היפרפוספטמיה
 | |
| מבנה כימי של פוספטים | |
| תחום |
אנדוקרינולוגיה  |
|---|---|
| טיפול |
|
| קישורים ומאגרי מידע | |
| eMedicine | article/241185 |
| DiseasesDB | 20722 |
| MeSH | D054559 |
  | |
היפרפוספטמיה זהו מצב שבו רמת הזרחן בדם גבוהה והוא נפוץ בקרב מטופלי דיאליזה הסובלים ממחלת כליה בשלב מתקדם של המחלה. היפרפוספטמיה היא אחת התופעות הנלוות למחלת כליה כרונית; הזרחן מצטבר כתוצאה מתפקוד לקוי של הכליות.
רמת זרחן גבוהה בדם עלולה להוביל למצבים של הסתיידות כלי דם, לעצמות רכות, לעליה ברמת הPTH שמובילה להתפתחות מחלת עצמות ולעיתים אף למוות.
אבחון וטיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]
להיפרפוספטמיה לרוב אין סימפטומים נראים לעין. בחולים מסוימים הוא מתבטא בגרד אולם האבחון מתבצע על ידי בדיקת דם שמצביעה על רמת הזרחן.
מטרת הטיפול בהיפרפוספטמיה היא הורדת רמת הזרחן בדם ושליטה בהן.
תזונה: דיאטה דלת-זרחן. מאחר שהזרחן מצוי במזונות רבים, דיאטה דלת זרחן עלולה להיות מאתגרת עבור חולים רבים שסובלים מהיפרפוספטמיה. לכן הקפדה על הנחיות התזונה, חשובה מאוד ומסייעת להפחתת עומס הזרחן המגיע מן המזון.
דיאליזה: מחליפה את עבודתן של כליות חולות ומסלקת חומרי פסולת כגון עודפי זרחן, מלח ונוזלים. לרוב, דיאליזה בלבד אינה יכולה לסלק את כל עודפי הזרחן מגופו של חולה הכליה.
טיפול תרופתי:
- סידן: גלולות סידן יעילות בהורדת הזרחן, אולם גורמות להצטברות של סידן בגוף, בעצמות ובכלי דם. הצטברות שכבות סידן אלו, קרויה הסתיידות. ההסתיידויות מובילות להתקשות של האיברים והרקמות שם הן שוקעות.
- תרופות קושרות זרחן: בשנים האחרונות פותחו תרופות ללא סידן, הקושרות את הזרחן המצוי במזון לפני שהוא נספג במערכת העיכול, ומסלקות אותו מהגוף דרך הצואה. הטיפול ניתן בכדורים. חברת SHIRE פיתחה את התכשיר פוסרנול, כדור שניתן ללעיסה ולכתישה, שניתן בדרך כלל 3 פעמים ביום, כדור אחד בכל פעם. חברת ג'נזיים פיתחה את הרנג'ל, אותו נותנים במינון התחלתי של 6 כדורים ביום.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.