היער הלאומי איניו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עצי אורן האיצטרובל הזיפני בחורשת שולמן
שביל מתושלח בחורשת מתושלח

היער הלאומי איניו (אנגלית: Inyo National Forest; הוכרז ב-25 במאי 1907) שוכן בחלקו המזרחי של רכס הסיירה נבדה בארצות הברית, ובשני רכסי הרים סמוכים (ההרים הלבנים והרי איניו).

שטחו של היער הוא כ-8,100 קמ"ר, רובם בקליפורניה ו-246 קמ"ר מהם במערב נבדה. יער איניו משתרע בין חלקו המזרחי של הפארק הלאומי יוסמיטי מצפון וחלקו הדרומי של הפארק הלאומי סקוויה מדרום. היער מחולק לשני אזורים גאוגרפיים, כאשר כל חלק חופף באופן חלקי לעמק אואנס, אזור אגמי מאמות' ואזור אגם מונו.

היער כולל תשעה אזורי אזורי טבע בראשיתיים מוגנים בשטח כולל של 3,200 קמ"ר המהווים כ-40% מיער איניו‏[1]:

  • "אזור הטבע הבראשיתי הובר" - הוכרז ב-1931 כאזור פרימיטיבי וב-1957 כארץ בראשית.
  • "אזור הטבע הבראשיתי אנסל אדמס" - הוכרז ב1964 כ"אזור הטבע הבראשיתי מינראטס", ושמו שונה לאחר מכן.
  • "אזור הטבע הבראשיתי ג'ון מיור" - הוכרז ב-1964 לפי חוק אזור הטבע הבראשיתי הפדרלי, והורחב ב-1984 לפי חוק אזור הטבע הבראשיתי המדינתי. בשטחו נמצא הר ויטני.
  • "אזור הטבע הבראשיתי הפורל המוזהב" - הוכרז על ידי הקונגרס ב-1978 ומשתרעת מתחת לארץ הבראשית ג'ון מיור בדרום ובמערב.
  • "אזור הטבע הבראשיתי דרום הסיירה" - נמצא משני צידיו של הקצה הדרומי של רכס הסיירה נבדה, ודרומית לאזור הטבע הבראשיתי הפורל המוזהב. גובהה הוא בין 1,859 מטרים ליד שטחי האחו של קנדי ל-3,695 מטרים בפסגת אולנצ'ה.
  • "אזור הטבע הבראשיתי הרי איניו" - הוכרז בידי הקונגרס ב-1994. החלק העיקרי של אזור זה הוא בהרי איניו. רוב האדמה היא אדמת טרשים.
  • "אזור הטבע הבראשיתי ההרים הלבנים" - הוכרז בידי הקונגרס ב-2009. רכס ההרים הלבנים הוא מהארוכים והגבוהים שברכסי המדבריים בצפון אמריקה. "ההר הלבן" שגובהו 4,342 מטרים הוא הפסגה הגבוה ביותר באזור "האגן הגדול" (Great Basin). באזור הטבע הבראשיתי הזה למעלה מאלף מינים וזנים של צמחים.
  • "אזור הטבע הבראשיתי פסגת הגבול" - אחד האתרים הידועים בה הוא הר לונלי המהווה מוקד משיכה עבור מטיילים ומטפסים רבים. גובל בדרום ב"אזור הטבע הבראשיתי ההרים הלבנים".
  • "אזור הטבע הבראשיתי מקור נהר אוונס" - הוכרז ב-30 במרץ 2009 בידי הנשיא ברק אובמה. הוא כולל הרים מיוערים ושטחי אחו אלפיניים ותת-אלפיניים ויער ראשוני גדול של "אשוח אדום". בקצהו המערבי ממוקם רכס סאן ג'ואקווין הגובל ב"אזור הטבע הבראשיתי אנסל אדמס".

המילה איניו נגזרת ממילה אינדיאנית שמשמעותה היא "מקום המשכן של הרוח הגדולה". שבטי האינדיאנים המקומיים השתמשו במילה זו על מנת לתאר את ההרים המקומיים, הידועים כיום כהרי איניו, עבור המתיישבים הראשונים שהגיעו לאזור. היער קרוי על שמו של מחוז איניו בקליפורניה, שבו נמצא החלק העיקרי של היער. היער נמצא גם במחוזות הקליפורניים מונו, טולאר ומדרה, ואזמרלדה ומינרל בנבאדה. משרדי הנהלת היער נמצאים בעיר בישופ שבקליפורניה.

בפארק נמצא המדרון המזרחי של הר ויטני, שהוא ההר הגבוה ביותר ב-48 המדינות הרציפות של ארצות הברית. כמו כן, בפארק צומח העץ מתושלח שהוא העץ הזקן ביותר בעולם.

אחד האתרים המרכזיים ביער הוא אגם מונו המשתרע על פני שטח של 60 קמ"ר, ומידותיו הן 21 ק"מ ממזרח למערב ו-13 ק"מ מצפון לדרום. ריכוז המלח באגם גבוה פי 2.5 מזה של מי ים רגילים, ועל מנת להגן על המשאבים הטבעיים של האגם הקונגרס הכריז עליו כעל אזור נוף לאומי.

ביער יש אפשרות לקיים מגוון פעילויות נופש ופנאי כגון מחנאות וטיולים, וכן יש בו שני אתרי סקי שבהם ניתן לגלוש בסקי אלפיני או בגלשן שלג. ביער יש 160 ק"מ של שבילים המתאימים לפעילויות חורפיות קלות, וכ-72.5 ק"מ של שבילים המתאימים לסקי למרחקים ארוכים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו כאן ציון אזורי הטבע הבראשיתיים ביער איניו.