היפראקוזיס
| היפראקוזיס | |
| שם בלועזית | Hyperacusis |
| ICD-10 (אנגלית) |
H93.2 |
| ICD-9 (אנגלית) |
388.42 |
| DiseasesDB (אנגלית) |
29099 |
| MeSH (אנגלית) |
D012001 |
היפראקוזיס - Hyperacusis היא תופעה של רגישות יתר לרעש, או חוסר סבילות לרעשים.
החולים הסובלים מהיפראקוזיס מגיבים באי נוחות וכעס לרעשים שאינם חזקים במיוחד. במקרים קיצוניים החולים נמנעים מפעילות משפחתית וחברתית, ונוטים להסתגר ומשתמשים לעתים קרובות באטמי אוזניים. התופעה יכולה לגרום למתח רב ועצבנות, וב - 85% מהמקרים החולים סובלים גם מטיניטוס.
לפעמים נוספת גם תופעה של מיזופוניה, כלומר אי סבילות לקולות מיוחדים, בלי קשר לעוצמתם, למשל קולות של תינוקות, אמבולנסים או אזעקות, ואפילו רשרושי צלופן.
במקרים רבים סובלים החולים דווקא מליקוי שמיעה (חרשות) - ותופעת ההיפראקוזיס מקשה מאוד על שיקום השמיעה. על פי מחקרים בעולם הטיפול המתאים במיוחד להיפראקוזיס הוא TRT, שהוא טיפול הדומה בעיקרון לטיפול בטיניטוס. מאחר שמרבית החולים סובלים גם מטיניטוס, הטיפול דורש התאמה מיוחדת של מכשירי שמיעה או מחוללי רעש מיוחדים, ורק אחרי שיפור בתחושת חוסר הסבילות לרעש מתקדמים לטיפול בטיניטוס. חשוב לעבור בירור אצל רופא אף אוזן גרון ובדיקות שמיעה מכוונות להיפראקוזיס.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- טיפול בהיפראקוזיס, בי"ח "הדסה עין כרם"
- האיגוד הבריטי ללקויי שמיעה
- הטיפול בטיניטוס והיפראקוזיס, ארצות הברית
- הטיפול בטיניטוס והיפראקוזיס, בריטניה
הבהרה: המידע בוויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.
