היפוגריף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איור היפוגריף.
"רוג'ריו מציל את אנג'ליקה"; ציור משנת 1819 מאת הצייר ז'אן-אוגוסט-דומיניק אנגר, המתאר את הסצנה מ"אורלנדו המטורף" שבה רוג'ריו, רכוב על גבי היפוגריף, מציל את אנג'ליקה.

ההיפוגריף הוא יצור מיתולוגי, צאצא של גריפין ושל סוסה צעירה, כאשר חיצונית ההיפוגריף נראה כהכלאה ביניהם: חלקו הקדמי, לרבות ראשו וכנפיו, הוא כשל עיט ענקי, אך פלג גופו האחורי הוא כשל סוס.

ההיפוגריפים מתוארים כקלים יותר לאילוף ולביות מאשר אביהם הגריפין. באגדות אחדות מימי הביניים הם מוזכרים כבעלי חיים הנמצאים בבעלות של מכשפים או של אבירים, כיוון שהם היחידים המסוגלים לאלפם. מאגדות אלו מתברר, שהם גם יכולים לשמש כסוסים מצוינים, היות שהם עפים במהירות הברק. כמו כן, ההיפוגריפים מתוארים כאוכלי כל, הניזונים הן מצמחים והן מבשר.

לפי המיתוס, ההיפוגריפים הם יצורים נדירים ביותר, וזאת משום שגריפינים מתעבים סוסים. בימי הביניים נפוץ הביטוי שיוחס לורגיליוס - "כשגריפינים יזדווגו עם סוסים", שהתייחס לאירוע בעל סבירות נמוכה להתרחש. עם זאת, זיווג זה התרחש בסופו של דבר באפוס "אורלנדו המטורף" (Orlando Furioso) מאת המשורר האיטלקי לודוביקו אריוסטו (Ludovico Ariosto). באפוס זה, שנכתב בשנת 1516, יצר אריוסטו את המושג "היפוגריף" - הווה אומר חצי סוס (היפו, ביוונית, הוא סוס) וחצי גריפין (גריף הוא קיצור לגריפין), וכך הוא, לכאורה, מימש את הבלתי ניתן לביצוע.

בשנים האחרונות זכתה דמותו של ההיפוגריף לעדנה עם הופעתה בסדרת הספרים "הארי פוטר" מאת ג'יי קיי רולינג, וכן בסרטים הנלווים. רולינג נשארה נאמנה למיתוס המקובל אודות ההיפוגריפים, והציגה אותם כחיות מוזרות ויפות, אך גם כחיות גאות, הקנאיות לכבודן. בספרה "חיות הפלא והיכן למצוא אותן", היא כותבת על ההיפוגריפים, בין היתר, כך: "כאשר מתקרבים אל היפוגריף, יש לשמור על קשר עין עמו. קידה מסמנת כוונות טובות. אם ההיפוגריף משיב קידה, ניתן להתקרב בבטחה".

דמויות של היפוגריפים מופיעות גם במשחק התפקידים מבוכים ודרקונים, במשחקי מחשב ווידאו, בספרי פנטזיה ואף בשירים מסוימים, כגון My Fairy King של הלהקה קווין, המספר על ממלכת רהי והסוסים בעלי כנפי נשר ששוררים בה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא היפוגריף בוויקישיתוף