היעלמותו של פרדריק ולנטיץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Valentich disappearance.png
Red pog.svg
המיקום של התקרית

היעלמותו של פרדריק ולנטיץ' היה אירוע שהתרחש ב-21 באוקטובר 1978, שבמהלכו הטייס האוסטרלי פרדריק ולנטיץ' נעלם בנסיבות שלא הובהרו מעולם, בעת הטסת מטוס ססנה 182-L מעל למצר בס שבדרום אוסטרליה, לאחר שדיווח על אובייקט מוזר שאיננו מטוס אשר ריחף מעל למטוס הססנה.[1]

המטוס וגופתו של ולנטיץ' מעולם לא נמצאו, ובעקבות כך משרד התחבורה האוסטרלי הצהיר לבסוף כי לא ניתן לקבוע בוודאות את הסיבה להיעלמותו של ולנטיץ'.[2]

העובדה שולנטיץ' ומטוס הססנה מעולם לא אותרו, בנוסף לשילוב של מספר גורמים מסתוריים בתקרית זו, הובילו לכך שהמקרה זכה לפרסום בינלאומי רב[2], ולכך שהתקרית הפכה לאחד מהמקרים הנודעים ביותר של מפגש מהסוג הראשון לכאורה.

התקרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציור המשחזר את התקרית, כפי שהיא מתוארת על ידי מאמיני התאורייה שגורסת כי ולנטיץ' נתקל בעב"ם

ביום שבת ה-21 באוקטובר 1978 בשעה 18:19‏[3] הטייס האוסטרלי פרדריק ולנטיץ' (Frederick Valentich) המריא לבדו משדה התעופה מוראבין שבמלבורן על סיפון מטוס ססנה 182-L. באותה העת ולנטיץ' הספיק כבר לטוס במשך שנתיים ולצבור בסך הכל מעל ל-150 שעות טיסה לבדו. ולנטיץ' שאף להפוך בבוא היום לטייס בחברת תעופה מסחרית.[4]

ולנטיץ' התכוון לטוס לאי קינג הממוקם במרחק 240 קילוטרים משדה התעופה מוראבין, דרך לשון היבשה קייפ אוטוואי (Cape Otway) שבחלקה הדרומי של מדינת ויקטוריה. ולנטיץ' טס במסלול הזה מספר פעמים בעבר. ולנטיץ' טס במהירויות שיוט של כ-256 קמ"ש, הראות הייתה טובה והרוחות היו קלות.[3]

המטרה המוצהרת של הטיסה הייתה לאסוף מספר נוסעים באי קינג ולחזור לשדה התעופה מוראבין. עם זאת, ולנטיץ' סיפר למשפחתו ולחברתו כי בכוונתו לאסוף משלוח של סרטנים.[4] במהלך החקירה התגלה לראשונה כי לא היו נוסעים שחיכו לולנטיץ' באי קינג, וכי הוא לא הזמין סרטנים והוא אף לא היה יכול להזמין סרטנים בכל מקרה משום שסרטנים לא היו זמינים למכירה באי קינג באותה העת.

בשעת 19:06, ולנטיץ' ביקש לראשונה מידע מבקרת התעבורה האווירית של מלבורן אודות כלי טיס אחר הנמוך ממנו ב-1,524 מטרים, ונאמר לו כי לא היו שום כלי טיס בגובה זה. אף על פי כן, ולנטיץ' ציין כי הוא היה מסוגל להבחין בכלי טיס גדול ולא מזוהה בעל ארבעה אורות בוהקים. ולנטיץ' ציין כי הוא לא היה מסוגל לזהות את סוג כלי הטיס. בהמשך ולנטיץ' ציין כי כלי הטיס עבר למרחק של כ-300 מטרים מעליו ונע במהירות גבוהה למדיי. ולנטיץ' דיווח לאחר מכן כי כלי הטיס התקרב אליו ממזרח וציין כי ייתכן שהטייס שמטיס את כלי הטיס מנסה לתעתע בו.

בשעת 19:09 בקרת התעבורה האווירית במלבורן הורתה לולנטיץ' לאשר את הגובה שלו ואם הוא מסוגל לזהות את כלי הטיס. ולנטיץ' ציין כי הוא טס בגובה 1372 מטרים וציין כי כלי הטיס הינו "מאורך", אך כי הוא כבר נע במהירות רבה מדי בשביל שהוא יוכל לתאר אותו בפירוט רב יותר. במהלך 30 השניות הבאות בקרת התעבורה האווירית במלבורן ביקשה שולנטיץ' ינסה לאמוד את גודלו של כלי הטיס. ולנטיץ' ציין כי כלי הטיס "חג מעליו" וכי הוא מכיל משטח מתכתי נוצץ ואור ירוק.[3] לאחר 28 שניות של שקט מוחלט ולנטיץ' דיווח כי כלי הטיס נעלם. לאחר 25 שניות נוספת של שקט מוחלט ולנטיץ' דיווח כי כלי הטיס מתקרב כעת מהמערב. כעבור 29 שניות, ב-19:12:09 ולנטיץ' דיווח כי מטוס הססנה החל לחוות בעיות במנוע[5] וכי הוא הולך לנסות להמשיך לטוס לאי קינג. לאחר הפסקה קצרה, ולנטיץ' דיווח:

"כלי הטיס המוזר מרחף מעליי שוב. הוא מרחף וזה לא מטוס".[3][6]

לאחר 17 שניות של רעש לא מזוהה, אשר נשמע כמו "קולות מתכתיים צורמים", נותק הקשר.[5]

ראוי לציין כי על אף שהתמליל של השיחה בין ולנטיץ' לבקר הטיסה במלבורן שוחרר לבסוף לרשות הציבור בשנת 1982, ההקלטה עצמה מעולם לא שוחררה לרשות הציבור.[4]

מאמצי החיפוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשעה 19:12 נשלח אות מצוקה לצוות החילוץ אשר הגיע לאזור שבו נעלם ולנטיץ' ב-19:33. מאמצי החיפוש נמשכו עד ה-25 באוקטובר 1978, אף על פי כן, לא נמצא שום זכר למטוס הססנה, לגופתו של ולנטיץ' או אפילו זכר כלשהו להתרסקות המטוס.[3][6][7]

החקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות היעלמותו של ולנטיץ' ערך משרד התחבורה האוסטרלי חקירה מקיפה של התקרית. החקירה נמשכה שבועיים אך החוקרים לא העלו דבר. בעקבות כך משרד התחבורה האוסטרלי הצהיר לבסוף כי לא ניתן לקבוע בוודאות את הסיבה להיעלמותו של ולנטיץ' וכי ההנחה היא כי תוצאות האירוע היו "קטלניות".

ב-27 באפריל 1982 פורסם דו"ח מסכם שהכיל את תמליל השיחה בין ולנטיץ' למגדל הפיקוח במלבורן.

הסברים מוצעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היעלמותו של פרדריק ולנטיץ' יכולה להיות מוסברת על ידי מגוון רב של הסברים, קונבנציונלים ולא קונבנציונלים.

הסברים קונבנציונלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יש הטוענים כי ולנטיץ' ביים את היעלמותו.[4]
  • הסבר מוצע נוסף הוא כי ולנטיץ' היה מבולבל ולמעשה טס הפוך לכל אורך התקרית – אם זה היה המקרה, מה שהוא פירש בתור אורות של כלי טיס היו למעשה האורות של המטוס שלו שהשתקפו במים. לפי תאוריה זו הוא התרסק לבסוף בתוך הים. אף על פי כן, תאוריה זה נפסלה על ידי רשות התעופה משום שלמטוס הססנה 182 יש מערכת דלק הפועלת על בסיס כוח המשיכה, מה שהופך טיסות הפוכות ממושכות לבלתי אפשריות בדגם זה.[4]
  • חקירה פרטית של האירוע שנערכה בשנת 2000 הגיעה למסקנה כי ולנטיץ' היה מבולבל וכי למטוס היו בעיות במנוע. כמו כן, חקירה זו העלתה את האפשרות כי הזרמים החזקים שעוברים במצר בס נשאו את מטוסו הקל למרחק רב יחסית לפני שהוא שקע לבסוף.[8]

הסברים לא קונבנציונלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההסברים הלא קונבנציונלים להיעלמותו של ולנטיץ', אשר נפוצים בעיקר בקרב חובבי עב"מים, כוללים ספקולציות לגבי כך שכלי הטיס הלא מזוהה היה למעשה חללית חוץ-ארצית, אשר חטפה את ולנטיץ' ו/או אשר גרמה להשמדת המטוס בדרך כלשהי. הספקולציות לגבי כך שכלי הטיס המסתורי היה למעשה עב"ם נובעות בעיקר משילוב של מספר גורמים – המסר האחרון של ולנטיץ' שבו הוא ציין כי כל הטיס "ריחף" וכי לא מדובר במטוס, הקולות הבלתי מוסברים שנשמעו בסוף השידור, והדיווחים הרבים בדבר תצפיות של עצמים בלתי מזוהים שהחלו עוד כחודשיים לפני התקרית עצמה.[4][3]

גל תצפיות העב"מים לפני וביום של התקרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה שקדמה לתקרית, במשך לפחות חודשיים היו מספר דיווחים על תצפיות של עצמים בלתי מזוהים בשמי מלבורן, חופי ויקטוריה, והאי קינג.[9]

לאחר שהידיעה על היעלמותו של ולנטיץ' התפרסמה באמצעי התקשורת, מספר רב של אנשים דיווחו שהיו עדים לפעילות חריגה באזור.[8][10][11] ישנם אנשים שטענו כי היו עדים ל"אור ירוק אשר נע באופן לא סדיר בשמים"[8] ובמקרה מסוים קבוצה של עדי ראייה אשר לטענתם היו ממוקמים בקרבת האזור שבו אירעה התקרית ציינו כי הם הבחינו באור ירוק שעקב אחר מטוסו של ולנטיץ', וכי על אף שהמטוס והאור הירוק נעלמו לבסוף משדה הראייה שלהם, הם הבחינו כי מטוסו של ולנטיץ' באותה העת היה בנסיקה תלולה. ראוי לציין כי לתיאורים הללו חשיבות רבה שכן העדויות הללו פורסמו מיד לאחר התקרית בעוד שהדו"ח שהכיל את תמליל השיחה בין ולנטיץ' לבקרת הטיסה במלבורן, שבו ולנטיץ' ציין כי האובייקט בעל אור ירוק, פורסם לראשונה רק מספר שנים לאחר התקרית במהלך שנת 1982.[10][11]

אחרית דבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר התקרית גווידו ולנטיץ', אביו של הטייס הנעדר, ציין בראיונות לכלי התקשורת כי הוא מאמין שבנו לא התרסק אלא למעשה "נחטף על ידי חוצנים".[5][12][13]

בשנת 1998 הקימה משפחתו של פרדריק ולנטיץ' אנדרטה לזכרו בקייפ אוטוויי.[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]