היפוטוניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

היפוטוניה (באנגלית: Hypotonia, ביטוי שמקורו ביוונית עתיקה: Hypo=תחת, או "מצב של", tónos=למתוח) מתארת מצב של טונוס נמוך באופן אבנורמלי. לעתים נוצר מצב כתוצאה מפגיעה במסלול קורטיקו-ספינלי. מצב זה עלול לגרום לחולשה בשרירים.

היפוטוניה אינה מוגדרת כהפרעה רפואית אך היא יכולה להוות גורם למספר מחלות והפרעות אחרות המשפיעות על השליטה בעצבים מוטוריים על ידי המוח ו/או על חוזק השרירים.

זיהוי המחלה בגילאים צעירים הוא בדרך כלל מיידי ובולט אך הניסיון להבין את הגורמים לה מסתיים פעמים רבות בכישלון.

ילדים המאופיינים בתופעה זו מוגדרים בדרך כלל תחת קטגוריות ופתולוגיות רבות כגון: שיתוק מוחין (CP), תסמונת דאון ופיגור שכלי, ליקויי למידה, הפרעה התפתחותית בקואורדינציה (Developmental Coordination Disorder - DCD), ניוון שרירים (MD), תינוקות שנולדו פגים והיפוטוניה קונגניטלית (מולדת) שפירה (Benign Congenital Hypotonia) השכיחה יותר אצל ילדים רגילים בעלי רמת אינטליגנציה תקינה שנולדו פגים. היפוטוניה מופיעה בדרך כלל סביב חגורת הכתפיים, חגורת האגן ולעתים בחלל הפה ובית הבליעה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P medicine.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.