היסטוריה של קיריבטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בסביבות האלף הראשון לפני הספירה התיישבו מיקרונזים באיי גילברט (אשר נקראו על שם תומאס גילברט על ידי אדם יוהאן פון קרוסנסטרן ב-1820). פלישות של סמואים וטונגים החדירו לתרבותם אלמנטים פולינזיים ופלישות של פיג'יים החדירו אליה אלמנטים מלנזים.

התקופה הקולוניאלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה ה-16 הגיעו לראשונה אירופים לאיי גילברט. במאה ה-19 הגיעו לאזור ציידי לווייתנים וסוחרי עבדים וסחורות בהמוניהם. מפגש זה הוביל לסכסוכים בין-שבטיים ולהפצתן של מחלות שמקורן באירופה. בשנת 1892 הכריזה בריטניה על איי גילברט ואליס כמדינת חסות שלה, על מנת להשיב את הסדר. האי בנבה סופח למדינה זו ב-1901 לאחר שנמצאו בו מרבצי גואנו עשירים בזרחה.

בשנת 1916 צירפה בריטניה לאיים אלה את האיים טריינה וטבואאראן, להם קראה האיים וושינגטון ופנינג בהתאמה, והפכה אותם לקולוניה בריטית כחלק מ"הטריטוריות הבריטיות המערב-פסיפיות", ישות קולוניאלית שנשלטה על ידי נציב עליון יחיד. במהלך 20 השנים הבאות סופחו לקולוניה רוב איי ליין, ביניהם קיריטימטי ואיי פניקס ואף טוקלאו.

במלחמת העולם השנייה כבשה יפן חלק מהאיים. קרבות עקובים מדם התחוללו באטול טאראווה ובאטול מקין ובסופם כבשו בעלות הברית את האיים מחדש.

עצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-60 של המאה ה-20 החלה בריטניה לאפשר לתושבי חלק מהאיים לבסס שלטון עצמי. ב-1975 נפרדו איי אליס מהקולוניה על מנת להקים את מדינת טובאלו. איי גילברט קיבלו שלטון עצמי בשנת 1977, ובפברואר 1978 קיימו לראשונה בחירות כלליות. ב-12 ביולי 1979 הוכרזו האיים כמדינה עצמאית בשם קיריבס, גרסת המקומיים לשם "איי גילברט". ארצות הברית ויתרה על בעלותה על איי ליין ופניקס בהסכם טאראווה בשנת 1979.

לרמיה טבאי, שכיהן כראש השרים עד להקמת המדינה, נבחר לנשיאות בגיל 29. הוא כיהן שלוש כהונות, עד 1991, עם הפסקה קצרה של ארבעה חודשים בשנים 1982-1983. טאטאו טאנקי נבחר לנשיאות אחריו וכיהן עד ספטמבר 1994. בבחירות שנערכו בשנה זו זכה טבורורו טיטו, שכיהן 3 כהונות עד מרץ 2003, אז הודח בהצעת אי אמון. מחליפו הזמני היה טיאן אוטנג, ראש מועצת המדינה. בבחירות של שנת 2003 התמודדו זה נגד זה האחים הארי ואנוטה טונג והמתמודד השלישי בנוארה ברינה. אנוטה טונג ניצח ונכנס לתפקידו ב-10 ביולי 2003.

בשנת 2005 הכריז נציג בנבה בפרלמנט קיריבס שהאי שוקל לפרוש מהמדינה ולעבור לשלטון מדינת פיג'י, מכיוון שהממשלה לא העבירה אליו תקציבים מתוך מענק שקיבלה מאוסטרליה בגין כריית גואנו שבוצעה על ידי חברות אוסטרליות באי. הנציב הכללי של קיריבס לפיג'י, רטטה רמון, הכריז שהאי זכאי למענק, אך רק בתנאי שישוב להיות חלק מקיריבס. נציג בנבה בפרלמנט הודיע כי עדיף לאי לפרוש לפיג'י.

לאחר תחילת מגפת הקורונה הופסקו טיסות בינלאומיות. עד סוף 2021 היו באי שני מקרים של קורונה בלבד. עם תחילת הטיסות בינואר 2022, התגלו מקרי קורונה נוספים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]