "אקסקליבר", קבוצה שחבריה היו רייצ'ל סאמרס, נייטקרולר, שאדווקט והגיבורים הבריטיים קפטן בריטניה ומגאן.

הצלחת כותרי ה-X הובילה להיווצרות קרוס-אוברים גדולים שהתפרסו על מספר סדרות כל אחד. עם כל סדרות הבת, זיכיון האקס-מן נעשה לנכס החשוב ביותר של מארוול, אף על פי שמיתוס האקס-מן נעשה מסובך יותר יותר והיה קשה לעקוב אחר קשתות העלילה הארוכות. בעשור העוקב, הצלחת סדרות הבת של האקס-מן עוררה השראה לזיכיונות פופולריים נוספים, כדוגמת ספיידרמן, באטמן וסופרמן, לפתח לעצמן סדרות בת ו"משפחה" של דמויות משנה.

עוד מהלך שנוי במחלוקת היה שליחת אקסבייר לחלל, לאחר שנפצע פציעה חמורה שרק הטכנולוגיה של שי'אר יכלה לרפא אותו. הויכוח העיקרי נבע מכך שמגנטו, נבל-על לשעבר, לקח את הפיקוד על בית הספר, וביחד עם זאת על קבוצות אקס-מן נוספות. זו הסיבה שניתנה להחלטת חברי האקס-מן המקוריים ליזום את הקמתה של קבוצת אקס-פקטור ולהשתמש בזהויות סודיות, מתוך מחשבה שהקבוצה הנוכחית בוגדת באקסבייר על ידי שיתוף פעולה עם מגנטו.

המורלוקים מצאו עצמם נרדפים בידי חבורת "המשוטטים" במיני סדרה "טבח המוטאנטים" בחוברות The Uncanny X-Men #210-213 ו-X-Factor #9-11 משנת 1986. כמו כן, במיני סדרה "נפילת המוטאנטים" משנת 1987, הועלה לראשונה רעיון חוק רישום המוטאנטים וההשלכות לכך. פורסם בחוברות The Uncanny X-Men #225-227, X-Factor #24-26 ו-New Mutants #59-61.

במהלך התקופה קלרמונט יצר קבוצת אקס-מן חדשה שהורכבה מסטורם, רוג, וולברין, קולוסוס, האבוק ומספר דמויות שחדשות לקבוצה:

• אריק לנשר/מגנטו, הנבל שחזר למוטב, הוא אחראי על האקס-מן (הקבוצה הראשית) והמוטנטים החדשים. מגנטו עזב את הקבוצה לאחר שלא הצליח למנוע את המוות של אחד מהחברי המוטנטים החדשים (דגלאס רמזי, המכונה סייפר), ובסופו של דבר חזר להיות נבל.
• לונגשוט, כוכב פעולה בטלוויזיה עם כוחות "מזל טוב" שקיבל מחייזר במימד שנשלט על ידי ראש רשת הטלוויזיה, מוג'ו.
• אליסון בלייר/דאזלר, זמרת דיסקו לשעבר שיכולה לקלוט את אנרגיית הצליל ולהמיר את זה במגוון אפקטי תאורה, כולל לייזר. היא הוצגה לראשונה במגוון ספרי X, והייתה לה אף סדרת סולו כושלת משלה בין השנים 1981 ו-1986.
• אליזבת' "בטסי" בראדוק/פסיילוק - הוצגה במקור בסדרת "קפטן בריטניה" כטלפתית אנגליה, היא הייתה משנה את כוחותיה פעמים רבות.

שנות התשעים

עטיפת חוברת X-Men #100, אמנות מאת פרנסיס יו.

פצצת מכירות

בשנת 1991 הציגה מארוול סדרות-בת חדשות המתרחשות ביקום של האקס-מן. בין הבולטות שבהן היו "אקס פורס" שנכתבה על ידי רוב ליפילד ופביאן ניצ'זה אשר הציגה קבוצה חדשה בהנהגת הדמות קייבל, וסדרה בשם X-Men (להבדיל מהסדרה המקורית הנקראת Uncanny X-Men) שנכתבה על ידי כריס קלרמונט ואויירה על ידי ג'ים לי. לאחר שלוש חוברות בלבד החליט קלרמונט לעזוב את כותר האקס-מן בתום חמש-עשרה שנות יצירה, ואחריו עזבו את חברת מארוול קומיקס גם לי, ליפילד ומספר אמנים נוספים במטרה להקים חברה חדשה בשם אימג' קומיקס.

החוברות העיקריות בשנים אלו היו:

• אג'נדת ההכחדה (כריס קלרמונט) - אירוע קרוס-אובר שמהווה המשך לאירועי "ימי הווה עתידי". העלילה מתרכזת בחבורת אקס-מן שנלכדת ונכלאת באי ג'נושה, כמו גם הנסיונות להצלתם. פורסם בחוברות The Uncanny X-Men #270-272, New Mutants #95-97 ו-X-Factor #60-62 משנים 1990-1991.
• משיכות קטלניות (פביאן ניצ'זה, סקוט לובדל) - באירוע קרוס-אובר הסובב מספר חוברות ביקום האקס-מן, מגנטו חוזר יחד עם חבורת השוליות שלו ועל האקס-מן להתמודד מולם. פורסם בשנת 1993.
• עידן אפוקליפס (ג'ף לואב, מארק וייד וסקוט לובדל בין היתר) - אירוע קרוס-אובר בעתיד חלופי, שבו אקסבייר מת ומגנטו מנהיג את חבורת האקס-מן נגד אפוקליפס, שמנצל את ההזדמנות כדי להשליט מלחמה גנטית. פורסם בשנים 1995-1996 בחוברות אקס-מן השונות.
• אונסלות' (סקוט לובדל, מארק וייד) - באירוע קרוס-אובר נרחב ביקום מארוול, מגנטו גורם לקריעת האדמנטיום מגופו של וולברין, מה שמאלץ את פרופסור X לנטרל אותו ולספוג את כוחו, בכך נוצרת דמות חדשה ואימתנית המאיימת על יקום גיבורי העל של מארוול. פורסם בשנת 1996.
• מבצע אפס סובלנות- אירוע קרוס-אובר בין חוברות האקס-מן השונות, שבו סוכנות ממשלתית בראשותו של בסטיון פותחת במצוד אחר המוטאנטים בעזרת "זקיפים" - רובוטי הפריים סנטינלים. פורסם בשנים 1996-1997.

בשנים שלאחר מכן המשיכו להפיק סדרות-בת נוספות, ביניהן Generation X המציגה קבוצה של מוטאנטים צעירים וסדרות כמו Mutant X המתרחשת ביקום מקביל.

עם סוף שנות ה-90 החלה החברה להוציא לאור סדרות המתרכזות בדמויות בודדות כמו נייט גריי, גמביט, בישופ, קייבל ודדפול ולסיים סדרות ישנות יותר כמו "אקסקליבר" ו"אקס-פקטור".

שנות האלפיים

החוברת הראשונה בהרצת גראנט מוריסון של New X-Men, אמנות מאת פרנק קוויטלי.

עידן של שינויים

בשנת 2000 חזר הכותב הוותיק כריס קלרמונט לכתוב את האקס-מן. הקוראים לא היו מרוצים מהעלילות חסרות התכלית שיצאו תחת ידו וב-2001 החליט העורך הראשי ג'ו קסאדה להעבירו לכתוב סדרת-בת חדשה משלו, אקס-מן אקסטרים, בה יכול היה להמשיך את העלילות והנושאים שהחל לפתח קודם לכן בכותרים הראשיים. בתקופה זו בוטלו מספר סדרות-בת ישנות, ואת מקומן תפסו הסדרות החדשות נשק אקס, Exiles וסדרה חדשה של "אקס-פורס".

בעקבות יציאתו של סרט הקולנוע המבוסס על הסדרה לאקרנים, מונו הכותב גראנט מוריסון והמאייר פרנק קוייטלי לכתוב סדרת-בת חדשה בשם "אקס-מן החדשים" אשר זכתה לאהדת הקוראים בזכות עלילותיה המקוריות והנוסטלגיות כאחד. בסדרה החדשה הוחלפו המדים הצבעוניים שאפיינו את האקס-מן במדי עור שחורים בדומה לאלה שלבשו הדמויות בסרט הקולנוע, והוצגו נבלים נשכחים מהסדרה דוגמת קסנדרה נובה, אחותו התאומה של אקסבייר.

סדרת הבת החשובה ביותר שהוצגה בתקופה זו היא אולטימייט אקס-מן בה הכותב מארק מילר והמאייר אדם קיוברט הכניסו את סיפורם של האקס-מן ליקום האולטימייט מארוול. במסגרת זו נכתב סיפורה של הקבוצה מחדש, לצד סיפוריהם של אולטימייט ספיידרמן ואולטימייטס (המבוססת על האוונג'רס), תוך הפיכת הדמויות לצעירות יותר ובעלות סיפורים ורקעים המתאימים יותר לימינו במטרה למשוך קהל צעיר וחדש לסדרה.

הרצה מחודשת

שנת 2004 סומנה כשנה של שינויים בצוותים העובדים על הסדרות השונות. לאחר עזיבתו של גראנט מוריסון, החליטה מארוול לבטל את הסדרה X-Treme X-Men ולהחזיר את כריס קלרמונט למקומו ככותב של Uncanny X-Men, שנכתבה קודם לכן על ידי ג'ו קייסי. נוספה סדרת-בת חדשה, שנחשבת כיום לסדרת הדגל של הכותר, אקס-מן המדהימים שנכתבה על ידי במאי הטלוויזיה המוערך ג'וס וידון ואויירה על ידי ג'ון קסאדה. הסדרה המשיכה בצורה עקיפה את עלילותיה של New X-Men שכתב מוריסון, בה אקסבייר עוזב את האקס-מן וממנה את סייקלופס ואמה פרוסט למנהליו החדשים של בית הספר. צעד שנוי במחלוקת נוסף שביצע מוריסון בסדרה לפני עזיבתו היה הריגתה של ג'ין גריי, מה שמפנה את מקומה כבת-זוגו של סייקלופס לאמה פרוסט.

בקיץ של שנת 2005 הציגה מארוול את אחד האירועים הגדולים בתולדות ההוצאה, עם עלילה שנקראה "בית אם" והתרחשה בו זמנית בכותרים רבים, הן של אקס-מן והן של סדרות אחרות בהוצאה כמו ספיידרמן וארבעת המופלאים.

הסדרות העיקריות בשנים אלו היו:

• ערב ההשמדה (סקוט לובדל) - באירוע קרוס-אובר בחוברות האקס-מן, מגנטו מחרחר מלחמה כוללת בג'נושה כאשר הוא מתחיל לגייס צבא מוטאנטים. פורסם בחוברות X-Men #110-113 ו-The Uncanny X-Men #392-393 בין מרץ ליוני 2001.
• בית אם (בריאן מייקל בנדיס) - אירוע קרוס-אובר שבו מכשפת השני סבלה התמוטטות עצבים שהובילה לקרע במרקם המציאות, בעקבות הנסיון להציל את ילדיה. בעלילה משתתפים גם אביה, מגנטו, ואחיה התאום קוויקסילבר. פורסם בין אוגוסט 2005 לינואר 2006.
  • השמדה - ההשלכות בעקבות אירועי "בית אם", שבו רבים מהמוטאנטים איבדו את כוחותיהם. פורסם בין ינואר לאוגוסט 2006.
  • זן בסכנת הכחדה (מייק קארי, כריסטופר יוסט וכריסטוס גייג') - בעלילה המשתרכת על פני מספר חוברות ביקום האקס-מן, ההשלכות לאירועי "בית אם", שבו מסופר על ידי חיה כיצד קיבלו המוטאנטים את כוחותיהם. פורסם בחוברות X-Men #200-204, The Uncanny X-Men #488-491, New X-Men #40-42 ו-X-Factor #21-24 בין אוגוסט לדצמבר 2007.
• תסביך משיח (אד ברובייקר, מייק קארי, פיטר דייוויד, קרייג קייל וכריסטופר יוסט) - בעלילה שעוקבת אחר אירועי "בית אם", נולדה תינוקת בעלת גן מיוחד, שגורמת לקבוצות השונות ביקום האקס-מן להלחם על חזקתה. פורסם בין ינואר 2007 למרץ 2008.
  • אנו עומדים מופרדים והייעוד הגלוי - שתי סדרות קרוס-אובר שמציגות את עולם האקס-מן לאחר התפרקות הקבוצות. פורסם בין אפריל לאוקטובר 2008.
• מלחמת המשיח - אירוע קרוס-אובר בין הסדרות Cable ו-X-Force. ההמשך למיני סדרה "תסביך משיח". פורסם בין מאי ליולי 2009.
• אוטופיה (מאט פרקשן, ג'יימס אסמוס, מייק קארי, פול קורנל) - אירוע קרוס-אובר מיוני 2009, שבו נורמן אוסבורן מקים קבוצת אקס-מן אפלה משלו להשלטת סדר לאחר מהומה אנטי-מוטנטית בסאן פרנסיסקו. פורסם בין אוגוסט לנובמבר 2009.
• אומת אקס (מאט פרקשן, סיימון ספורייר, ג'יימס אסמוס, כריסטופר יוסט, סקוט סניידר) - ההשלכות לאירועי "אוטופיה" ושובו של מגנטו. פורסם בחוברות Uncanny X-Men #515-523, Nation X #1-4, ו-X-Men: Legacy #228-230 בין נובמבר 2009 למרץ 2010.
• הביאה השניה (קרייג קייל, כריסטופר יוסט, מאט פרקשן, זב ווליס, מייק קארי) - אירוע קרוס-אובר נרחב שמסכם את הטרילוגיה שהחלה ב"תסביך משיח" ונמשכה ב"מלחמת המשיח". סיפור שובו של קייבל יחד עם המוטאנטית הצעירה הופ סאמרס לזמן ההווה ומסעו של בסטיון להשמדת האקס-מן. פורסם בין מרץ ליולי 2010.
• עידן אקס (מייק קארי) - קשת סיפור שמציגה מציאות חלופית של האקס-מן. במציאות זו, המוטאנטים כמעט נכחדו בידי כוחותיו של קולונל גריידון קריד, ומגנטו העביר את אלה שנותרו למקום המפלט האחרון שלהם, "מצודת אקס". פורסם בין ינואר למאי 2011.
• פילוג (ג'ייסון אהרון) - קשת סיפור שמציגה את תחילתו של הפילוג בקרב קבוצת האקס-מן בעקבות חילוקי דיעות מתמשכים בין סייקלופס ו-וולברין. פורסם ביולי 2011.
• בריאה מחדש - סיפור קרוס אובר שממשיך את מאורעות "פילוג", ובו מוקמות שתי קבוצות אקס-מן שונות בהנהגתם של סייקלופס ו-וולברין. מפורסם החל מאוקטובר 2011.

בעקבות הסרט "אקס-מן: המפלט האחרון" החליטה חברת מארוול ב-2008 להעביר את עלילת הסדרה לסן פרנסיסקו, לאחר 40 שנה שבהן פעלו מאחוזה בניו יורק.

ראו גם

• דמויות באקס-מן

קישורים חיצוניים

• UncannyX.net