היפוגליקמיה ראקטיבית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
היפוגליקמיה ריאקטיבית
שם בלועזית Reactive hypoglycemia / postprandial hypoglycemia
ICD-9
(אנגלית)
251.2
MeSH
(אנגלית)
D007003

היפוגליקמיה ראקטיבית (אנגלית: Reactive Hypoglycemia) היא מונח רפואי המתאר סדרה של תסמינים היפוגליקמיים המופיעים כמה שעות לאחר ארוחה מרובת פחמימות. משוער כי ריבוי הפחמימות משרה שחרור עודף של אינסולין הממשיך גם לאחר עיכול הפחמימות וגורם לתסמינים ההיפוגליקמיים.

ישנם גם אנשים בריאים (ללא תסמינים) המראים סימני היפוגליקמיה בדם במבחן חשיפה לגלוקוז (tolerance test). לכן, מקובל להגדיר את התסמינים כהיפוגליקמיה ראקטיבית רק כשהם מופיעים לאחר האוכל ונעלמים בעקבות העלאת רמת הגלוקוז (קריטריון וויפל). אם התסמינים מופיעים ללא קורולציה עם רמת גלוקוז נמוכה הם מכונים "אידיופטים" (ללא גורם ידוע).

תסמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התסמינים וחומרתם משתנים על פי הרגישות של אותו אדם לשינויים ברמות הגלוקוז בדם. התסמינים הנפוצים ביותר הם:

  • עייפות
  • סחרחורת
  • קלות ראש
  • זיעה מרובה
  • כאבי ראש
  • פלפיטציות (פעימות לב לא סדירות)
  • דיכאון
  • לחץ
  • עצבנות
  • רעד
  • סומק
  • תאווה למתוק
  • תיאבון מוגבר
  • דלקת אף (ריניטיס)
  • תגובה כמו אפילפטית לאורות מהבהבים חזקים.
  • בחילה והקאות

גורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

להיפוגליקמיה ראקטיבית ייתכנו גורמים שונים:

  • היפוגליקמיה אלימנטרית (כתוצאה מ-dumping syndrome. קורה אצל 15% מהעוברים ניתוח באזור הבטן).
  • קדם-סוכרת.
  • היפוגליקמיה הורמונלית (חוסר בהורמונים מסוימים, כגון בעקבות פעילות מופחתת של בלוטת התריס)
  • יש הטוענים כי חיידק Helicobacter pylori הגורם לדלקת באזור הבטן יכול להוביל גם להיפוגליקמיה ראקטיבית.
  • חוסר מולד באנזימים מסוימים (כגון רגישות לפרוקטוז, גלקטוזומיה ורגישות ללאוצין).
  • היפוגליקמיה ראקטיבית אדיפוטית (ללא גורם ידוע).
  • היפוגליקמיה מאוחרת (סוכרת חבויה; מאופיינת בעיכוב שחרור מוקדם של אינסולין מתאי B בלבלב הגורם להגזמה ראשונית של היפרגליקמיה במבחן חשיפה לגלוקוז).

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

P medicine.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.