היפומאניה
היפומאניה היא הפרעת מצב רוח והתנהגות - דרגה מתונה של מאניה.
ללוקים בהפרעה יש מרץ רב באופן יחסי, ופעילותם מוגברת. באופן כללי ניכרות תחושות של הרגשה טובה ושל חיוניות. גובר הצורך בקשרים חברתיים, ויש נטייה לדברנות יתר, לידידותיות ולהסתפקות בשעות שינה מועטות מהרגיל. לעתים גדלה האנרגיה המינית. היכולת לעבוד אינה נפגעת בדרך כלל, ויחסי האנוש מאופיינים בחביבות ובהתרוממות רוח המתחלפות בקלות בפרצי כעס.
ההיפומניה פוגמת לעתים ביכולות הריכוז, הקשב והעבודה. היא עלולה להקשות על הלוקים בה לנוח ולנצל כהלכה את שעות הפנאי. במהלך היפומאניה עשויים להתגלות תחומי עניין חדשים ונטייה קלה לבזבוז כספים. ההפרעה עשויה לחלוף מעצמה או בסיוע טיפול תרופתי, או לבוא כשלב מקדים למאניה בהפרעה דו-קוטבית.
בספרה[1] מדגימה קיי רדפילד ג'יימיסון מחקר שלפיו כ-15 אחוזים מהאנשים המאובחנים כלוקים בהפרעה דו-קוטבית מעולם לא חוו דיכאון, ולמעשה הם במצב קבוע של היפומאניה.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ Touched with Fire: Manic-Depressive Illness and the Artistic Temperament", 1993"
