היפרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

היפרון (Hyperon) הוא שם לכל אחד מהחלקיקים Ξ ,Σ ,Λ ,Δ ו-Ω. אלו הם חמישה חלקיקים תת-אטומיים ממשפחת הבאריונים.

ההיפרון Δ‏ (-Δ, ‏Δ0, ‏+Δ, ‏++Δ) מורכב מצירופי קווארקי למעלה ולמטה, ומתפרק לפאיון, ובנוסף פרוטון או נייטרון.

ההיפרון Λ‏ (Λ+c0) מורכב מקווארק למעלה אחד, למטה אחד, וקסום או מוזר אחד. היפרון ה-Δ0 סיפק הוכחה נצפית ראשונה לקיומו של הקווארק המוזר.

ההיפרון Σ‏ (-Σ‏, Σ0‏, +Σ) מורכב מקווארק מוזר אחד, וצירוף קווארקי למעלה ולמטה. להיפרון ה-Σ0 יש אותו צירוף קווארקים כ-Δ0 (למעלה, למטה, מוזר), ומשום כך מתפרק מהר יותר מ-+Σ (למעלה, למעלה, מוזר) או מ--Σ (למטה, למטה, מוזר).

ההיפרון Ξ‏ (Ξ-0) מורכב משני קווארקי מוזר וקווארק למעלה או למטה אחד. ה-Ξ0, המורכב מקווארק למעלה אחד ושני מוזר, מתפרק והופך ל-Δ0 ו-π0, שהם עצמם מתפרקים והופכים לאלקטרון ופוזיטרון; אלה מאיינים זה את זה, כך שבסופו של דבר מה שנראה הוא ש-Ξ0 מתפרק ל-Δ0 תוך שחרור קרינת גמא.

ההיפרון -Ω מורכב משלושה קווארקי מוזר. גילויו היה הצלחה אדירה בתחום חקר הקווארקים, כיוון שהוא נתגלה לאחר שקיומו, מסתו ותוצרי התפרקותו נחזו זה מכבר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]